ביחס לעתירה לאיזון משאבים שלא בדרך של מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, כך שלנתבעת יינתן חלק גדול יותר, טען התובע כי פערי השתכרות על פי חוות הדעת של רו"ח רוסנק אינם מצדיקים זאת; התובע הפנה לכך שבמהלך הנישואין הנתבעת הפרישה לקרן השתלמות וקופ"ג מה שלא נעשה על ידי התובע, לנתבעת פוטנציאל השתכרות משיעורים פרטים שהיא לא ממצה, הנתבעת לא תרמה להקמת העסק ותִפעולו ובחלוקת התפקידים התובע הוא שנשאר בבית עם הקטינה. הודגש כי שני הצדדים עבדו לאורך הנישואין וצפויים להמשיך לעבוד. נטען כי הצדדים תרמו תרומה שווה בבית, ותרומתם נבלעה במשאבים שצברו במשותף, כך שכפי שאין התובע דורש מהנתבעת החזר כספים שהרוויח ביתר, הנתבעת אינה יכולה לדרוש השבה של כספי ירושתהּ.
בנוגע לקרן ההשתלמות שנפדה נטען כי שימשה לכיסוי יתרת חובה בחשבון המשותף ויש לאמץ את חוות דעת המומחה לאיזון המשאבים; אשר לפירוק שיתוף במיטלטלין התבקש בית המשפט להורות על פירוק שיתוף באמצעות 2 רשימות; מכר כלי הרכב וחלוקת תמורתו בחלקים שווים. עוד התבקש בית המשפט כי הצדדים ימשיכו וישלמו את ההלוואה שנלקחה מחברת "XX" בחלקים שווים, הנתבעת תשיב סך 3,340 ₪ שנלקח מהחשבון המשותף לאחר מועד הקרע והשיתוף בדירה יפורק לאלתר.
עוד נטען כי יש לחייב את הנתבעת במחצית מתשלומי מיסים שנדרשו על ידי הרשויות עבור התקופה המשותפת, סך 7,833 ₪ + 6,436 ₪ וגם סך 1,500 ₪ עבור הפרש ששילם התובע ביתר לכיסוי יתרות חובה. אשר לנסיעה לחו"ל נטען כי זו הייתה נסיעת עבודה שהתקיימה 3 חודשים לפני הקרע, והוסכם על הנסיעה במשותף על ידי הצדדים.
בית המשפט התבקש להביא בחשבון גם את העובדה שלנתבעת פנסיה תקציבית, התובע עצמאי ותלוי בחוזה מתחדש משנה לשנה, הנתבעת עבדה כל השנים ופיתחה קריירה ואין מדובר בבן זוג שוויתר על התפתחותו לטובת התפתחות בן הזוג האחר.
- בסיכומי הנתבעת נטען כי המחלוקת היא משפטית, האם יש לעשות שימוש בסמכות בית המשפט בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 ולקבוע חלוקה שאינה מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. נטען כי אין מחלוקת שסך 1,137,500 ₪ כספי ירושה התקבלו והדירה נרשמה על שם שני הצדדים ועל כן זו המחלוקת שנותרה. הנתבעת הפנתה לפסיקה שהתירה חלוקה לא שווה ועתרה להשיב לנתבעת את כספי הירושה מתוך משאבי הצדדים.
נטען כי יש לתת משקל למקורות המימון ולאפשר בהסתמך על כך סטייה מההלכה שנפסקה בע"א 66/88 תמר דקר נ' פליקס דקר, מג(1) 122, הנתבעת הפנתה לפסק הדין של מותב זה בהליך תמ"ש (חיפה) 52556-07-15 י.ה נ' ל.ה.ע, [נבו] מיום 24/01/2018. הנתבעת הדגישה כי היו נשואים 16 שנים אך התגוררו בדירה רק 6 שנים עובר לקרע, כי הליך הפונדקאות מומן גם הוא מכספי ירושה (על חשבון ירושה), הסכומים הגבוהים והעדר הון אישי של התובע. עוד בעניין זה הפנתה הנתבעת לכך שביחס לטענתה לפיצויי הפרשי השתכרות נטען כי משך הנישואין לא היה ארוך וביחס לטענתה לחלוקה לא שווה נטען כי משך הנישואין היה ארוך - ועל כן מדובר בטענות סותרות. בנוגע לפערי השתכרות התובע שיעור 16% עבור 16 שנות נישואין, לפי 19,788 ₪ לשנה. מספר השנים הושאר לשיקול דעת בית המשפט.