גם אם אצא מנקודת הנחה כי הנאשמת 2 משמשת כאם הדומיננטית בטיפול בילדיה ובקטין א' כטענת הסניגור (טענה שגם היא לא הוכחה כדבעי), אין הדבר שולל את ההנחה הטבעית והמתבקשת כי בהעדרה הטיפול בקטינים יעבור לאביהם או למי מבני המשפחה.
שנית, דברי ביהמ"ש העליון בעניין סרנדח יפים ומתאימים גם בעניינה של הנאשמת 2:
"אשר להיותו הורה משמורן, כלל ועיקר לא הוכח כי לא ניתן למצוא מסגרת מתאימה לילדיו בעת שהמשיב ירצה את מאסרו, ובכל מקרה את העבירות ביצע המשיב חרף מצבו המשפחתי המורכב. אם המשיב לא חס על ילדיו ולא הביא בחשבון את תוצאות מעשיו מבחינתם, מדוע מצפה הוא שבית המשפט יעשה כן? ועוד יש לזכור כי ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח מביא, דרך כלל, לפגיעה במשפחת הנאשם. לעיתים מדובר בפגיעה קלה ולעיתים בפגיעה משמעותית, כפי שאפשר שיהיה במקרה דנן. פגיעה זו יש לשקלל במסגרת העונש הכולל. עם זאת, ברי כי אין בפגיעה זו כדי להעניק 'חסינות' מפני השתת ענישה ראויה על מי שחוזר ומבצע עבירות, כמו במקרה דנן, והיא אינה מצדיקה כשלעצמה חריגה ממתחם הענישה, אלא, לכל היותר התחשבות בנסיבה זו בגדרו".
שלישית, והגם שההגנה לא ביקשה מפורשות לחרוג מהמתחם משיקולי צדק, אציין כי ההכרעה בעניין לופוליאנסקי (ע"פ 5669/14) והחריגה לקולא ממתחם העונש ההולם שם נעשו "על רקע נסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה, אשר הצביעו על כך שעונש מאסר עלול להביא לקיצור ממשי של תוחלת חייו שלו, עקב מחלתו". ברי כי אין זהו המקרה שלפני.
כאמור, האיזון המתאים שבין חומרת העבירות ונסיבות ביצוען לבין ההתחשבות במצבה המשפחתי המורכב של הנאשמת 2 יעשה במיקום עונשה ברצפת מתחם העונש ההולם. הקלה נוספת בעונשה של הנאשמת 2 בדמות חריגה ממתחם העונש ההולם, תחטא לחובתו של בית המשפט לבער הרע מקרבו ועלולה חלילה להעביר מסר מוטעה לציבור של סלחנות והכלה בפרשות כגון דא.
קביעת העונש בגדרי המתחם:
- בקביעת עונשן של הנאשמות בגדרי המתחם ולקולא התחשבתי כי הן נעדרות עבר פלילי וזוהי הסתבכותן הראשונה עם החוק. הנאשמות הודו, חסכו זמן שיפוטי והביעו חרטה על מעשיהן.
כמו כן נתתי דעתי לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ולעובדה כי הנאשמות לא הסתבכו מאז בפלילים.
- הנאשמת 1 כבת 26, סיימה תואר ראשון ושני בלימודי דת באוניברסיטה בחברון וממשיכה שם כיום את לימודי הדוקטורט. בהתאם למפורט בתסקיר, הנאשמת ניהלה חיים נורמטיביים בטרם ביצוע העבירות ומאז מתמודדת עם קשיים רגשיים כתוצאה מהליך גירושין. בהתאם לנ/21 השלימה לימודי הוראה באקדמית אל-קסאמי בבקה אל גרביה, אך לדבריה פוטרה בשל ההליך המשפטי כחודש לאחר תחילת עבודתה כמורה בבית ספר בעיר רהט.
- הנאשמת 2 כבת 27, נשואה ואם לשלושה ילדים בני שנתיים עד 8, ונמצאת בעיצומו של תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטה בחברון.
לקולת העונש נתתי דעתי לעובדה כי הנאשמת 2 מתמודדת עם מורכבות משפחתית לא מבוטלת. בנה הקטן של הנאשמת אובחן כבעל צרכים מיוחדים ובהתאם לנ/27 ו- נ/28 זכאי לקצבת ילד נכה מטעם המל"ל בשיעור של 100%. בהתאם לנ/29 בתה נזקקת לטיפול אצל קלינאית תקשורת.
- אמנם הנאשמות הביעו רצונן להשתלב בהליך טיפולי, אך לחומרת העונש נתתי דעתי להתרשמות שירות המבחן כי התייחסותן של הנאשמות לעבירות היא מצמצמת וממעיטה בחומרתן.
- הקלות בביצוע עבירות בהן הורשעו הנאשמות, השימוש הנרחב במרחב הווירטואלי ושירותי הבנקאות כפלטפורמות לביצוע עבירות, חומרת המעשים והנזק העצום בגינם, מחייבים את בית המשפט לתן משקל ראוי לשיקולי הרתעה הרבים (סעיף 40ז לחוק העונשין) וזאת למען יחשוש העבריין הפוטנציאלי מביצוע עבירות דומות בעתיד.
- לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים, מצאתי למקם את עונשה של הנאשמת 1 בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם ואת הנאשמת 2, נוכח קשייה המשפחתיים, ברצפת המתחם.
אציין כי אלמלא נסיבותיה המשפחתיות המיוחדות של הנאשמת 2 היה מקום למקם את עונשה גם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם.