"לפני בערך איזה 5-6 שנים, בא אלי רוי, ואמר לי שהשותף/חבר שלו בארה"ב רוצה לתת הלוואה - עזרה לפואד בן-אליעזר, ולו אין כספים בארץ, לכן הוא ביקש ממני ונתתי לו את הכספים.
ש. איך עשית את זה? בשיק, בהעברה, במזומן?
ת. העברתי לרוי 250 - 260 אלף ש"ח.
ש. איך עשית את זה, בהעברה בנקאית, בשיק, במזומן?
ת. זה היה מהחשבון הפרטי שלי בבנק דיסקונט.
ש. הוא החזיר לך את הכסף?
ת. תוך ההתחשבנויות שלי עם רוי, תוך כשנה הוא החזיר לי את הכסף. עוד דוגמא, המראה על היחסי חברות ונגד ההיגיון - אני לפני כשנה, פחות, הייתי במיאמי עם רוי, ופתאום נכנס לי ג'וק שאין הסבר, שאני קונה דירה במיאמי, ואת התשלום הראשון בסך 40,000 דולר, בגלל שרוי תושב ארה"ב והיה לו כסף, הוא שילם במקומי. לפני שבועיים הייתי צריך לשלם שם ועד בית על הדירה, אז במקום כל המהלך לשלוח מפה מהארץ וחזרה, רוי נתן לי שני שיקים" (פרו' עמ' 1654 ש' 9).
סטולר התייחס בעדותו גם לתהיית התובעת כיצד יתכן שאדם אמיד כנאשם נזקק לסיועו בהעמדת הלוואה לטובת העברתה לבן-אליעזר, וציין: "... רוב עסקיו בחו"ל ולא בארץ. ובאותו זמן, כנראה לא היה לו 260 אלף ש"ח. גם לי זה יכול לקרות. יש הבדל בין עשיר מזומן. גם לי יכול להית שבסוף החודש אין לי מזומן ובסוף החודש הבא יהיו לי הכנסות. לא תמיד אני נזיל" (פרו' עמ' 1656 ש' 24).
סטולר אף תיאר כי לאורך השנים השונות קיימת ביניהם התחשבנות במספר אפיקים, התחשבנות הרלוונטית גם לשאלה כיצד הוחזר הסכום.
- לא מצאתי סיבה ממשית לפקפק בעדותו של סטולר, אשר תיאר כיצד, בזמן אמת, התבקש על-ידי הנאשם להלוות לו סכום של 260,000 ש"ח נוכח בקשתו של יחזקאל ורצונו לסייע לבן-אליעזר. התהיות שהעלתה התביעה בסיכומיה כמו גם ההפניה לתשובתו של סטולר ביחס להליך משפטי בו הוא מעורב בבית המשפט לענייני משפחה (שאינו ממין העניין) רחוקות מלשכנע, ובוודאי שאין בהן כדי להחליש את עוצמת גרסתו הפוזיטיבית בעניין המרכזי אודותיו העיד.
ההתאמה בין עדותו של סטולר לתדפיסי חשבונות הבנק ומועד העברת הכספים לכונס נכסים
- חשוב לציין כי עדותו של סטולר תואמת את גרעין עדותו של יחזקאל ואת עדותו של הנאשם בבית המשפט, וחשוב מכך - תואמת אף את תדפיסי חשבון הבנק (נ/16) מהם עולה כי ההעברה הבנקאית מחשבונו של סטולר על-סך 260,000 ש"ח בוצעה ביום 15.8.11, בעוד שהעברת הכספים הראשונה מחשבונו של הנאשם לחשבון כונס הנכסים בוצעה על-ידי הנאשם כשישה ימים מאוחר יותר (21.8.11). אין עסקינן רק בגרסאות השלובות אחת בשנייה, אלא בכאלה המתיישבות עם ראיות חיצוניות.
האדם העומד מאחורי העברת הכספים הראשונה - סיכום
- לאחר בחינת העדויות הרלוונטיות וכלל הנתונים שהוצגו, הגעתי למסקנה כי התביעה לא הוכיחה ברמת הוודאות הנדרשת כי הנאשם העביר, מכספו שלו, סכום של 260,000 ש"ח לבן-אליעזר. לבד מעצם העברת הכספים מחשבונו של הנאשם שאינה שנויה במחלוקת, לא הוצגו ראיות של ממש אשר יש בהן לקעקע את שלוש העדויות הפוזיטיביות שנשמעו, מהן עלה כי חשבונו של הנאשם שימש אך ורק "צינור" להעברת הלוואה מיחזקאל לבן-אליעזר.
המסקנה האמורה מבוססת על הנתונים הבאים: (א) היעדר מניע ליחזקאל להודות בהעברת סכום כסף משמעותי לאיש ציבור מכהן, והעובדה כי גרסתו לפיה מדובר בהלוואה שבוצעה לבקשת בן-אליעזר, ובאמצעות חשבונו של הנאשם, הייתה גרסה מידית ואותנטית; (ב) היעדר מניע לנאשם להכחיש כי העברת הכספים בוצעה מכספו שלו, וזאת לאחר שמספר דקות קודם לכן הודה בגילוי לב, ומיוזמתו, על העברת מאות אלפי שקלים מכספו לבן-אליעזר; (ג) התרשמותי מאותנטיות גרסתו של הנאשם, מרצונו לדייק וממאמציו הכנים לזכור את אותה סיטואציה שנתפסה בתודעתו כסיטואציה שולית. התרשמות זו, בדבר אותנטיות גרסת הנאשם, רלוונטית הן לחקירתו במשטרה והן לאופן בו העיד בבית המשפט; (ד) העובדה כי הסכומים עליהם דיברו יחזקאל (40 עד 60 אלף דולר), נאשם 2 (60 עד 70 אלף דולר) משקפים בקירוב את הסכום שהופקד בסופו של יום לחשבון כונס הנכסים, כאשר היעדר הדיוק יכול להיות פועל יוצא של חלוף הזמן וגובה הסכום ביחס למצבם הכלכלי של המעורבים; (ה) העובדה כי הוכח שיחזקאל עשה שימוש תדיר בנאשם לצורך העברת כספים (לגיטימית) לגורמים שונים בישראל, כך שגם העברת הכספים לבן-אליעזר, באמצעות חשבונו של הנאשם, מתיישבת עם דרך ההתנהלות הכספית שאפיינה את יחסיהם העסקיים והחבריים של יחזקאל והנאשם; (ו) עדותו האמינה של סטולר אשר תיאר כיצד אמר לו הנאשם, בזמן אמת, כי סכום הכסף המבוקש על-ידו נדרש לצורך העברתו לבן-אליעזר, ונוכח בקשת שותפו (יחזקאל); (ז) סמיכות הזמנים (שישה ימים) בין העברת הכספים מסטולר לנאשם, ובהמשך מהנאשם לחשבון כונס הנכסים, כפי שזה נלמד מהמסמכים הבנקאיים שהוגשו.