שישית, בסיכומיה התייחסה התביעה לדוא"ל ששלחה אורית (מזכירה בחברת מנופים) לאזולאי, תוך שנטען כי דוא"ל זה משקף בקשה לסיוע באיסוף אשרות כניסה לישראל למשלחת המגיעה מאזרבייג'ן. מהתכתובת עולה כי אשרות הכניסה כבר ניתנו והסיוע נדרש אך ורק ביחס למקום איסופן [(ת/269ד (4)-(6)]. בתכתובת ציינה אורית כי: "אני מניחה שהוא (הנאשם - ב.ש) כבר דיבר איתך על זה". התביעה טענה כי התכתובת מוכיחה כי הנאשם נעזר בכוחו והשפעתו על בן-אליעזר בקידום עניינים הקשורים לרישיון, בעצמו, באמצעות אזולאי (סעיף 112 לסיכומי התביעה).
טענת התביעה רחוקה מלשקף את שהוכח או את הניתן ללמוד מתכתובת זו.
להלן נימוקיי:
(א) תכתובת זו עמדה לרשות התביעה בשלב החקירה, אך חרף זאת - בחרה שלא לכלול התייחסות כלשהי לכך בכתב האישום, וזאת, כך יש להניח, מהטעם שלא סברה כי יש לתכתובת קשר כלשהו לרישיון הקידוח או כי ניתן להוכיח שהנאשם עמד מאחוריה; (ב) אף אם ניתן להניח כי המשלחת קשורה לחברת CDC, לא נערך בירור מעמיק באשר לטיב המשלחת והקשר שלה לרישיון הקידוח; (ג) לא הוכח כי הנאשם עשה פעולה כלשהי בנדון (לדוגמא - שוחח עם אזולאי); (ד) לתכתובת המלאה שהוחלפה בין אורית לאזולאי צורפו מכתבים שנערכו על-ידי וקנין, אשר כלל לא נחקר על-ידי נציגת התביעה, וכך אף אורית וגם אזולאי שלא נשאלו בעניין עת העידו בבית המשפט.
על יסוד האמור לעיל, סבורני כי טענת התביעה לפיה התכתובת "מוכיחה כי הנאשם נעזר בכוחו והשפעתו על בן-אליעזר בקידום עניינים הקשורים לרישיון, בעצמו, באמצעות אזולאי" כה קלושה עד שראוי היה להימנע ממנה, בוודאי לאחר שהתביעה החליטה שלא לכלול התייחסות כלשהי לאותה תכתובת בכתב האישום, ולהימנע מחקירת שלושה עדים רלוונטיים. ואם אמרתי דברים אלה אמרתי כי אין מקום להסיק מאותה תכתובת על מעורבות הנאשם או ידיעתו אודות שיחת "בן-אליעזר - מימרן".
- במסגרת תחנת הזמן הרביעית סקרתי את הטענות בדבר האינטרסים הכלכליים והפעולות שבוצעו בהקשר לקבלת רישיון קידוח ב"מד אשדוד" בשנים 2010 - 2011.
מעבר לאינטרס הכלכלי שהחזיק הנאשם, לצד בן-זקן, ליבוביץ ואחרים, מיקדה התביעה את טיעוניה בשתי פעולות שנטען כי בוצעו על-ידי בן-אליעזר לטובת אותו אינטרס כלכלי, ובטענה לפיה הנאשם היה מודע לפעולות אלה, שעמדו, בין היתר, ביסוד העברת הכסף לבן-אליעזר.
ביחס לפעולה הראשונה - נקבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח שארגון הפגישה בין בן-זקן לגורמים בכירים בחברת נובל אנרג'י נעשתה לבקשת בן-אליעזר או בידיעתו, כאשר מבחינת הראיות הקונקרטיות שהוצגו ניתן להגיע למסקנה, בסבירות גבוהה, כי ביסוד ארגון הפגישה עמדו אך ורק בן-זקן ואזולאי.