"...אבל אני רוצה לציין כב' השופט, דבר אחד הכי חשוב, בוודאות מוחלטת כב' השופט, אני אומר את זה במאה אחוזים שעורכי הדין שלי שטיפלו בדבר הזה בבית המשפט ידעו על מתן ההלוואה לפואד לפני מתן העדות שפואד נתן בבית המשפט כב' השופט, ידעו על זה וכשהם ידעו שפואד דיווח, ממני הם ידעו את זה כב' השופט, ומה שקרה הוא שאני עד כמה שאני יודע גם תדרכו אותו מבחינת התנהגות, מבחינת הדברים בנושא הזה של הלוואה עלה בתדרוכים האלה..." (פרו' עמ' 1254 ש' 22).
- השוואת עדותו של הנאשם לעדויות באי-כוחו, מלמדת כי דרך הצגת הדברים על-ידי הנאשם רחוקה מלשקף את התמונה המלאה.
עו"ד שרון, שהיה זה ששוחח עם הנאשם לראשונה אודות אפשרות העדתו של בן-אליעזר, והיה זה שהחליט על "בחירתו" של בן-אליעזר מתוך רשימת העדים הפוטנציאליים שגובשה עם הנאשם, מסר גרסה שאינה מתיישבת עם גרסתו של הנאשם.
וכך מעדותו של עו"ד שרון:
"לקראת סוף השאלות, נשאל מר בן-אליעזר על-ידי הפרקליטות: האם לאור מערכת היחסים הקרובה ביניכם, יצא שאברהם נתן איזה שהיא תמיכה כספית באיזה שהוא קמפיין בחירות שלך באיזה שהוא שלב? העד אומר: לא. לא. ואז מיכל לוחשת לי באוזן: אמנם הוא לא נתן תמיכה בקמפיין, אבל הוא כן נתן הלוואה. זה משהו שאני, שאני לפחות לא ידעתי, לא ידעתי על קיומו. אני הולך קצת קדימה ואני אחזור אחורה, כיוון שאני לא ידעתי על קיומו" (פרו' עמ' 1551 ש' 1).
גם עו"ד פורת, שלא נטל חלק בשלב הכנת התצהירים אלא הצטרף לצוות רק בסמוך לשלב ההוכחות, הסביר כי נוכח תפקידיו הציבוריים של בן-אליעזר, חשש מ"הפתעות" על דוכן העדים ועל כן ערך בירור עם עו"ד סלומונוביץ.
וכך מפיו:
"בית המשפט: למה מראש עלה החשש שלך או השאלה שלך? למה מראש הנחת אותה על השולחן? מתוך מה?
עו"ד פורת: כי פואד בעיני זה ראש (צ"ל איש - ב.ש) ציבור וסברתי, ואכן בסוף זה מה שהיה, סברתי שיכול להיות שיש איזה מערכת כלשהי בין, בין מר נניקאשוילי לבין פואד וזה דבר שבוודאי יצוץ במסגרת חקירתו הנגדית. רציתי לדעת אם יש לנו מה לחשוש, יש איזה שאלה..." (פרו' עמ' 1655 ש' 28).
חששו של עו"ד פורת התברר כחשש שאינו מופרך, שכן במסגרת הבירור שערך, התברר דבר העברת הכסף לבן-אליעזר.
וכך מעדותו של עו"ד פורת:
"לפני עדותו של פואד פניתי למיכל סולמונוביץ' שעבדה איתי, הייתה שותפה איתי במשרד ושאלתי אותה האם יש, האם קיים חשש כלשהו שעברו כספים בין נניקאשוילי לבין פואד, היא ביררה את זה עם נניקאשוילי וחזרה אלי ואמרה לי שאכן עברו כספים אבל הכספים האלה סודרו במסגרת הסכם הלוואה מסודר למי שצריך להיות מדווח, למשל לכנסת" (פרו' 1665 ש' 14).