האינטרסים הכלכליים
- כתב האישום אינו מפרט אינטרסים כלכליים שהתקיימו בין בן-אליעזר לנאשם בסמוך ולאחר מועד העברת הכספים הנטענת, ולבד מאמירה כללית כי הכספים הועברו על-מנת שבן-אליעזר יטה לנאשם משוא פנים בדרך כלל, מפרט כתב האישום אירוע אחד בלבד, שהוא בגדר התמורה לשוחד, שהתרחש מספר שנים לפני העברות הכספים.
נטען כי הנאשם החזיק ב- 25% ממניות חברת "בי אנד אי אינטרנשיונל בע"מ", שהיא חברה ישראלית העוסקת בתחום הכימיקלים לטקסטיל (להלן - חברת בי אנד אי), ושותפיו לחברה היו אורי (פואד) מוצפי (אחיו של הנאשם, להלן - אורי מוצפי) ויעוז איסקין שאף כיהן כמנכ"ל החברה (להלן - איסקין) שכל אחד מהם החזיק כ- 37.5% ממניות חברת בי אנד אי.
מקור הכנסתה של חברת בי אנד אי היה במכירת סחורות למצרים, ולצורך כך, נדרשה החברה לאשרות כניסה למצרים עבור עובדיה, אלא שבמועד מסוים החלו הרשויות המצריות לדחות את בקשות החברה לקבלת אשרות.
נטען בכתב אישום כי באחד מימי השישי, בשנת 2007, הגיע הנאשם יחד עם שותפיו ללשכתו של בן-אליעזר שכיהן באותה העת כשר התשתיות, וביקש ממנו להפעיל את השפעתו בקרב הממשל המצרי לשם קבלת אשרות לעובדי החברה. לאחר הפגישה, ולבקשת הנאשם, פנה בן-אליעזר לקונסול המצרי מספר פעמים, ובעקבות פניות אלה, חידש קונסול מצרים את מתן האשרות לעובדי החברה באופן מידי, וכל אימת שהיה בכך צורך עד לפרוץ המהפכה המצרית בינואר 2011.
נטען כי פעולותיו של בן-אליעזר כפי שפורטו לעיל, היטיבו עם החברה באופן משמעותי מבחינה כלכלית ואף הצילו אותה מקריסה.
העברות הכספים הנטענות שפורטו לעיל מהנאשם לבן-אליעזר, נעשו על-פי כתב האישום, משום שהנאשם חש מחויבות בשל פעולותיו של בן-אליעזר כלפי חברת בי אנד אי, ועל-מנת שבן-אליעזר יטה לו משוא פנים בדרך כלל, דהיינו - התביעה מייחסת לנאשם "מניע כפול" לביצוע עבירת השוחד, הן צופה פני עבר (נוכח הסיוע שהעניק בן-אליעזר לחברת בי אנד אי) והן כשהוא צופה פני עתיד בהיבט של "שלח לחמך".
- לאחר בחינת כלל הראיות וסיכומי הצדדים, נראה כי קיימות מחלוקות במספר זירות, ואלה הן:
(א) עוצמת החברות בין בן-אליעזר לנאשם
אף שהתביעה לא חלקה על העובדה כי בין בן-אליעזר לנאשם התקיימו יחסי חברות שנמשכו עשרות שנים (החל משנות ה- 80 גם על-פי כתב האישום) דומה כי עוצמת החברות מצויה במחלוקת מסוימת, ובשים לב למשמעותו של נתון זה, ראיתי לנכון להכריע גם בקשר לנסיבה זו.