- בהינתן המסקנה לפיה זירת המחלוקת החמישית (דרישת השוחד של בן-אליעזר שאינה מיוחסת לנאשם) אינה תורמת להכרעה, נראה אפוא כי יש להכריע בארבע זירות כדלקמן: (א) עוצמת החברות בין בן-אליעזר לנאשם; (ב) האדם העומד מאחורי העברת הכספים הראשונה; (ג) פעילות חברת בי אנד אי והיקף הסיוע שהוענק לה על משמעותו; (ד) הקשר בין סיועו של בן-אליעזר להעברת הכספים השנייה.
עוד טרם הכרעה בזירות המחלוקת השונות, יש להידרש לאירועים שליוו את מסירת גרסתו הראשונה של הנאשם עת נחקר ביחידת להב 433, גרסה שנשארה איתנה ועקבית אף במהלך המשפט עצמו.
כנקודת מוצא לדיון, אציין כי הנאשם הודה, עוד טרם תחילת חקירתו, כי העביר לבן-אליעזר 500,000 ש"ח, ונסיבות הודייתו, כמו גם חקירתו, היו במוקד ההליך ולובנו בצורה מקיפה.
על נאשם 3, דמותו והתנהלות חקירתו הראשונה
- הנאשם נולד בעיראק בשנת 1957, עלה לישראל עם הוריו בשנת 1972, ולאחר סיום לימודיו והשירות הצבאי, החל את לימודיו באוניברסיטה, אולם לאחר שנה (בשנת 1981) טס לארצות הברית, שם התגורר עד שנת 1995. הנאשם החל את דרכו המקצועית בארה"ב כמוכר בחנות למוצרי אלקטרוניקה, ובהמשך רכש מספר חנויות אותן הפעיל עד שנות ה- 90, שאז החל לפעול בעיקר בתחום הנדל"ן. בשנת 1995, תוך שעסקיו בארה"ב פעילים, חזר הנאשם, עם משפחתו ובתו בת ה- 6 להתגורר בישראל, והחל לפעול במספר עסקים גם בישראל. שנים ספורות לאחר מכן החליט הנאשם כי אינו מעוניין לנהל עסקים בישראל, והמשיך לנהל את מרבית עסקיו בארה"ב, לצד פתיחת עסקים שונים באירופה.
זימונו של הנאשם לחקירה והתנהלות חקירתו
- השלב הסמוי של חקירת הפרשה נמשך ימים ספורים בלבד, וביום 6.6.14 הפכה החקירה לגלויה עת זומנו בן-אליעזר ונאשם 2 למסירת עדות.
חקירתו של נאשם 2, אשר כבר בשלב הסמוי עמדו בפני החוקרים נתונים אשר לימדו על העברת כספים בסכום משמעותי מחשבונו לבן-אליעזר, החלה כחקירה תחת אזהרה.
בשונה מכך, בעניין נאשם 3, והגם שברשות המשטרה היו נתונים אשר לימדו על העברת 260,000 ש"ח מחשבונו הפרטי לחשבון כונס הנכסים שבאמצעותו נרכש לכאורה המגרש בנס-ציונה על-שם בנו וכלתו של בן-אליעזר (ת/278), בחרה היחידה החוקרת לזמנו לחקירה "פתוחה" ולא לחקירה תחת אזהרה (כחשוד).
ראש צוות החקירה, רפ"ק צחי חבקין (להלן - רפ"ק חבקין), שאף נכח בחלק מהחקירה, תיאר בעדותו כי החקירה לוותה על-ידי פרקליטה מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), וכי בנקודת הזמן בה זומן הנאשם לחקירה, ההנחה הייתה כי קיימת הבחנה בין עוצמת החשד שהתעורר ביחס לפעולותיו לבין עוצמת החשד שהתקיים ביחס לנאשם 2, והבחנה זו הצדיקה את השוני ב"סוג החקירה" אליה זומנו כל אחד בנפרד.
- משהגיע הנאשם למתקן להב 433 לצורך חקירתו כעד, פגש בשער את החוקר ביטון, שהמתין לו. אין חולק, כי עוד טרם כניסתם של השניים לחדר החקירות, ובזמן המתנה שנמשכה כ- 20 עד 30 דקות בחצר, סיפר הנאשם מיוזמתו לחוקר ביטון כי העביר לבן-אליעזר 500,000 ש"ח ומעבר לזה לא העביר לו כספים. דבר העברת ה- 500,000 ש"ח לבן-אליעזר לא היה ידוע למשטרה, כך שניתן לראות, כי עוד טרם כניסתם לחדר החקירות, היה ברור כי עסקינן בנחקר אשר העביר מחשבונו לאיש ציבור מכהן, או לטובת מי מבני משפחתו, סכום של כ- 760,000 (260,000 ש"ח לחשבון כונס הנכסים ו-500,000 ישירות לבן-אליעזר).
החוקר ביטון תיאר בעדותו כי משנחשף בפניו נתון זה עוד טרם חקירתו של הנאשם, פנה לרפ"ק חבקין ולפרקליטה המלווה, אשר החליטו שלא לשנות את "סיווג החקירה" והנחו אותו לבצע את החקירה באופן שתוכנן מראש, דהיינו - "חקירה פתוחה" כ"עד" שאינה כרוכה באזהרת הנחקר. לציין כי על-פי דברי החוקר ביטון, הפרקליטה המלווה נכחה במתקן המשטרתי, וכך גם רפ"ק חבקין, כך שההתייעצות לא הייתה טלפונית אלא פנים אל פנים (פרו' עמ' 828 ש' 23-19).