וראה באותו הקשר ע"פ 10049/08 אבו עצא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.8.2012).
- הועדה המייעצת לשר המשפטים לעניין סדר הדין הפלילי וראיות (להלן - ועדת נאור) אשר הגישה את המלצותיה לשר המשפטים בחודש אפריל 2012, התייחסה, בין היתר, לשאלת דיות האזהרה ותוכנה, והמליצה להסדיר בחוק שני רכיבים מצטברים: החובה ליידע כל חשוד בדבר זכויותיו, דהיינו - זכות ההיוועצות וזכות השתיקה, יחד עם חובת הבהרת "עיקרי העובדות בדבר החשד המיוחס לו".
- במידה ויתברר כי במהלך גביית הודעת הנאשם נפלו פגמים מסוימים, הכיר הדין בשני מסלולים אפשריים לבחינת קבילות ההודעה.
המסלול הראשון הוא המסלול הקבוע בסעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן - פקודת הראיות) לפיו תהא הודאה קבילה רק אם יוכחו הנסיבות בהן ניתנה ההודאה ובית המשפט ישתכנע כי ההודאה הייתה חופשית ומרצון. על פי סעיף זה, יכול בית המשפט להורות על פסילת הודאה אם הוכח כי נגרמה פגיעה משמעותית וחמורה באוטונומית הרצון ובחופש הבחירה של הנאשם במסירת הודאתו בחקירה.
בית המשפט התייחס בפרשת יששכרוב לאותה הנמקה מקובלת שניתנה לפסילת הודאה לפי סעיף 12, והיא שלילת חופש הבחירה של הנחקר, המקימה חשש לאמיתות ההודאה, וציין כי כיום, ברוח חוק היסוד, ההגנה על חופש הרצון של הנחקר מהווה תכלית עצמאית וטעם נכבד לפסילת קבילותה של ההודאה לפי סעיף 12 לפקודת הראיות.
וכך נקבע: "... בעוד שבעבר ההצדקה שניתנה לפסילתה של הודאה לפי סעיף 12 נשענה על ההנחה לפיה שלילת חופש הבחירה של הנחקר מקימה בהכרח חשש לאמיתות הודאתו, הרי על-פי רוחו והשראתו של חוק היסוד מן הראוי לקבוע כי ההגנה על חופש הרצון של הנחקר מהווה כיום תכלית העומדת בפני עצמה ומהווה טעם נכבד ועצמאי לפסילת קבילותה של ההודאה לפי סעיף 12 לפקודת הראיות" (שם, פסקה 34).
המסלול השני הוא המסלול המבוסס על הדוקטרינה הפסיקתית לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין בהליך הפלילי, כפי שהותוותה על-ידי בית המשפט בפרשת יששכרוב. בהתאם לדוקטרינה, נתון לבית-המשפט שיקול-דעת לפסילת קבילותה של ראיה בפלילים אם נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וקבלתה תפגע באופן מהותי בזכותו של הנאשם להליך הוגן שלא בהתאם לגדריה של פסקת ההגבלה.
שיקול דעת זה יופעל במסגרת נוסחת איזון, תוך התחשבות בנסיבותיו של כל מקרה לגופו, ובהתאם לאמות מידה אליהן התייחס בית המשפט העליון בפרשת יששכרוב: "אופיה וחומרתה של אי החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה; מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה; הנזק מול התועלת החברתיים הכרוכים בפסילתה".