(ב) היעדר ההתאמה בין סכום ההלוואה שתואר על-ידי יחזקאל לסכום שהועבר בפועל - כפי שהובהר לעיל, יחזקאל תיאר בתחילת חקירתו את סכום ההלוואה ככזה שנע בין 40 ל- 60 אלף דולר. אמנם בהמשך יחזקאל התייחס לסכום של 50,000 דולר, כסכום שכנראה עליו דובר, אלא שבחינת גרסתו מראשיתה ועד סופה, לרבות עדותו בבית המשפט, מלמדת כי לא ניתן לדעת, במרחק השנים, מהו הסכום המדויק עליו דובר, ובוודאי שאין להסיק מכך על כישלון גרסתו.
אף אם אין לזלזל בהלוואה בהיקף דומה (כפי שהעיד יחזקאל), ברור כי כאשר עסקינן בהלוואה הניתנת על-ידי אדם במצבו הכלכלי של יחזקאל, ניתן להבין את חוסר יכולתו לזכור במדויק מהו הסכום שהועבר.
במילים אחרות, אין לבחון את חוסר יכולתו של יחזקאל לדייק בסכום ההלוואה במשקפיו של אדם שהממון אינו שורה במעונו, והוא בודק ומחשב כל הוצאה, אלא במשקפיו של אדם שהוצאותיו החודשיות האישיות נאמדו על-ידו בסך של 300,000 דולר, ובמשקפיו של מי שאישר בבית המשפט כי הוא משלם מדי חודש סכום של 100,000 דולר כשכר דירה עבור בית בשכונת יוקרה בקליפורניה בו מתגוררים ילדיו.
יש אף ליתן את הדעת לעובדה כי חרף בדיקות קפדניות שנערכו ביחס לחשבונות הבנק של בן-אליעזר בתקופה הרלוונטית, לא הוצגה ראיה כלשהי על העברת כספים בסכום דומה, כך שאם הודה יחזקאל כי דאג להעביר לבן-אליעזר סכום כסף משמעותי, ואין המדובר באותם 260,000 ש"ח כטענת התביעה, ניתן היה לצפות כי יוצגו ראיות המלמדות כי בחשבונו של בן-אליעזר, או של מי מטעמו, הופקד סכום דומה שאינו ה- 260,000 ש"ח, וראיות מעין אלה כאמור, לא הוצגו.
עוד אזכיר כי על פי עדות הנאשם, דובר היה בסכום של 60,000-70,000 דולר.
(ג) היעדר הסבר מספק לעובדה שבן-אליעזר הכחיש שפנה אליו בבקשת הלוואה - הגם שגרסאותיו של בן-אליעזר לא היו חלק מהמשפט, ציינה התביעה בסיכומיה, תוך ניסיון ליצור מסלול עוקף לקושי הראייתי בפניו עמדה, כי ליחזקאל לא היה הסבר מספק להכחשת בן-אליעזר כי פנה אליו. התביעה הפנתה בהקשר זה לשאלה שנשאל יחזקאל על-ידי התובעת בחקירתו הראשית, במסגרתה הטיחה בו כי בן-אליעזר הכחיש כי פנה אליו. אף אם מדובר בשאלה לגיטימית בחקירת עד בבית המשפט, אין בכך כדי להכשיר את דבריו הנטענים של בן-אליעזר במישור הראייתי. משלא ניתן היה לעשות שימוש בגרסאות בן-אליעזר, ואלה לא הוגשו כראיות בבית המשפט, לא ניתן להיבנות מאמירה כזו או אחרת, שאולי נאמרה על-ידי בן-אליעזר. יתרה מכך, וגם אם אניח שבן-אליעזר הכחיש בחקירתו בתוקף בקשת כספים מיחזקאל, האם אומר הדבר כי יחזקאל אינו מדייק בעדותו או שמא קיימת אפשרות סבירה יותר כי היעדר הדיוק קשור לצד האחר באותה משוואה?