ראה בהקשר זה עדותו של הנאשם בבית המשפט:
"... אני וחיים הרבה דברים לא רשומים ולא נמצאים. אם אני הולך איתו עכשיו לקזינו לשחק פוקר הוא יכול לתת לי 20 או 25 אלף דולר או אני יכול להחזיר לו 20 אלף דולר, לא כל הדברים מתועדים. דווקא הדברים הגדולים לא מתועדים כי הם לא נמצאים. ואתם תשמעו עוד, יש דברים שבכלל שתבינו, זה התחשבנות, יכול להיות שבאותו רגע שהוא אמר לי להעביר כבר התחשבנו אני לא יודע עכשיו, הוא קנה שני נכסים שילם עלי 1.4 מיליון דולר, שילם עלי עכשיו עכשיו, לפני חודש וחצי אז זה לא כל דבר שאת חושבת שזה. דווקא הדברים הקטנים יותר נרשמים מאשר הדברים הגדולים" (פרו' עמ' 1471 ש' 16).
באותו אופן ניתן להתייחס לטענת התביעה, לפיה יש לדחות את טענת "הנאשם כצינור" נוכח העובדה כי יחזקאל החזיק חשבונות פעילים בישראל (ת/142; ת/280). מעבר לעובדה כי מדובר בחשבונות שרמת הפעילות בהם נמוכה עד קלושה (עובדה אשר דווקא מחזקת את עדויות יחזקאל והנאשם) הרי שהוכח כי חרף החזקת חשבונות בנק בישראל, הנאשם שילם עבור יחזקאל תשלומים רבים לגורמים בישראל.
עדותו של הנאשם בהקשר להעברה הראשונה
- הצדדים נחלקו באשר למידת האותנטיות של גרסת הנאשם ביחס להעברת הכספים הראשונה, ולעמדתי - בחינת כלל הנתונים הצריכים לעניין, מלמדת כי גרסת הנאשם שנמסרה בהקשר זה, על אף שנמסרה בצורה "שלדית" בחקירה הראשונה, היא גרסה אותנטית.
- אזכיר, כנקודת מוצא, כי זהו אותו נאשם אשר עוד טרם חקירתו הודה ביוזמתו בהעברת מאות אלפי שקלים לחשבונו של בן-אליעזר, כך שעל פניו, לא הייתה כל סיבה בגינה יטשטש במכוון את מעורבותו בהעברת הכספים הראשונה, לבד מההסבר המתבקש כי מעורבותו בעניין הייתה "טכנית" ועל כן לא זכר את מלוא הפרטים הרלוונטיים.
הנאשם נשאל בחקירתו אודות העברת הכספים הראשונה, וציין תחילה כי אינו זוכר את הנסיבות, אם כי בהחלט יתכן שהעביר סכומים אלה לעו"ד נח ליפשיץ (כונס הנכסים של המגרש בנס-ציונה) לבקשתו של בן-אליעזר (ת/6א עמ' 28 ש' 37-9). בהמשך אותה חקירה ראשונה, ומצפיה בתיעוד החקירה, ניכר כי הנאשם ניסה להיזכר בסיבה בגינה הועברו הכספים מחשבונו לחשבון כונס הנכסים, ואז ציין את הדברים הבאים:
"... אני זוכר שפעם אחת נתתי כסף אני לא זוכר את זה אני לא זוכר את זה. לא יודע, אולי השותף שלי חיים (יחזקאל - ב.ש) נתן לי את הכסף שאני אעביר לו אני לא זוכר. אני לא זוכר... יכול להיות שחיים נתן לי כסף להעביר לו אני לא זוכר..." (ת/6א עמ' 81 ש' 21).