וכך מהמשך החקירה:
"... יכול להיות שזה... זה, זה חיים אמר לי להעביר אבל אני לא זוכר את זה, אני לא זוכר. אני לא זוכר. באמת לא זוכר. זה בשביל חיים כמו לתת אה... אלף דולר. אני לא זוכר את זה, לא לא לא זוכר, לא זוכר. אני מנסה לזכור, אני מנסה לזכור איך זה למה, מה? מי? מו? אם זה היה יוצא מהכיס שלי הייתי זוכר את זה" (ת/6א עמ' 82 ש' 30).
וראה בהמשך: "... אני מבין מה אתה רוצה שאני אעשה אם אני לא זוכר את זה. לא זוכר את זה. אני נשבע לך באלוהים ובמה שאתה רוצה בקבר של אבא שלי, אני לא זוכר לא זוכר את זה... אני אמרתי לך גם יכול להיות שחיים נתן לי את הכסף אמר לי תעביר לו יכול להיות ש... לא, בגלל זה אני לא זוכר את זה כי זה לא מעניין אותי. לא עניין אותי ה- 260,000 שקל אני לא זוכר" (ת/6א עמ' 93 ש' 15, לציין כי בתמליל שהוגש צוין ליד חלקים מהמשפט - "מילה לא ברורה", אולם הדברים נשמעים בהקלטה - ב.ש).
צפייה בתקליטור החקירה (ת/6ב) מלמדת כי הנאשם עשה כל שניתן על-מנת לספק לחוקרים גרסה שלמה ומלאה, ומקום בו לא זכר פרטים מסוימים, עשה מאמצים לדלות פרטים אלה מזיכרונו. חשוב לציין כי החקירה לא התייחסה לאירועים "טריים בזמן" אלא לאירועים שהתרחשו מספר שנים קודם לכן, ועל כן לא בכל מקרה יש לזקוף לחובת משקל הגרסה את היותה תוצר של תהליך זיכרון הדרגתי. זיכרון חלקי ביחס לנתונים מסוימים, ככל שיוכח שהם שוליים בתודעתו של אדם, אינו מלמד בהכרח כי מדובר במי שמחזיק גרסה שאינה נכונה, והדברים צריכים להילמד מכלל הנסיבות.
- בחקירתו השנייה שהתקיימה ביום 20.8.14 (כחודשיים לאחר החקירה הראשונה), נשאל הנאשם פעם נוספת ביחס להעברה הראשונה, וציין את הדברים הבאים:
"... מה שאני כן זוכר בוודאות, היה שחיים יחזקאל ביקש ממני להעביר 60-70 אלף דולר לפואד בן-אליעזר אני לא זוכר את התקופה שחיים ביקש ממני לעשות כן. אני כן זוכר שדובר לאחר שפואד שוחרר מבית החולים. זה מה שאני זוכר אני כן זוכר שפואד בן-אליעזר התקשר אלי וביקש ממני להעביר את הסכומים הללו למספר חשבון שהוא נתן לי או למזכירתי. אז העברנו לחשבון הנ"ל את הסכומים שהתבקשתי להעביר לפואד על-ידי חיים יחזקאל. לשאלתך האם חיים יחזקאל וידא שהעברתי לפואד בן-אליעזר את ה- 60-70 אלף דולר אני משיב בוודאי אני והוא שותפים, עדכנתי אותו או שהוא שאל אותי והשבתי בחיוב" (ת/7 עמ' 3 ש' 58).
- במסגרת עדותו בבית המשפט תיאר הנאשם את הנסיבות שהובילו להעברת הכספים הראשונה, וחזר על עיקרי גרסתו, לפיה הכספים הועברו לבקשת חיים יחזקאל והוסיף כי לצורך העברתם, נעזר באדם בשם אשר סטולר, שהלווה לו את סכום הכסף, שלימים הועבר לחשבון כונס הנכסים עבור המגרש בנס-ציונה.
וכך מעדותו: