| בית משפט השלום בתל אביב -יפו
|
| ת"א 13658-10-23 צילה זילברברג ואח' נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ
|
| לפני כבוד השופט אהרן אורנשטיין
|
|
| התובעים: | 1. צילה זילברברג
2. אריה זילברברג 3. דינה יניב 4. בני יניב 5. רונית רוה 6. דני רוה 7. אילנה סנדובסקי 8. אלי סנדובסקי 9. יעל חנן 10. רחמים חנן 11. רחל לבנטל 12. הנריך לבנטל 13. פנינה שוורץ 14. יגאל שוורץ 15. נטע אמר 16. ניסים אמר 17. אסתר שני 18. דוד שני 19. ברטה שטיינברג 20. בצלאל שטיינברג 21. נטלי בכור 22. ניבה ברמן |
|
נגד
|
|
| הנתבעת: | פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד בועז שולמן
|
| פסק דין
|
מבוא
- התובעים, 22 איש ואישה, נרשמו והשתתפו בטיול מאורגן של הנתבעת שנועד לצאת לפרו, בוליביה, צ'ילה, ארגנטינה וברזיל בין התאריכים 26/1/23 עד 28/2/23.
- הטיול כלל כ-30 משתתפים. ראו דברי מנכ"ל הנתבעת מר איתמר ניר ("המנכ"ל") בעמ' 78 שו' 22-23. ראו גם תמונות קבוצתיות שהוגשו ע"י הנתבעת מהן עולה כי זה היה סדר הגודל של הקבוצה.
- ההרשמה לטיול נעשתה ע"י כל תובע (או כל זוג תובעים) בנפרד. לא הייתה הכרות מוקדמת בין החברים בקבוצה (עמ' 17; שו' 36-39).
- התובעים נרשמו לטיול כשישה חודשים לפני מועד היציאה (סעיף 21 לכתב התביעה).
- לתביעה זו שלושה ראשים. האחד- אי גילוי של מידע אשר יש לגלותו למי שנרשם לטיול מאורגן. השני- שינוי של הרגע האחרון שערכה הנתבעת בתכנית של הטיול. והשלישי- כשלים "מקומיים" במהלך הטיול.
- ככלל, בכפוף למספר חריגים, המסכת העובדתית איננה שנויה במחלוקת בין הצדדים.
השינוי בתכנית הטיול
- אדון תחילה בשינוי שעשתה הנתבעת בתכנית הטיול. נושא זה לזכה לתשומת לב רבה בדיונים שהתקיימו בפניי.
- באחד עשר הימים הראשונים התובעים היו אמורים לטייל בפרו. בעת ההרשמה, פרו התנהלה על מי מנוחות.
- בחודש דצמבר 2022 החלו מהומות בפרו. המהומות בפרו דווחו בתקשורת. משרד החוץ פרסם אזהרת מסע ביחס לפרו ביום 14/12/22 (עמ' 13 לתצהירי הנתבעת).
- משהתקרב מועד היציאה לטיול, החלה הנתבעת לקבל מחברת קונדור, הספק שלה בפרו ("קונדור"), הודעות בדבר המהומות ובדבר השלכותיהן על הטיול.
- ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916ביום 11/1/23 התקיים מפגש הכרות ותדרוך בין חברי הקבוצה לבין מדריך הטיול מר ניר עמרן ("המדריך" ו"המפגש", בהתאמה).
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- המפגש התקיים לאחר פרוץ המהומות. מהשאלונים עליהם השיבו התובעים עולה כי כולם ידעו על המהומות שפרצו בפרו. הנתבעת לא דיווחה לחברי הקבוצה במפגש על שינויים בתכנית. המדריך מסר לחברי הקבוצה במפגש כי נכון לאותו מועד הטיול יתקיים כמתוכנן וכי הנתבעת עוקבת אחר ההתרחשויות בפרו.
- ארבעה ימים לפני היציאה, ביום 22/1/23, הנתבעת שלחה מכתב עדכון לתובעים כהאי לישנא: "... בהקשר למצב המדיני בפרו, אנו עומדים בקשר עם אנשינו בפרו ומתעדכנים כל העת לגבי האזורים בהם נטייל. במהלך הטיול יהיה המדריך בקשר רציף עם מטה החברה וגם עם נציגנו המקומיים ואנו נבצע הערכת מצב באופן שוטף ונעדכן התכנית במידת הצורך. אנו רואים לנגד עיננו את ביטחונכם ולא נבצע פעילות שתחשוף אתכם המטיילים לסכנה במודע. המדריך יעדכן אתכם המטיילים בכל שינוי באם יהיה".
- ביום 25/1/23, יום לפני היציאה, הודיעה הנתבעת לתובעים כי הכינה תכנית חילופית. הנתבעת כתבה, בין היתר, כך: "... לאורך השבועות האחרונים עקבנו אחר מה שקורה והמצב השתנה משבוע לשבוע, כאשר בחלק מהזמן הייתה החמרה ובחלק מהזמן הייתה הקלה ותחושה של חזרה לשגרה. נכון לעכשיו, בימים האחרונים, אנו עדים להחמרה במצב ולכן כעת בשעת השין נדרשת החלטה ואנו מממשים את תכנית המגירה אשר הכנו למצב מסוג זה וכעת עמלים על מימושה בימים האחרונים על מנת שאתם תחושו במהלך שהותכם במדינות האנדיות תחושה של מטיילים אשר חווים את המקום באופן החיובי ביותר בדגש על שמירת ביטחונכם האישי".
- השוני העיקרי בין התכנית המקורית לחילופית הינו החלפתה של פרו באקוודור. למען הדיוק יצוין כי הטיול בפרו לא בוטל לגמרי. הקבוצה טסה ללימה וטיילה בתחילה באתרים בלימה שלא היו מסוכנים. לאחר יומיים, הקבוצה עברה לאקוודור. ביום ה-11, הטיול חזר למסלול המקורי.
- התובעים דורשים פיצוי כספי ניכר עקב השינוי. טרונייתם מתמקדת בכך שקיבלו את ההודעה ברגע האחרון.
- חלק מהתובעים מוסיפים וטוענים כי היעד החשוב מבין חמשת המדינות בהן התכוונו לבקר הינו פרו ומשהטיול בפרו צומצם באופן משמעותי, החמיצו את העיקר (עדות מר רווה בעמ' 21; שו' 10-15). בתוך כך, יש מהם שטענו כי היה צריך לבטל את החלק הראשון של הטיול, לדלג על פרו עקב המהומות, ולהתחיל את הטיול רק בייעד הבא (עדות מר רווה בעמ' 21; שו' 27-35 ועדות גב' חנן בעמ' 27; שו' 26-32).
הועתק מנבוהאם הנתבעת הפרה חובת גילוי כלפי התובעים?
- התובעים טוענים כי הנתבעת הפרה את חובת הגילוי החלה עליה לפי תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג-2003 ("התקנות"). בתקנה 3 נקבעו "פרטי המידע" שעל סוכנות נסיעות למסור ללקוחותיה.
- "פרטי המידע" הרלוונטיים לענייננו הם "מסלולי טיול ואתרי ביקור" (תקנה 3(1)(ב)); "אמצעי תחבורה... לרבות טיסות פנים..." (תקנה 3(1)(ג)); "מידע שבידי סוכנות הנסיעות שקרוב לוודאי להניח שלו ידע אותו הלקוח היה נמנע מרכישת חבילת התיור" (תקנה 3(3)(ג)); ו"מידע שנותנות הרשויות בישראל לסוכנויות נסיעות על מדינות יעד מסוכנות..." (תקנה (3)(ד)).
- אין ספק כי מגמתן של התקנות, הינה לתת ללקוח מידע מקיף בדבר חבילת התיור אותה הוא עומד לרכוש.
- יחד עם זאת, סבורני כי התקנות אינן חלות "אחד לאחד" על ענייננו, ואסביר. התקנות חלות על חובת גילוי לפני רכישת חבילת התיור. תקנה 2(ב) אומרת זאת במפורש: "מידע כאמור... יימסר באופן שיאפשר הזדמנות סבירה לעיין בו לפני רכישת חבילת התיור..." (ההדגשה איננה במקור- א.א.).
- גם מתקנה 6, הקובעת חריגים לחובת הגילוי במקרה של רכישה בתוך 72 שעות לפני היציאה לטיול ובמקרה של רכישה טלפונית, עולה כי התקנות חלות על השלב שלפני הרכישה.
- כאמור לעיל, אין חולק כי פרו התנהלה על מי מנוחות בעת הרכישה, כך שהנתבעת לא הפרה חובת גילוי בשלב שלפני הרכישה בכל הקשור למהומות בפרו. יחד עם זאת, מצאתי כי הנתבעת הפרה את חובת הגילוי בקשר לטיסות הפנים בדרום אמריקה. ראו התייחסות נפרדת לכך להלן.
- למרות שלפי לשונן, התקנות חלות על השלב שלפני הרכישה, הרי שרוחן של התקנות וחובות הגילוי העולות מהן, חלות גם על השלב שבין הרכישה לבין היציאה לטיול. אולם בתקופה זו, התקנות אינן חזות הכל.
- לאחר הרכישה, חל על הצדדים גם תקנון הנתבעת שהתובעים קיבלו עליהם את הוראותיו, עם רכישת חבילת התיור. תחת הכותרת בתקנון "אזהרות מסע ליעדים" נקבע כי "אזהרות מסע ליעדים מתעדכנות באופן שוטף על ידי משרד החוץ. באחריות המטייל לבדוק מול האתר את אזהרות המסע המתעדכנות באופן תדיר. להלן הקישור לאתר משרד החוץ בנושא זה". התקנון באתר הנתבעת מאפשר קישור לאתר משרד החוץ בלחיצת כפתור. כבר ציינתי לעיל שכל התובעים ידעו על המהומות בפרו וכולם אנשים אינטליגנטים שיכלו להתעדכן באתר של משרד החוץ וידעו על המהומות בפרו (כפי שעולה מתשובותיהם לשאלון).
- התקנון קובע כי "הטיול ומסלול כפי שפורסם מחייב את פגסוס אולם...אין פגסוס אחראית על תופעות של מזג אוויר... או נסיבות אחרות כלשהן (כדוגמת הפסקות חשמל ומהומות מקומיות) שאינן בשליטת פגסוס העלולות לגרום לשינוי או ביטול כלשהו במסלול או בשירותים המוזמנים" (ההדגשה שלי- א.א.).
- התובעים מלאים טענות כרימון כנגד תניה פשוטה, בסיסית והגיונית זו. ברור לכל כי המהומות בפרו גרמו לכך שלא היה ניתן לשמור על התכנית המקורית.
- הנתבעת, באמצעות קונדור, שקדה על תכנית חלופית - אקוודור במקום פרו. דרך פעולה זו עולה בקנה אחד עם הוראת התקנון, שאיננה מקפחת.
- ודוק: האבחנה בין השלב שלפני ההרשמה, עליו חלות התקנות, לבין השלב שלאחר מכן, עליו חל התקנון, איננה טכנית בלבד אלא גם מהותית.
- לפני ההרשמה, הנתבעת חבה בחובת גילוי רחבה לפי התקנות על מנת שהלקוחות יוכלו לקבל החלטה מושכלת האם להירשם לטיול.
- לאחר ההרשמה, הצדדים כבר "שותפים לדרך" במלוא מובן המילה. התובעים זכאים לכך שהנתבעת תטרח ותכין עבורם טיול איכותי ומהנה וגם תעדכן אותם בדבר שינויים בתכנית. מאידך, הנתבעת זכאית להוציא את הטיול לפועל בצורה המיטבית האפשרית וזכאית גם להפיק ממנו רווח כלכלי.
- בסעיף 22 לסיכומיהם מלינים התובעים על כך שהנתבעת פעלה ממניע כלכלי. אין בכך פסול. הנתבעת היא חברה כלכלית והיא זכאית להביא בחשבון שיקולים כלכליים.
- יודגש כי המהומות פרצו בחודש דצמבר, כארבע חודשים וחצי לאחר שהתובעים נרשמו לטיול. בשלב הזה, הנתבעת הייתה כבר מושקעת בטיול מבחינת עבודה, ארגון וכסף ואין לדרוש ממנה לבטל את הטיול או את חלקו אם יש באפשרותה להציע שינוי סביר במסלול, כפי שעשתה בפועל.
- גם אם נקבל את טענת חלק מהתובעים כי פרו היא "גולת הכותרת" של דרום אמריקה, הרי שהנתבעת הצביעה על קווי מתאר דומים בין אקוודור לפרו והם: הרי האנדים, תרבות האינקה וג'ונגל האמזונס (סעיף 54 לכתב ההגנה של הנתבעת, שלא נסתר). משכך, החלופה שהציעה הנתבעת היא סבירה.
- בסעיף בתקנון, שצוטט לעיל, ה"שינוי" קודם ל"ביטול". כך פעלה הנתבעת, באחריות לשלומם של התובעים ובהגינות. הנתבעת שינתה את הטיול, משום שלא היה צורך לבטל אותו לגמרי.
- 00התובעים מלינים על כך שבמפגש לא נמסר לתובעים דבר אודות השינוי. מההתכתבות בין הנתבעת לבין קונדור עולה כי המצב היה דינמי. ראו דוא"ל ששלחה קונדור לנתבעת ביום 23/1/23 לפיו: "everything is changing every day".
0
- כך למשל, מהודעתה של קונדור לנתבעת מיום 19/1/23 עולה כי אתר מאצ'ו פיצ'ו פעל עדיין באותו יום (עמ' 40 לתצהירי הנתבעת) ממכתב קונדור שנכתב לאחר הטיול ביום 6/6/23 עולה כי האתר נסגר ביום 21/1/23 (חמישה ימים לפני היציאה לטיול) וכך גם עולה מקטע עיתונות שהוגש ע"י התובעים במסגרת נספח 3 לתצהיריהם.
- המפגש התקיים כשבועיים לפני היציאה לטיול. באותו שלב, עדיין לא ניתן היה להציג תכנית ברורה.
- בכל הכבוד, ציפייתם של התובעים כי הנתבעת תנהל עמם, מדי כמה ימים, דיוני "הערכת מצב", איננה נכונה ואיננה מעשית. לא ניתן היה לצפות מהתובעים ומיתר חברי הקבוצה לקבל החלטה בדבר השינויים הנדרשים בטיול. התובעים אינם אנשי מקצוע בתחום התיירות והם לא ידעו אלו שינויים ברי ביצוע ואלו אינם ניתנים לביצוע.
- לא זו אף זו, יש להניח כי אם הנתבעת הייתה עושה זאת, הייתה נזרעת פאניקה בקרב חברי הקבוצה, הקבוצה הייתה מתפרקת והטיול היה מתבטל. כבר ציינתי לעיל, כי בשלב שלפני היציאה לטיול, חברי הקבוצה לא היו קבוצה מגובשת אלא אנשים שנחשפו לפרסומי הנתבעת ונרשמו לטיול בנפרד. לכן, מסתבר כי פתיחת הנושא לדיון במפגש או לאחריו הייתה מביאה לביטול הטיול.
- הנתבעת ניהלה את המשבר כ"מבוגר האחראי" והציגה בפני התובעים, ערב היציאה לטיול, חלופה ראויה לימים בהם לא היה ניתן לטייל בפרו.
- ההודעה על השינוי ניתנה ברגע האחרון. במבט ראשון הדבר מעורר תמיהה. אולם כשמעמיקים בעובדות עולה כי הנתבעת פעלה באופן סביר. הנתבעת עמלה כמעט עד לרגע האחרון על יצירת חלופה ראויה ואז פרסמה אותה לחברי הקבוצה.
- התובעים מלינים על הביטוי "תכנית מגירה" הנזכר בהודעת הנתבעת מיום 25/1/23. התובעים מעמיסים על ביטוי זה כוונת זדון מוקדמת של הנתבעת שלא לקחתם לפרו. אין לקבל זאת. המהומות בפרו פרצו ביום 14/12/22. התובעים נרשמו לטיול כמה חודשים לפני כן. ברור כי בעת ההרשמה ואף הרבה אחרי כן, הנתבעת התכוונה ורצתה לקחת את התובעים לפרו.
- הפירוש הנכון, לדעתי, של המונח "תכנית מגירה" בהקשר דנן הוא שהחל מפרוץ המהומות, הנתבעת "שברה את הראש" האם וכיצד לשנות את הטיול ולהתאימו למצב שנוצר. התכנית המדויקת בדבר המעבר לאקוודור נוצרה בסמוך לפני ההודעה על השינוי.
- פסקי הדין שהתובעים מסתמכים עליהם שונים שוני מהותי מהמקרה דנן. התובעים הפנו לפסקי דין בהם דובר על הפרת חובת הגילוי ואף לפסק דין שעוסק באי דיווח על אזהרת מסע. הצד השווה בפסקי הדין הנ"ל הוא הפרת חובת הגילוי לפני ההרשמה. לא הוצגו, אסמכתאות המתייחסות למקרה בו בעת ההרשמה חובת הגילוי לא הופרה והשינוי במצב הביטחוני בייעד הטיול אירע בסמוך למועד היציאה.
- בת"ק (חדרה) 64484-11-17 חיון נ' ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ (3/6/18), שהתובעים מסתמכים עליו, קבע בית המשפט כי "מידע שהיה על הנתבעת למסור לתובעים בטרם רכישת הטיול, בהתאם להוראות התקנות, נמסר להם בפועל רק יומיים לפני הטיול..." (פסקה 34 לפסק הדין). כאמור לעיל, המהומות בפרו פרצו זמן רב לאחר רכישת הטיול ע"י התובעים.
- בדומה לכך, ת"ק (פתח תקווה) 2273-07-22 אלן נ' איסתא ישראל בע"מ (2/10/22) עוסק באזהרת מסע לתורכיה מיום 7/4/22 שלא הודע עליה לתובעת, עת נרשמה לטיול ביום 12/5/22. כאמור לעיל, אזהרת המסע בענייננו פורסמה חודשים ארוכים לאחר ההרשמה לטיול. משכך, גם פסק דין זה איננו תומך בטיעוני התובעים.
- גם ת"ק (תל אביב) 48867-02-14 גוטליב נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (12/8/16) עסק באי גילוי של עובדות שהיו בידיעת הנתבעת לפני ההרשמה לטיול.
- ת"ק (בת ים) 68537-01-23 עיני ואח' נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (17/8/23) עוסק בחובה להתחסן טרם הכניסה לארה"ב בתקופת הקורונה. הנתבעת שם (שהיא גם הנתבעת דנן) הודיעה לתובעים שם על החובה להתחסן בתקופת הביניים שבין ההרשמה לטיול לבין היציאה. הגב' עיני הגיעה לנתב"ג מבלי שעמדה בדרישות החיסוניות ולכן בני הזוג עיני נאלצו להישאר בארץ.
- לא ברור מפסק הדין האם המידע עמד בפני הנתבעת בעת ההרשמה לטיול. מכל מקום, בית משפט השלום סבר כי הנתבעת אמנם שלחה את ההנחיות לתובעים אך לא פעלה "בצורה אקטיבית בכדי להביא לידיעת התובעים את המידע המהותי במסמך שנשלח או למצער לבדוק האם המידע התקבל והובן ע"י התובעים" (פסקה 20 לפסק הדין). בית משפט השלום קיבל את התביעה במלואה ופסק לתובעים פיצוי בסך 36,400 ₪ בתוספת הוצאות משפט.
- ב"כ התובעים דנן לא טרח לציין כי ערעור הנתבעת (שם) על פסק הדין בעניין עיני התקבל: רת"ק (מחוזי תל אביב) 58801-08-23 פגסוס נסיעות ותיירות בע"מ נ' עיני (19/12/23). פסק הדין של בית משפט השלום בוטל בהסכמה ותחתיו נפסק סכום כולל של 15,000 ₪.
- גם פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 430/79 בנישתי נ' רינה ששון פ"ד לה(2), 400 (1981) איננו תומך בעמדת התובעים. עניין בנישתי עסק במטיילים ש"נלקחו" בעל כרחם לטיול בו לא חפצו והם גילו זאת רק בהגיעם לייעד הטיול. במקרה דנן, הנתבעת הודיעה לתובעים ערב הטיול על השינויים שערכה. מי מהתובעים שהשינוי לא התאים לו, היה יכול להישאר בארץ. ושוב, השינויים דנן לא נבעו מטעות או רשלנות של הנתבעת אלא מאילוצים ביטחוניים וממגמה לשמור על שלומם של התובעים.
טיסות הפנים בדרום אמריקה
- סבורני כי בהקשר זה הנתבעת לא קיימה את חובת הגילוי החלה עליה לפי התקנות, ואסביר.
- כאמור לעיל, התקנות מחייבות את הנתבעת בגילוי בדבר טיסות הפנים. בתכנית הטיול (נספח 1 לתצהיר הנתבעים) כתבה הנתבעת: "לוח טיסות הפנים יינתן לכל דורש קרוב למועד היציאה לטיול לאחר שיהיה בידינו מידע עדכני וסופי... בדרום אמריקה לו"ז הטיסות משתנה חדשות לבקרים ולפעמים גם ללא הודעה מוקדמת לצערנו".
- לא רק שלו"ז טיסות הפנים לא נמסר מראש לתובעים, אלא שהמנכ"ל העיד על מדיניות של הנתבעת להימנע מלמסור לתובעים את הלו"ז, ובלשונו: "אנחנו לא מעבירים את רשימת טיסות פנים לאף נוסע באף טיול" (עמ' 89; שו' 13). הסבריו של המנכ"ל כי הוא חושש מנוסעים קנטרניים ש"יעשו עניין" מתזוזה של שעתיים לכאן או לכאן נוגדים את התקנות ואינם יכולים להתקבל, מה גם שבמקרה דנן נקבעו כמה טיסות ממש באמצע הלילה והיה על הנתבעת ליידע את התובעים על כך מראש. כאמור, בנקודה זו, הנתבעת לא קיימה את התקנות.
- מחומר הראיות עולה כי הנתבעת הזמינה עבור התובעים טיסות בשעות הלילה, תוך פגיעה בערנותם ובתפקודם ביום שלמחרת. מנספח 9 לתצהירי התובעים עולה כי נקבעה השכמה לחצות הלילה שבין 8 ל- 9 לפברואר 2023 על מנת לצאת לשדה התעופה לטיסת פנים. גם בלילה שבין 14 ל-15 לפברואר נקבעה טיסת פנים וכך גם בלילה שבין ה-24 ל-25 לחודש. ודוק: לא מדובר על הימים הראשונים של הטיול (אקוודור במקום פרו) אלא בטיסות שנקבעו מראש עבור חלקו השני של הטיול.
- בהקשר זה, הכשל של הנתבעת הוא כפול. גם אי גילוי מראש של טיסות הפנים, בניגוד לתקנות, וגם אספקת טיסות לילה לא נעימות ולא נוחות, ללא שהוצגה הצדקה לכך.
- סבורני כי התובעים זכאים לפיצוי בשל כך. שלוש טיסות לילה אינו דבר של מה בכך והיה בהן כדי לפגוע בהנאה מהטיול. אני מעמיד את הפיצוי על סך של 2,500 ₪ לכל תובע.
הכשלים ה"מקומיים" בטיול
- התובעים עמדו על הכשלים שיפורטו להלן. אביא אותם אחד לאחד ולצד כל כשל אביא את המענה שהנתבעת נתנה לאותו כשל ואדון בטענה ובתשובה.
- רמת ההדרכה באקוודור הייתה נמוכה- אכן, הסתבר בדיון כי המדריך ביקר באקוודור רק פעם אחת לפני הטיול. לעומת זאת, המדריך הדריך טיולים רבים בפרו בעבר (עמ' 52; שו' 12-15 ועמ' 55 שו' 19-29). אכן כך, אולם הדבר נבע מהאילוץ שלא לטייל בפרו, אשר הנתבעת איננה אחראית לו. הטענה איננה מוצדקת.
- השייט בזודיאק לא התקיים - בתכנית הטיול הובטח לתובעים שייט בסירות זודיאק (סירות גומי קטנות) וקטמרן (סירות גדולות). בפועל השייט היה בקטמרן בלבד. המדריך והמנכ"ל הסבירו כי הזודיאק מסוכן יותר מהקטמרן, כי ההתארגנות לשייט בזודיאק יותר ממושכת ויותר מורכבת וכי התובעים קיבלו שייט ארוך יותר בקטמרן מאשר זה שתוכנן בזודיאק (ראו התייחסות לנושא השייט בעמ' 57-58 ובעמ' 88-89 לפרוטוקול). שייט בזודיאק היא חוויה אחרת מאשר שייט בקטמרן. לא היה מקום להבטיח שייט בזודיאק ולא לקיים. בהקשר זה, אני מעמיד את הפיצוי על סך של 500 ₪ לכל תובע.
- אוטובוס לא ממוזג בברזיל - טענת התובעים בהקשר זה לא נסתרה (עמ' 32; שו' 1-4). יחד עם זאת, מדובר ביום אחד בו התובעים נסעו לפטרופוליס. התובעים מודים בתצהיריהם כי בסופו של דבר האוטובוס הוחלף בשני וואנים (ראו סעיף "אוטובוסים" בתצהירי התובעים). תקלות במזגן של אוטובוס עלולות לקרות. אינני סבור כי הנתבעת אחראית לכך, מה גם שניתן פתרון לבעיה עת האוטובוס הוחלף בוואנים ממוזגים. הטענה איננה מוצדקת.
- מלון טחוב בסלבדור - טענת התובעים כי שוכנו במלון שחדריו טחובים לא נסתרה (עמ' 90; שו' 37-38). מדובר על 2 לילות (עמ' 65; שו' 15). המדריך הסביר כי הנתבעת שיכנה את מטייליה במלון זה לפני הקורונה אך לא ידע להגיד האם בדקה את מצבו של המלון עם חידוש הטיולים לאחר הקורונה. היה על הנתבעת לבדוק את מצבו של המלון לפני הטיול ולשכן את התובעים במלון ראוי והולם. משלא עשתה כן עליה לפצות את התובעים. ברע"א 8213/13 מרגלית ד.נ.ל בע"מ נ' זמליאק (16/1/14) נקבע כי סוכנות הנסיעות יכלה לדעת "על מצב התחזוקה הירוד של המלון בטרם שיווקו את החבילה" (פסקה 6 להחלטה). כך גם בענייננו. אני מעמיד את הפיצוי על סך של 2,000 ₪ לכל תובע.
- איחור ביציאה לשבעת האגמים - התובעים טוענים כי ביום שנועד לביקור בשבעת האגמים, היציאה לדרך הייתה באיחור וכך החמיצו התובעים את שעות האור והגיעו לאגמים לקראת החשיכה. מהסבריו של המדריך, שלא נסתרו, עולה כי העיכוב העיקרי באותו יום, של כמה שעות, נבע מהפסקת חשמל במעבר הגבול שבין צ'ילה לארגנטינה, תקלה שהנתבעת איננה אחראית לה (ראו התייחסות לנושא זה בעמ' 23-24 ו- 59-60 לפרוטוקול). הטענה איננה מוצדקת.
- איחור בהגעה לקרנבל בברזיל - טענת התובעים כי הגיעו לקרנבל באיחור וחלק מהם לא מצאו מקום ישיבה נמצאה כנכונה. המדריך טען כי "האוטובוס איחר" ולמעשה הודה באיחור (עמ' 62-63 לפרוטוקול). לא הוכח שהנתבעת אחראית לאיחור של האוטובוס. איחור כזה יכול להיגרם כתוצאה מפקקים וכד'. לא הוכח שהנתבעת הייתה יכולה לצפות את האיחור או למנוע אותו ולכן הנתבעת איננה אחראית לכך. הטענה איננה מוצדקת.
הערות לקראת סיום
- החלפתה של אקוודור בפרו הייתה חוקית, הגיונית, נכונה וסבירה. ככלל ניתן לומר שהטיול היה מהנה ומוצלח. כך, למשל, התובעים 11-12 ה"ה לבנטל, הודו למדריך בקבוצת הווטסאפ עם החזרה ארצה על "היחס, נועם ההליכות וההדרכה המעולה שהפכו את הטיול למוצלח" (ההדגשה שלי- א.א.).
- התובעים הצליחו להראות כי הנתבעת הפרה את חובת הגילוי לפני הטיול בעניין טיסות הפנים וגם הוכיחה כשלים בטיול בעניין השייט ובעניין המלון בסלבדור. אשר על כן, על הנתבעת לפצות את התובעים, כמפורט לעיל. השוו: ת"ק (תל אביב) 16989-09-22 ובר נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (20/2/23).
סוף דבר
- הנתבעת תשלם לתובעים סך של 110,000 ₪ (5,000 ₪ לכל אחד מ-22 התובעים).
- הנתבעת תשלם לתובעים את אגרת המשפט הנובעת מסך של 110,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 19,470 ₪.
- הסכומים ישולמו תוך 30 יום, אחרת יישאו דמי פיגורים מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן היום, י' שבט תשפ"ו, 28 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.