הנתבע אינו מחזיק במידע על כל לקוח מזדמן המגיע לפתחו וחפץ לפתוח אצלו חשבון והנטל המוטל עליו הוא לבצע בירור באמצעים העומדים לרשותו - אם באמצעות חומר שאמור למסור לו הלקוח, ובכך חדלה התובעת, ואם ממקורות מידע חיצוניים.
כך עשה הנתבע, ובפרסומים גלויים מצא מידע המלמד לכאורה על כך שעוד טרם שימשה גיסתה של התובעת ככסות לניהול המועדון עבורה היה זה המנוח שהפעיל אותו בפועל תחת כסות של "איש קש" אחר, ואף העברות בעלות נוספות שתוארו שם ממצביעות על שימוש בכסויות שונות להסתרת מעורבותם של בני הזוג בניהולו (מוצג ה' ממוצגי הנתבע).
בנסיבות אלו ונוכח מידע מחשיד זה שעמד לנגד עיני הנתבע, אף אם טעה בכך שהמנוח לא הורשע בסופו של דבר, היו לפניו ראיות מנהליות מספקות לביסוס חשד סביר שיצדיק את סירובו לפתוח חשבון טרם הבהרת התמונה במלואה.
ויוזכר שוב, הדרישה מן הנתבע אינה לבסס את חשדו בראיות כנדרש בהליך אזרחי ודי בראיות מנהליות (ראו סיפת פסקה 25 בעניין טולדנו וכן רע"א 9065/23 ס.ע. טופ השקעות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (30.1.2024) פסקאות 43-42 ועוד).
עובדה נוספת שגם ביחס אליה מבקשת התובעת לטעון כי הבנק חדל - בכך שליקט ראיות מן המרשתת - לאו מחדל היא כלל ועיקר, שכן סעיף 30 לנוהל 411 מורה במפורש לבנקים להשיג מידע על לקוחות המתדפקים על דלתיהם בבקשה לפתוח חשבון ולגביהם זוהה סיכון גבוה גם "ממקורות גלויים כמו רשת האינטרנט", ובדנן אף הוכח כי הפרסומים העיתונאיים במרשתת עולים בקנה אחד עם פרסומים רשמיים של משרד המשפטים שאף הם היו חלק ממסד הנתונים שעמד לנגד עיני הנתבע.
כאן המקום להתייחס אל טענה שהתובעת העלתה שוב ושוב והיא כי שילמה כבר את חובה לחברה בגין הרשעותיה ולא ייתכן כי עברה יהיה לה לרועץ לנצח.
יפים לכך דברים שכתבה כב' השופטת ירדנה סרוסי בה"פ (מחוזי ת"א) 43782-08-20 רועי חיון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (20.7.2021) פסקה 46, בזו הלשון:
"יודגש בהקשר זה, כי ההתייחסות לעברו של המבקש אין משמעה כי הוא מוחזק כעבריין באופן תמידי. המבקש שילם את חובו לחברה, ואל לעברו לשמש כנגדו בעת שקילת כלל נסיבות העניין. עם זאת, בהצטברות האינדיקציות הראשוניות ולאור מעמדו של המשיב, אין מניעה כי המשיב יביע חשש ראשוני מפני קבלת כספים ממקור לא מוכר לחשבון המבקש. או אז על המבקש יהיה להסביר את מקור הכספים ולהוכיח את הלגיטימיות שלהם. אם המבקש יוכיח את מקור הכספים ואת "כשרותם", אין עוד מקום להתייחס לעברו, אולם אם הוא יימנע מעשות כן, לא תהיה ברירה אלא להביא בחשבון את כלל הנסיבות הרלוונטיות להעברה, דהיינו, ניתן יהיה להתחשב גם בעברו של המבקש כאינדיקציה מסוימת המגבירה את חששו של המשיב. ברם, ככל שחשש זה יוסר, אין להתחשב בעברו עוד."