נוכח התוצאה אליה הגעתי, עת כן נפסק פיצוי לדוגמה אל מול מה שנדרש ומנגד רכיב ההוצאות היה מתייתר מלכתחילה לו היו פונים לנתבעת (ואף לא היה צריך להידרש במסגרת ההליך להוצאות של כל נוסע ונוסע) ולכן אין לקחת זאת בחשבון במסגרת הטלת ההוצאות לעניין הסכום הפסוק, כאשר אגרת בית המשפט נגבתה בהתאם לסכום התביעה שעמד על כ-830 אלף ₪ (אגרה בסך של כ-23,000 ₪) בעוד הפיצוי לדוגמא בו היא מחויבת עומד על סך של 11,600 ₪, ולולא הפיצוי לדוגמא לא הייתי מוצאת מקום לפסיקת הוצאות, (ובנסיבות העניין לו היו פונים מראש לקבלת החזר הוצאות ותובעים על היתרה, גם אם הייתה נדחית התביעה, יכול ולא היו נפסקים הוצאות בשל הנסיבות שנוצרו עקב ביטול הטיסה וטענותיהם ביחס להתנהלותה מראש שגם אם מבחינת החוק הנתבעת פטורה, הרי שהדבר יכול היה לבוא לידי ביטוי במסגרת סוגיית הוצאות ההליך) - מצאתי כי באיזון הכולל נכון הוא לפסוק בהתאם לסכום הפסוק בגין פיצוי לדוגמא שכ"ט עו"ד על סך של 5000 ₪, ויתר ההוצאות כל צד יישא בהוצאותיו.
בשים לב לעוגמת הנפש הרבה שנגרמה לתובעים, כשאלה אף סייעו באופן אקטיבי לנתבעת בזמן אמת במילוי חובתה לספק שירותי סיוע בהסכמתם לטרוח בעצמם ולממן את עצמם לאותה העת, כשמדובר בערב חג והנתבעת הייתה מודעת לחלון הזמנים המצומצם ולמפח נפש שיכול להיגרם ולו מתקלה צפויה - כולי תקווה שהנתבעת תפעל ברוח "ועשית הישר והטוב" ותספק לתובעים את אותם 300 דולר להנחה עתידית שהבטיחה טרם הגשת התביעה, אף באופן יזום, ומי שיחפוץ לעשות בכך שימוש, יעשה כטוב בעיניו.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ו שבט תשפ"ו, 13 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.