בעמ 57929-12-24 פלונית נ' פלוני

בע"ם 57929-12-24

השופטת דפנה ברק-ארז:

1. משבר בריאותי פתאומי ומטלטל, טיפולי פוריות ופרידה זוגית.  אלה נתוני הרקע העומדים ביסוד ההליך שבפנינו, ובהשתלבותם זה בזה הולידו מחלוקת משפטית חריפה השלובה בכאב לב לכל המעורבים.
2. הצדדים החלו את הדרך שהובילה עד הלום כבני זוג.  במהלך התקופה של הקשר הזוגי החלה המבקשת בהליך של שימור פוריות על רקע הרעה במצבה הבריאותי.  הלכה למעשה, נשאבו מגופה רק שלוש ביציות תקינות, שכולן הופרו בזרעו של בן זוגה דאז, המשיב 1 (להלן: המשיב), והוקפאו.  בשל נסיבות רפואיות מסכנות חיים, זמן קצר לאחר מכן נאלצה המבקשת להפסיק באופן מידי את טיפולי הפוריות.  בהמשך היא עברה ניתוח דחוף לכריתת רחמה, ובכך נסתם הגולל על האפשרות לבצע מחזור שאיבות נוסף.  בחלוף חודשים אחדים נפרדו בני הזוג.  בעת הזו, השימוש בעוברים המוקפאים, תוך הסתייעות בהליך פונדקאות, הוא האפשרות היחידה שפתוחה בפני המבקשת לממש הורות גנטית, ככל שהדבר יצלח.  אולם, המשיב – שנולדו לו בינתיים ילדים ממערכת זוגית אחרת – מתנגד לשימוש בהם.  מחלוקת זו הולידה את ההליך דנן.  בפרט, השאלה המונחת לפתחנו היא האם המבקשת רשאית לעשות שימוש בעוברים המוקפאים, אשר נוצרו מהפריה של ביציות שנלקחו מגופה בזרעו של בן זוגה באותה עת, כדי להביא ילד לעולם באמצעות הליך פונדקאות.  במאמר מוסגר יוער כי השימוש במונח "עוברים מוקפאים" נעשה כאן בהתאם לכתבי הטענות בהליך ולפסקי הדין הקודמים, ואין בו הבעת עמדה ביחס למצבו הרפואי או הביולוגי של החומר הגנטי שהוקפא.

ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 19163.         אקדים ואציין כי רבים מן המאפיינים של הסכסוך שבפנינו דומים למרכיבי היסוד של פרשה קודמת אשר הולידה התדיינות ארוכה, כמו גם חילוקי דעות משמעותיים, ונודעה כפרשת נחמני – החל בבית המשפט המחוזי (ה"פ (מחוזי חי') 599/92 נחמני נ' נחמני, פ"מ תשנד(1) 142 [נבו] (1993) (להלן: עניין נחמני מחוזי)) וכלה בשני פסקי דין שניתנו בבית משפט זה – תחילה בערעור (ע"א 5587/93 נחמני נ' נחמני, פ"ד מט(1) 485 (1995) (להלן: עניין נחמני הראשון)) ובהמשך במסגרת של דיון נוסף (דנ"א 2401/95 נחמני נ' נחמני, פ"ד נ(4) 661 (1996) (להלן: עניין דיון נוסף נחמני)).  כידוע, בפסק הדין האחרון הוחלט בסופו של דבר לאפשר לאשה, רותי נחמני, לעשות שימוש בעוברים המוקפאים שלה ושל בן זוגה לשעבר, דני נחמני, חרף התנגדותו לכך (הגם שבסופו של דבר התהליך לא צלח).  ההכרעה באותה פרשה הייתה כרוכה במחלוקות עקרוניות, מחד גיסא, אך גם מעוגנת בעובדות הקונקרטיות של מערכת היחסים בין בני הזוג ושל ההסכמות ביניהם, מאידך גיסא.  על כן, המקרה שבפנינו מחייב בחינה עצמאית המבוססת על נסיבותיו הייחודיות.  כמו כן, יהיה עלינו להידרש לשאלה האם התפתחויות שחלו בדין הישראלי מאז, ובראשן חקיקתו של חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק הפונדקאות) הן בעלות השפעה על ההכרעה.  מכל מקום, ראוי לפתוח בתיאור עובדותיו של המקרה שבפנינו.