גרסה מפורטת ביחס להתרחשויות ולחלקו במעשים מסר הנאשם לראשונה רק בעדותו הכבושה בבית המשפט, כשנתיים ויותר לאחר הרצח, ולאחר שכלל הראיות שנאספו על ידי צוות החקירה הועמדו לרשותו ולרשות צוות ההגנה. בהתאם לכך, ביקש הנאשם בעדותו בבית המשפט לספק מענה משכנע לתשתית העובדתית המפלילה, אלא שלנוכח החזית הראייתית הרחבה ורבת הפרטים שנפרשה לחובתו, לא רק שלא הצליח לספק גרסה שלמה ביחס להצטברות הראיות הנסיבתיות לחובתו, אלא שגם ההסברים שמסר לגבי כל אחת מהראיות בנפרד לא החזיקו מים. לא אחזור כעת על מכלול הנימוקים שפורטו בפרקים השונים של הכרעת הדין, אך אזכיר את כישלונו של הנאשם בניסיון לספק הסברים למכלול רחב של סוגיות בלתי תלויות ובהן צילום המסך עם פרטי המיצובישי מיום 8.7.22, (הושמט)..., טביעת האצבע שהגנה על הכניסה לווטסאפ, המענה לברכה שהתקבלה מווספי, הדממת הטלפונים האחרים, החיפושים האינטרנטיים ביחס למידע על הרצח וגזיר הנייר. גרסתו של הנאשם בבית המשפט, גרסה כבושה המעלה חשד אינהרנטי בדבר מהימנותה, לא סיפקה למעשה מענה סביר ומשכנע לראיה כלשהי שהוצגה לחובת הנאשם, ואף חיזקה את ראיות התביעה לנוכח ההודאה הגורפת במסירת גרסאות שקריות לחוקרים, ללא כל הצדקה, ובניגוד להיגיון המחייב מסירת גרסת חפות מלאה בהזדמנות הראשונה, ככל שגרסה כזו אכן קיימת.
יתרה מכך, לא רק שעדותו של הנאשם בבית המשפט לא סיפקה מענה משכנע לשורה ארוכה של ראיות, ולא רק שמדובר בגרסה כבושה ועל כן בלתי אמינה בנסיבות, אלא שבעזרת חקירת הזמה מקצועית עלה בידי המאשימה להפריך טענות משמעותיות ביותר בגרסת החפות החדשה של הנאשם, שבבסיסה הטענה כי מסר את מנוי 685 לבן דודו סאמר, במפגש שהתקיים במתחם המשפחתי ברמלה בשעות הערב של יום 28.8.22, וקיבל אותו בחזרה רק בשעות הלילה של יום א', 28.8.22. עוד מסר הנאשם לראשונה גרסת אליבי ביחס ליום הרצח, לפיה בשעות הבוקר נסע לאכול במסעדת חליל בצריפין, ובהמשך, בשעת הרצח ובשעות שקדמו לה, שהה במתחם המשפחתי. אלא שהראיות שהציגה המאשימה הפריכו כל אחת ואחת מטענות אלה, ולא רק שלא בוססה ולו באופן ראשוני גרסת חפות כלשהי, הרי שהבדיות והשקרים החדשים, שנעשו בניסיון, שלא צלח, להתאים את עצמם למסגרת הראייתית הקיימת, רק חזקו את ראיות התביעה.
כך, באשר למסירת הטלפון לסאמר, תיאר הנאשם מפגש בביתו, בשעות הערב של יום 25.8.22, בו נטלו חלק סאמר ועודאי, ובחלק מהזמן גם שאכר, ואף מסר את לוחות הזמנים המשוערים למפגשים אלה. אלא שבפועל, בעזרת איכונים וממצאי מיקום של מנוי 401 שבשימושו, ניתן לקבוע בוודאות כי הנאשם לא שהה כלל במתחם או בקרבת העיר רמלה בשעות הרלוונטיות לענייננו ועל כן גם לא פגש בשעות הללו במתחם את עודאי או את סאמר, ולא מסר מכשיר טלפון כלשהו לסאמר. להשלמת התמונה בהקשר זה אזכיר כי שאכר העיד מטעם ההגנה ולא זכר כלל כי פגש בסאמר במתחם באותו ערב, ואילו עודאי טען שכן פגש בו, אך לא תיאר העברת טלפון, ומה גם שסתר את גרסת הנאשם ביחס לפרטים רבים בנוגע לאירועי אותו ערב. לפיכך, גם עדי ההגנה שהובאו לביסוס גרסתו הכבושה של הנאשם, ואשר מסרו בעצמם גרסאות כבושות ובלתי אמינות, לא סיפקו את הסחורה בהקשר הנוכחי.