במהלך אותה חקירה, הפתיעו החוקרים את הנאשם ופתחו לנגד עיניו את הסמסונג A32 (הושמט)..., ובשלב מסוים הסבירו לנאשם שהווטסאפ נעול באמצעות ט"א וביקשו ממנו להניח את אצבעו על הצג על מנת לבדוק אם טביעת האצבע שלו פותחת את האפליקציה. הנאשם סירב, וחזר וסירב, בכל פעם שהתבקש לבצע פעולה זו [ת/164 בעמ' 38-41]. מיד בהמשך, נשאל הנאשם על ההתכתבות עם ווספי, וטען כי אינו זוכר במי מדובר, גם לאחר שהוצגה לו תמונתו של ווספי, וזאת למרות שכיום אין חולק כי מדובר באדם המוכר לו היטב מזה שנים ארוכות. מכל מקום, נשאל הנאשם מפורשות על ההתכתבות עם ווספי מיום הרצח, ושב וטען כי אינו זוכר את האדם ואת ההתכתבות, ושב וסירב לבקשת החוקרים להניח את אצבעו על הצג על מנת לשלול או לבסס את ההנחה כי טביעת האצבע שלו היא שפותחת את האפליקציה [שם, בעמ' 42-49].
כמובן שסירובו המתמשך של הנאשם לבצע את הפעולה הפשוטה והמתבקשת, ולהניח את אצבעו על הצג על מנת לבסס את הטענה כי לא הוא האדם שהתכתב עם ווספי ביום הרצח, מחזקת את ההנחה המוצקה, המעוגנת בניסיון החיים, כי טביעת האצבע שייכת למחזיק הטלפון, ובמקרה זה לנאשם. אלא שכיום לא נדרשת עוד הנחה כלשהי בדבר זהות האדם שטביעת האצבע שלו הגנה על הכניסה לאפליקציית הווטסאפ, כשנתפס הטלפון A32 על ידי החוקרים ביום 29.8.22, משום שהנאשם, בעדותו בבית המשפט, שינה לחלוטין את גרסתו והודה מפורשות כי מדובר בטביעת האצבע שלו. אלא שהפעם, על מנת להתחמק ממשמעותה המפלילה של הודאה זו, ביחס לזהות האדם שהחזיק בטלפון ביום הרצח והשיב לברכה ששלח ווספי, העלה הנאשם טענה עובדתית חדשה, שזכרה לא נודע עד לאותו רגע.
על פי גרסה חדשה זו, מדובר אמנם בטביעת האצבע שלו, אלא שזו הוטבעה בהגדרות הווטסאפ במכשיר רק ביום 28.8.22, ערב מעצרו, כך שביום הרצח, 26.8.22, לא הייתה הגנה של ט"א לאפליקציה. לדבריו, לאחר שקיבל את מכשיר הטלפון חזרה מבן דודו סאמר [פירוט מלא של הגרסה העדכנית של הנאשם יובא בהמשך - ח.ט] ביום ראשון, 28.8.22, בשעות הלילה, שיחק סתם כך עם הטלפון, מתוך סקרנות, גילה שיש אפשרות להגן על אפשרות הכניסה לווטסאפ באמצעות ט"א, ובעקבות זאת ביצע את פעולת ההטבעה והנעילה בשניים מהמכשירים שברשותו - ה-337 וה-685 [פרוטוקול מיום 11.9.24 בעמ' 568-571].
הנאשם אישר אפוא בעדותו כי טביעת האצבע שמנעה מאחרים גישה לאפליקציית הווטסאפ במכשיר A32, הייתה טביעת האצבע שלו, אלא שלצד הודאה זו ביקש לשכנע כי את הנעילה ביצע בשעות הלילה של יום 28.8.22, פחות מיממה בטרם נעצר, וזאת מתוך סקרנות גרידא ולאחר שגילה רק אז באקראי, במהלך "משחק" בטלפון, על האפשרות להגן על פרטיות ההודעות בדרך זו. אקדים את המאוחר ואומר כבר עתה כי לנוכח התנהלותו של הנאשם במהלך החקירה כולה, בה לקה באמנזיה מכוונת, נמנע ממתן תשובות ענייניות לשאלות בסיסיות ביותר, שיקר פעמים רבות מספור, עד שלבסוף מסר גרסה חדשה וכבושה, שגם היא אינה עומדת במבחני ההיגיון ובמבחן הראיות, לא ניתן לתת כל אמון בגרסאותיו של הנאשם. ביחס למסקנה רחבה זו ראו הפרקים העתידיים בהם ינותחו גרסאות הנאשם ותתואר התנהלותו בחקירה, אך בהקשר הנוכחי נכונים הדברים גם ביחס לטענה הכבושה לפיה הותקנה טביעת האצבע של הנאשם כך סתם בדרך מקרה רק בלילה שקדם למעצרו, ולא קודם לכן ועובר ליום הרצח. מדובר בטענה שנטענה בעלמא, ללא כל גיבוי או אישוש ממקור חיצוני, ומובן לכל בר דעת כי כל מטרתה היה לחלץ את הנאשם מהמשמעות המפלילה הכרוכה במסקנה כי טביעת אצבעו הגנה על תכתובות הווטסאפ של מנוי 685 ביום הרצח, ועל כן הוא ולא אחר האדם שהחזיק במכשיר הטלפון וענה לווספי בשעה 11:40 באותו יום.