נוכח הפערים בין גרסת הנאשם לעדות עד ההגנה ובין גרסאות אלה לבין הראיות האובייקטיביות, כמו גם לנוכח חוסר האמון הגורף בעדויות הכבושות של כלל עדי ההגנה, לרבות הנאשם, מטעמים שיובאו בהרחבה בהמשך, נותרים אנו, בסופו של יום, עם עובדות היסוד שהוכחו ושאינן שנויות במחלוקת. עובדות אלו מעידות על כך שביום 7.8.22, 19 ימים לפני הרצח, וכחודש לאחר שהוכנס רכב המיצובישי הגנוב לישראל על ידי קרובי משפחתו של הנאשם, ביצע הנאשם באמצעות מנוי 685 בדיקה באפליקציה ייעודית לבדיקת פרטי רכב, תוך שעשה שימוש במספר לוחית הרישוי 14-725-34, שבהמשך שוכפלה והותקנה על המיצובישי עובר ליום הרצח.
הן בחקירה המשטרתית והן בעדותו בבית המשפט נמנע הנאשם ממתן הסבר משכנע לשאלה כיצד התגלגל לידיו מספר לוחית הרישוי הנ"ל וכיצד ידע שמדובר ברכב מסוג מיצובישי אאוטלנדר בצבע לבן, והדברים אומרים דרשני. יתרה מכך, עצם החיפוש של רכב מסוג זה מעיד על ידיעה מוקדמת מצידו של הנאשם על מאפייניו של הרכב הגנוב, ששימש אותו לבסוף ביום הרצח. בנוסף, הקרבה בזמן ליום הרצח של מועד ביצוע החיפוש במכשיר הטלפון, והריחוק ממועד הכנסתו של הרכב הגנוב מישראל, תומכים בהנחה כי מטרת החיפוש ושכפול הלוחיות הייתה קשורה לתכניות הרצח, ולא לפעילות הסחר ברכבים גנובים של אחמד ומוחמד. מובן כי אין בצילום המסך כשלעצמו משום ראיה קונקלוסיבית למעורבותו האישית של הנאשם ברצח, אך בהיעדר הסבר סביר בעל משקל, יש בו כדי להדק את הקשר בין הנאשם למיצובישי, קשר שהחל שבועות טרם הרצח ונמשך עד ליום המעצר, 3 ימים אחרי הרצח.
גזיר הנייר
כפי שציינתי באחד הפרקים הקודמים, בעקבות מעצרם של הנאשם ובני דודיו ביום 29.8.22 ערך הבלש שלו פרנס חיפוש ברכב המאזדה שבשימושו של הנאשם ותפס, בין היתר, "מסמכים שונים בתא דלת מושב הנהג", אותם הכניס למעטפה וסימן בשמו "ש.פ. 6". כלל המוצגים שתפס, לרבות אותה מעטפה, נמסרו לחוקרת טלי ואקנין [ת/92]. בעדותו בבית המשפט אישר פרנס כי הכניס את המסמכים למעטפה מבלי שספר או סימן אותם.
למחרת בבוקר, 30.8.22 בשעה 6:30, בעת שעסקה ברישום המוצגים, נתקלה ואקנין במעטפה הנ"ל, פתחה אותה וצילמה את המסמכים שהיו בתוכה. בינות למסמכים, איתרה ואקנין "פתק קרוע" (להלן: "גזיר הנייר"), שעליו היה רשום פעמיים בכתב יד "871-01-302", כלומר רישום של מספר לוחית הרישוי המשוכפלת שהייתה מותקנת על הטויוטה ביום הרצח. ואקנין רשמה מזכר על מעשיה אלה, וצירפה אליו צילום של כלל המסמכים שהיו במעטפה [ת/138 - מזכר צילום מסמכים ואקנין, ת/144א - גזיר הנייר המקורי].