בעדותה בבית המשפט הסבירה המומחית כי אחד החוקרים בתיק הוא שהפנה אותה לשני המסמכים הללו והנחה אותה לבצע את ההשוואה כלפיהם. על פי חוות הדעת של המומחית נמצאו בין כתב היד שעל גזיר הנייר לבין זה שעל הקבלה והחשבונית "סממנים של התאמה", מונח המעיד על פי המדרג שבנספח לחוות הדעת על כך שנמצאה התאמה במאפייני כתיבה, ולא נמצאו ממצאים השוללים התאמה. עם זאת, איכותם ו/או כמותם של המאפיינים לבדיקה הייתה מועטה. מדובר, על פי הנספח, ברמת ההתאמה הנמוכה ביותר מבין 3 רמות של התאמה, להבדיל מחוסר התאמה או מקרים בהם לא ניתן להגיע למסקנה כלשהי [ת/144 - חוות הדעת, ת/144ב' +ג' - המסמכים המקוריים עמם נערכה ההשוואה].
להשלמת התמונה אציין כי מסמכי ההשוואה ת/144ב' ו-ג' הוצגו לפני הנאשם במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט, ואז טען הנאשם לראשונה כי למרות שמדובר בחשבוניות של העסק שלו, שהוא מורשה החתימה היחיד שלו, הרי שמי שרשם בפועל את הפרטים על החשבוניות היה אחיו המנוח סברי, והנאשם רק היה חותם על החשבוניות. עוד טען הנאשם כי אם ייבדקו הטלפונים שלו ושל סברי, ניתן יהיה לאתר הודעות ווטסאפ בין סברי לבין מנוי 401, בהן מודיע סברי לנאשם שהחשבוניות מוכנות וניתן לבוא לחתום עליהם. בפועל, לא נמצא במנוי 401 תיעוד להתכתבויות כאלה, והנאשם הוסיף וטען כי בגלל שהוא מחליף מדי פעם מכשיר, ייתכן וההתכתבויות הללו לא נשמרו. עם זאת, לא ביקשה ההגנה כי תיעשה בדיקה בטלפון של סברי, שם שמורות השיחות, על פי טענת הנאשם [פרוטוקול מיום 11.9.24 בעמ' 593-596, מיום 25.9.24 בעמ' 669-678].
אסכם את התמונה המצטיירת מהראיות ביחס לגזיר הנייר ואעמוד על משמעותה הראייתית. הנה כי כן, בתא דלת נהג המאזדה, הרכב המשמש את הנאשם ברצף מזה שבועות, אם לא חודשים, נמצא גזיר נייר ועליו מספר לוחית הרישוי המשוכפלת של הטויוטה, הרכב ששימש את רוצחי המנוח ביום הרצח. יתרה מכך, לא רק שהמסמך נתפס ברכבו של הנאשם, אלא שנתפס במקום אחסון טבעי המשמש את נהג הרכב, להבדיל מנוסעים מזדמנים, ובמחיצתם של מסמכים רבים נוספים שכולם שייכים לנאשם. אכן, לא ניתן לקבוע בוודאות מלאה כי מספר הרכב שעל גזיר הנייר נכתב בכתב ידו של הנאשם עצמו, וזאת לנוכח היקפו המצומצם של הרישום, מיעוט המאפיינים לבדיקה וסירובו של הנאשם למסור דוגמאות כתבי יד מוכתבות. עם זאת, האפשרות כי אכן מדובר בכתב ידו של הנאשם בהחלט מסתברת לנוכח ממצאי חוות הדעת, היעדר ממצאים השוללים התאמה, חוסר הנכונות המחשיד למסור דוגמאות כתב יד והגרסה הכבושה שנותרה ללא תימוכין לפיה מדובר בכתב ידו של סברי עליו השלום.