ההסבר האפשרי היחיד התואם את גרסת הנאשם ביחס למקור המידע, קושר אותו פעם נוספת ישירות למנוי 685, ובאמצעותו לרצח. אפליקציית הטלגרם במנוי 337 הורדה רק לאחר תחילת החיפושים, ואינה מקור המידע ביחס לרצח. הנאשם ועודאי מסרו גרסאות סותרות ביחס למקור המידע, ולא סופק הסבר משכנע, או ראיה בעלת משקל, שבכוחם לאיין את המסקנות המתחייבות מהגיונם של הדברים ומהשכל הישר. לפיכך, גם בחיפושים האינטנסיביים שבוצעו בטלפון של הנאשם זמן קצר יחסית אחרי הרצח, יש כדי להקים נדבך נוסף במסכת הראיות הנסיבתיות לחובתו. אפנה כעת מבט נרחב יותר להתנהלותו של הנאשם, תחילה בחקירה, ובהמשך בבית המשפט, ואעמוד על המשמעויות הנוגעות לכך.
התנהלות הנאשם במהלך חקירותיו במשטרה
מאז מעצרו ביום 29.8.22, ועד ליום 6.10.22, נחקר הנאשם באזהרה 6 פעמים [למעשה החקירות השלישית והרביעית בוצעו ברצף ביום 14.9.22, ומתעד אותן תמליל משותף - ח.ט.]. אומר כבר עתה, כי לאורך החקירות כולן, על אף הזדמנויות רבות שניתנו לו, נימנע הנאשם מלמסור מידע כלשהו ביחס למעשיו ביום הרצח וביום המעצר, וטען כי אינו זוכר דבר מימים אלה, זאת על אף שנעצר ונחקר ימים בודדים בלבד לאחר הרצח. ניתנו לנאשם הזדמנויות רבות למסור גרסת אליבי, פרטים מזכים או טענות פוזיטיביות כלשהן ביחס למעשיו במועדים הרלבנטיים, והנאשם נמנע מכך ביודעין. יתרה מכך, ניתנו לנאשם הזדמנויות לסייע לחקירה, בדרך של מתן דוגמאות כתבי יד או הנחת אצבעו על מכשיר הטלפון, ראיות שעשויות היו להביא, לגרסתו, לאיון החשדות כלפיו, והנאשם סירב לשתף פעולה. לא זו אף זו, בשורה ארוכה של נושאים מסר הנאשם לחוקרים, בתשובה לשאלותיהם, מידע כוזב ושקרי, כפי שיפורט להלן.
החקירה הראשונה נגבתה ביום 30.8.22 בשעה 02:12 ע"י החוקר סעיד אברהים [ת/147- הודעה, ת/149 - תמליל], ובמסגרתה הכחיש הנאשם כל קשר לחשדות. הוא סיפר על מקום מגוריו ותחומי עיסוקו, ואישר את החזקתו בטלפון מסוג אייפון שעליו מנוי 401. ביחס לאירועי יום המעצר, הרי שהוא נעצר עם עבד ועודאי ברכב המאזדה של אבו חליפה, שנמצא בשימושו כבר כמה חודשים, בצומת כלשהי בתל אביב, אך אינו זוכר איפה נעצר, ולטענתו לא עשה שם כלום והגיע לשם בנסיעה סתם כך במקרה. אין הוא זוכר כלל מה עשה מאז הבוקר, מתי נפגש עם עבד ועודאי, לאן הלכו יחדיו, ומתי החליטו להגיע לתל אביב ולמה.
למרות שהוטח בו כי טענת היעדר הזיכרון, ביחס לאירועים כה קרובים בזמן, משולה לשמירה על זכות השתיקה, טען הנאשם שהוא משיב לשאלות, ואינו שומר על זכות השתיקה, אך בפועל המשיך באותה דרך והשיב כי אינו זוכר אם שהו בחניון לפני המעצר, היכן היו לפני המעצר, האם ביקשו להעלות רכב על גרר, האם הזמינו גרר, האם התעסקו עם גרירה, האם החליפו את לוחות הזיהוי לפני שהמיצובישי הועמס לגרר וכיוצא בזה. כשעומת עם מציאת לוחיות הזיהוי שפורקו מהמיצובישי ברכב המאזדה, הכחיש את הטענה ואמר שהחיפוש התקיים שלא בנוכחותו ושהשוטרים הם ששתלו את הלוחיות ברכבו. עוד טען שאין לו שום קשר להחלפת הלוחיות והעמסת המיצובישי על הגרר, ושהמברגה שנתפסה ברכב שייכת לו, אבל אינה קשורה להחלפת הלוחיות. לגבי סכסוכים, מסר שלמשפחתו יש הרבה כאלה, אבל הוא עצמו אינו מעורב בהם. כאשר נשאל על מעשיו ביום הרצח, טען גם הפעם כי אינו זוכר דבר בקשר למעשיו. ביחס למנוח, טען כי אינו מכיר את משפחת אלוואחוואח או את המנוח וכי אין לו שום קשר לרצח, להעמסת הרכב ולנהג הגרר, והוא לא התקשר וביקש מאיש לבצע גרירה. שלושת הטלפונים שנתפסו הוצגו לו, והוא סירב למסור את סיסמאות הכניסה אליהם.