00לסיכום גרסה ראשונית זו, הרי שלצד ההכחשה הכללית של כל קשר לרצח, נתקף הנאשם באמנזיה מוחלטת ביחס למעשיו הן ביום המעצר והן ביום הרצח, שקדם לו בשלושה ימים בלבד, ולא זכר פרטים כלשהם ביחס למעשיו בימים אלה, אף לא השוליים ביותר. בשים לב לכך שמדובר באירועים אשר התרחשו זמן קצר בלבד טרם גביית העדות, מתחייבת המסקנה כי הנאשם בחר במודע שלא להשיב לשאלות, ולמעשה שמר על זכות השתיקה, במסווה של טענה בדבר קשיי זיכרון. בנוסף, במענה לחלק מהשאלות שנשאל, מסר הנאשם פרטים עובדתיים אשר אין מנוס מלהגדיר אותם כשקרים בוטים, לאחר שהנאשם עצמו הודה בכך בעדותו בבית המשפט, והם אף מעוגנים היטב בראיות שעלה בידי צוות החקירה לאסוף. כך הם למשל פני הדברים ביחס למטרת הנסיעה לתל אביב ולטענות לפיהן לא הזמין גרר ולא שוחח עם נהג הגרר, לא היה מעורב בהחלפת לוחיות, הלוחיות המפורקות לא הונחו על ידו במאזדה, והטענה שאינו מכיר את המנוח ואת משפחתו.
0
ההודעה הבאה, שנייה במספר, נגבתה מהנאשם ביום 1.9.22 בשעה 10:20 [ת/150 - הודעה ת/150, ת/152 - תמליל] על ידי החוקר רפי מזרחי. בפתח ההודעה התייחס הנאשם לטלפונים, ואישר כי שלושת המכשירים שנתפסו במאזדה שייכים לו, וכי המנוי המרכזי המשמש אותו הוא ה-401, בעוד את פרטי יתר המנויים אינו זוכר. בהמשך, מתבקש הנאשם, ומסרב, לרשום אותיות ומספרים שיוכתבו לו, על דף ריק, ומסביר כי אינו מוכן לשתף פעולה, למרות שמובהר לו כי אי שיתוף הפעולה עלול לחזק את הראיות נגדו. הנאשם מספר שרכב המאזדה נמצא בשימושו כחמישה חודשים, וכשמוצגים לו מסמכים שנתפסו בדלת הנהג הוא קושר אותם לעבודתו בתחום התכשיטים במסגרת "פרימיום תכשיטי יוקרה", ולשירותי כביסה להם הוא נזקק, ומאשר כי כלל המסמכים שייכים לו. לאחר מכן מוצג לו גזיר הנייר, ולגביו הוא טוען שאין לו מושג במה מדובר ושלא הוא כתב את המספר המתנוסס על המסמך.
החקירה חוזרת למעשיו של הנאשם ביום המעצר והוא חוזר על הגרסה השקרית שמסר בחקירה הראשונה: אינני זוכר כלל מה עשיתי באותו יום, מאיפה הגעתי עם קרובי משפחתי ולאן נסענו, אינני קשור לפירוק הלוחיות ולהעמסת המיצובישי על הגרר והלוחיות שנתפסו אינן שלי, אלא הושתלו על ידי המשטרה. לנאשם ניתנת הזדמנות נוספת לספק אליבי ליום הרצח, אך הוא מוסיף לטעון שאינו זוכר כלום מאותו יום. לדבריו, אין לו חברה או בת זוג, ולו, להבדיל מבני משפחתו, אין מעורבות בסכסוך כלשהו. הוא אינו מכיר את המנוח ואין לו מניע לרצחו. הנאשם אף מסרב פעם נוספת למסור את הקודים לפתיחת הטלפונים.