(הושמטה פסקה)
הנאשם גם נשאל על העברת הסימים שברשותו ממכשיר למכשיר ועל התקשרויות שביצע בין המכשירים שלו לבין עצמם, אך הוא לא זכר את הסיבות למעשים אלה, וקשר זאת לפרק הזמן הארוך שחלף מאז [שם, בעמ' 538-542]. בהמשך החקירה טען כי מעולם לא התקשר אל עצמו ממכשיר למכשיר, כדי לבדוק אם הסים עובד וכי קיומן של התקשרויות מעין אלה מעיד על כך שמישהו אחר לקח את הטלפון, אך לא הצליח לספק הסבר לכך שכל אותן התקשרויות לא זכו למענה. כשנשאל על הדממת הטלפונים ביום הרצח, ועל כך שלא השיב לשיחות במנוי 401, חזר על ההסבר שהוא אינו עונה לטלפונים בימי שישי. הוא סיפר שישן בבית בלילה שקדם לרצח, ונשאל מדוע לא ענה לשיחות מאביו שהתקבלו לפני שבע בבוקר. הנאשם השיב שאולי היה בחצר ולא שמע, ולכן נשאל מדוע לא התקשר חזרה אל אביו במהלך הבוקר, אלא רק ברבע לשתיים בצהרים, ובתגובה טען שאינו זוכר.
עוד נחקר הנאשם ביחס להתפתחויות שחלו בטענת האליבי, כאשר במסמך השלמת המענה נטען כי לאחר שובו מחומוס חליל לא יצא הנאשם פעם נוספת מהבית עד לשעות הצהרים, וכעת טוען הנאשם כי יצא שוב למכולת. בתגובה אישר הנאשם כי ייתכן שצפה במצלמות שנאספו מתחנת הדלק, וכך נזכר ביציאה הנוספת. הוטח בו כי במהלך החקירה לא היה צורך בצפייה במצלמות, והנאשם יכול היה לספר מזיכרונו על כלל היציאות מהבית, והנאשם חזר והשיב כי באותה עת לא רצה לשתף פעולה, וגם אם היו מראים לו את הסרטון היה מכחיש [שם, בעמ' 548-549].
הנאשם נחקר ישירות לגבי מנוי 685, ובשונה ממדיניותו בעת חקירת המשטרה, מאשר מפורשות כי מנוי זה היה בחזקתו ובשימושו. הוא אינו זוכר את כל השיחות שניהל באמצעותו עובר לרצח, אך מאשר שעשה סלפי בטלפון ביום 24.8.22 ושענה לברכת השלום של ווספי ביום 20.8.22, אך לא ביום הרצח, 26.8.22, שאז כנראה ענה לו סאמר. בעקבות זאת מוטחת בנאשם הטענה כי הווטסאפ היה מוגן בטביעת האצבע שלו, ולראשונה מאשר הנאשם כי טביעת האצבע שהגנה על הווטסאפ ב-A32 בעת שנתפס על ידי המשטרה הייתה שלו. אלא שלדבריו הוכנסה הגנת טביעת האצבע למכשיר רק בלילה שקדם למעצר, לאחר שקיבל אותו חזרה מסאמר. הנאשם הסביר כי שיחק בטלפון, הבחין באפשרות ההגנה ומתוך סקרנות הכניס את טביעת אצבעו. על רקע זה נשאל מדוע לא מסר גרסה זו לחוקרים וסירב להניח את אצבעו על המכשיר, והשיב שלא שיתף פעולה באותה עת והעדיף לשקר [שם, בעמ' 564-571].