אותה תמונה מצטיירת משיחות הווטסאפ בין מנוי 685 למנוי 054-6080052, שכוללת התכתבות עסקית שהחלה עוד ביום 21.7.21, נמשכת במועדים בהם מודה הנאשם בשימוש במנוי כמו 18.8.22, 20-23.8.22, ומודגמת גם בשתי שיחות ווטסאפ ביום 28.8.22 בשעות 18:53 ו-18:56. גם כאן, המסקנה היא כי הנאשם הוא שמחזיק במנוי 685, ומצוי בקשר, עוד לפני הגעתו לחיפה, עם אותו אדם שעימו הוא מצוי בקשרים עסקיים [ת/187 - חלק ראשון - סעיף 6(ד) והחומר הגולמי שסומן מ.כ 7]. דוגמאות נוספות ניתן למצוא בשיחה ביום 28.8.22 בשעה 18:48 עם מנוי 054-4992213, שעמו מתנהלת התכתבות עסקית ענפה עוד מיום 26.7.22, כולל הזדהות של הנאשם בשמו ביום 31.7.22 [שם בסעיף 6(ה) ובחומר הגולמי שסומן מ.כ 9] ובשיחות העסקיות הרבות לאורך יום 28.8.22 עם מנוי 557, עמו מתנהל קשר עסקי ארוך טווח, עוד מיום 3.8.21 [שם, בסעיף 7 ובחומר הגולמי שסומן מ.כ 11]. אינדיקציה נוספת ניתן למצוא בצילום המסך שאותר בטלפון A32 מיום 28.8.22 בשעה 12:01 של כניסה לאפליקציה של בנק מזרחי טפחות, ובה הרישום: "צהרים טובים אימן" [שם, בסעיף 9(ב) ובחומר הגולמי שסומן מ.כ 14].
אסכם פרק זה בקביעות לפיהן חומרי החקירה האובייקטיביים שנאספו מפריכים את גרסאות הנאשם ביחס למפגשים עם סאמר, מקומם ומועדיהם, ומעידים על כך שמנוי 685 נותר בחזקתו לאורך כל סוף השבוע - גם ביום הרצח וגם בימים שאחריו - ולא הועבר לידי סאמר, כפי שביקש הנאשם לשכנע בעדותו הכבושה בבית המשפט. אבחן כעת את החלק האחרון בליבת גרסת החפות של הנאשם - טענת האליבי ביום הרצח.
הביקור בחומוס חליל וטענת האליבי
אשוב ואזכיר בקצרה את השתלשלות העניינים ביחס לטענת האליבי, על מנת לעמוד על ההתפתחויות הרבות שחלו בנושא זה לאורך החקירה והמשפט. תחילה, בחקירותיו הרבות במשטרה, נמנע הנאשם במפגיע מלמסור כל מידע ביחס למעשיו ביום הרצח. לנאשם ניתנו במהלך החקירה הזדמנויות רבות לספר היכן שהה ומה עשה בשעות הבוקר והצהריים של יום 26.8.22, אך הוא טען באופן שקרי, פעם אחר פעם, כי אינו זוכר את מעשיו, וזאת על אף שנשאל על כך לראשונה ימים אחדים בלבד לאחר אותו מועד. לפיכך, כלל גרסאות האליבי שסופקו בהמשך הנן בגדר גרסאות כבושות, מבלי שניתן כל הסבר משכנע לכבישה, וככאלה משקלן הראייתי נמוך מלכתחילה.
אם לא די בכך, גם לאחר שהחליט הנאשם להעלות טענת אליבי, לא הייתה זו גרסה אחידה וקבועה, ובמשך הזמן חלו בה שינויים והתפתחויות, שגם להן לא ניתן מענה משכנע. כך, מסרה ההגנה תחילה כפירה גורפת ולקונית, ללא כל התייחסות פוזיטיבית למעשיו של הנאשם, ורק לאחר שהעיר על כך בית המשפט הוגשה השלמה למענה לפיה "ביום 26.8.22 בשעה 7:00 הנאשם יצא את ביתו יחד עם אחר, ברכב המאזדה. הנאשם והאחר נסעו לכיוון העיר באר-יעקב - השוק הסיטונאי בצריפין, לשם רכישת מזון (חומוס, פלאפל, טחינה וכו') באיסוף עצמי (TAKE AWAY) ממסעדת חליל סניף צריפין. לאחר שהנאשם והאחר קיבלו את המזון שרכשו במסעדת חליל, יצאו השניים לכיוון ביתו של הנאשם, כשהם נוסעים ברכב המאזדה. השניים הגיעו לבית הנאשם באזור השעה 8:10-8:15. הנאשם לא יצא מביתו עד השעה 14:00, שאז יצא עם אחר, כשהוא נוהג ברכב מרצדס לבן".