כאן המקום לציין כי ניכר היה על העד שהוא אינו חש בנוח בעת מתן העדות וחושש עד מאד מהשלכות עדותו. נזכיר, כי מדובר בבעל מסעדה, אזרח מן השורה, שמצא את עצמו, שלא ביוזמתו, מוסר עדות בנושאים שאולי נדמים טריוויאליים, אך להם השלכה ממשית על חקירה בתיק רצח חמור על רקע סכסוך נטען בין משפחות יריבות. בנסיבות אלה, ולאחר שהשאלות שנשאל חשפו לפניו את טיב ומשמעות המחלוקות, ניתן להבין את הניסיון להלך בין הטיפות, להימנע מלסתור חזיתית את אמרותיו הקודמות, ובכל זאת להותיר גמישות מסוימת ביחס לאפשרות רכישת המזון במסעדה לפני השעה 8:00. לנוכח נתונים אלה, קיימת עדיפות מובהקת לפרטים שמסר העד בהודעתו, פרטים שנמסרו שלא תחת לחץ, מבלי שידועים לו פרטי הפרשה וחשיבות העדות, ולאחר שנועץ עם בא כוחו, על פני עדותו בבית המשפט. לפיכך, מתחייבת המסקנה, כי כפי שהשיב העד לתומו כשנשאל על ידי החוקרים, עד השעה 8:00 המסעדה סגורה, והכניסה אליה אינה מתאפשרת בשל סורגי הברזל המותקנים סביבה. אשר על כן, הנאשם ועודאי לא היו יכולים להתיישב במסעדה ולאכול בה דקות אחדות אחרי השעה 7:00 בבוקר, כפי שביקש הנאשם לשכנע בגרסת האליבי הכבושה שהעלה בעדותו בבית המשפט.
יתרה מכך, אפילו היה מקום לקבל את ההסתייגויות המסוימות שהעלה אלבלה בעדותו בבית המשפט, ולפיהן ניתן לעיתים לרכוש אוכל מעט מוקדם יותר דרך הכניסה האחורית, או מתאפשרת פתיחה מוקדמת באופן חריג ברבע לשמונה או קצת מוקדם יותר, אין הדבר עולה בקנה אחד עם גרסתו של הנאשם. כאמור, טען הנאשם כי דקות אחדות אחרי השעה 7:00 התיישבו הוא ועודאי במסעדה, שהייתה שוקקת חיים, וסעדו את נפשם לצד לקוחות אחרים עמם שוחחו. תיאור זה רחוק עד מאד אפילו מהתיאור המרחיב ביותר של מר אלבלה, אשר אפשר, לכל היותר, רכישה של פיתות וחומוס דרך הכניסה האחורית, או המתנה ממושכת לפתיחת המסעדה וכניסה בין ראשוני הלקוחות.
התוצאה היא כי אפילו גרסת האליבי החלקית שהעלה הנאשם, ביחס לשעות הבוקר בלבד, אינה מתיישבת עם עדותו של בעל המסעדה, אדם אשר אין לו כל מעורבות באירוע ואשר עשה כל שלאל ידו על מנת שלא לפגוע בהגנתו של הנאשם. יתרה מכך, למרות שלטענת הנאשם פגשו הוא ועודאי בסועדים רבים במקום ושוחחו עמם, ואף באו באינטראקציה עם אנשי שטיפת המכוניות, לא זימנה ההגנה ולו עד אחד מבין כל אותם עדים פוטנציאליים, על מנת שיתמכו בטענת הנאשם בסוגיה מרכזית זו. עדי ההגנה היחידים שהובאו הם בני משפחתו הקרובים של הנאשם, אשר מסרו גרסאות כבושות הסותרות את הודעותיהם במשטרה, כפי שאפרט כעת. אסכם פרק זה ואומר כי לא רק שלא עלה בידי הנאשם לבסס את שלושת מרכיבי ליבת החפות שלו - העברת הטלפון לסאמר ביום חמישי, החזקתו בידי סאמר עד ליום ראשון בערב וטענות האליבי ביחס ליום שישי, יום הרצח, אלא שכל אחד ממרכיבים אלה הופרך בראיות פוזיטיביות וחד משמעיות, על כל המשתמע מכך לחובת הנאשם.