בעדותו בבית המשפט, שלא במפתיע, התחדד זכרונו, על אף השנתיים שחלפו, והוא מסר גרסה מפורטת ביחס לכלל ההתרחשויות. מקצת גרסתו כבר הוזכרה ונותחה לעיל, בפרק שעסק בחיפושים האינטרנטיים שנערכו במנוי 337 בסמוך לאחר הרצח, ומבלי לשוב ולפרט אסתפק בכך שאזכיר את הפערים הניכרים שנמצאו בנושא הנ"ל בין גרסת הנאשם לגרסתו של עודאי. אסקור לפיכך את פרטי גרסתו הכבושה ביחס ליתר האירועים הרלוונטיים, על פי הרצף הכרונולוגי.
לגבי יום חמישי, 25.8.22, מסר עודאי בעדותו הראשית גרסה פשוטה ולקונית לפיה הגיע למתחם המשפחתי בשעות הערב, פגש שם את הנאשם ואת סאמר, ונשאר ללון במתחם. תשומת הלב תופנה לכך שעודאי לא העיד בשום שלב על כך שבמהלך אותו מפגש מסר הנאשם לסאמר, לבקשתו של זה, מכשיר טלפון כלשהו, ועובדה זו מותירה את טענת הנאשם בדבר העברת הטלפון לסאמר ללא כל גיבוי. יתרה מכך, במהלך החקירה הנגדית התברר כי אפילו ביחס לגרסה הלקונית הנ"ל, נמצאו סתירות רבות בין גרסת הנאשם לגרסתו של עודאי. כך למשל, טען עודאי כי אינו זוכר מתי הגיע למתחם, אבל זה היה בשעות החשיכה, וזאת בניגוד לדברי הנאשם לפיהם הגיע עודאי בסביבות 16-17, כלומר באור. כמו כן, טען עודאי שהגיע למתחם המשפחתי ללא תאום מוקדם, בעוד הנאשם טען שעודאי התקשר לעדכן אותו על הגעתו הצפויה. בנוסף, העיד עודאי על כך שכשהגיע למתחם סאמר כבר היה שם, וזאת בניגוד לגרסת הנאשם לפיה עודאי הגיע ראשון וסאמר הצטרף מאוחר יותר. עוד נמצאו סתירות ביחס לסידורי הלינה באותו לילה [פרוטוקול מיום 4.12.24 בעמ' 209-212]. כפי שנהוג לומר, אלוהים מצוי בפרטים הקטנים, וגם גרסה כבושה ומותאמת אינה מחזיקה מים, כאשר היא נבחנת לפרטי פרטים בחקירה נגדית יסודית.
באשר ליום הרצח, חזר עודאי על גרסתו הכבושה של הנאשם לפיה קמו בבוקר, נסעו לחומוס, שמו את הרכב בשטיפה, המסעדה הייתה פתוחה והם ישבו ואכלו עם אנשים נוספים. לאחר מכן חזרו למתחם ועודאי מסר שלא שם לב מי נכח שם, זולת שאכר, שיצא מאוחר יותר לתפילה [שם, בעמ' 196, 213-214]. עודאי עומת כמובן עם הטענה כי המסעדה הייתה סגורה בשעות הללו, אך עמד על הטענה שהייתה פתוחה. אפנה בהקשר זה לניתוח שבוצע לעיל ביחס לראיות הנוגעות לשעות הפתיחה של המסעדה ולהימנעות מהבאת עדי הגנה רלוונטיים, ודי בכך על מנת לדחות גם את דברי עודאי, אשר לא הצליח לספק כל הסבר משכנע להימנעותו ממסירת הפרטים ביחס לאירועי יום הרצח בעת שנחקר ארבע פעמים במשטרה. לטענתו, הוא אינו מאמין במשטרה, ולכן בחר שלא לספר את הידוע לו [שם, בעמ' 206-208]. לנוכח ההיזכרות הפתאומית באירועי יום חמישי, נשאל עודאי למעשיו ביום רביעי באותו שבוע, טען שאינו זוכר במדויק וכי הוא מרבה להסתובב, והתקשה לספק הסבר מה ההבדל בין רביעי לחמישי בהקשר זה [שם, בעמ' 208-209].