באופן דומה, מעלה ההגנה תמיהה, כיצד, על פי תזת המאשימה, חזר הנאשם למתחם המשפחתי לאחר הרצח, שהרי אין חולק כי המיצובישי לא נכנסה למתחם המשפחתי לאחר שאספה את נוסעי הטויוטה מנקודת ההצתה, כפי שאין חולק כי הנאשם עצמו יצא מהמתחם מעט לאחר השעה 14:00, במרצדס, לכיוון חיפה. יתרה מכך, בשעה 13:43, מתחדשת הפעילות של מנוי 401, שהיה בהדממה מאז הלילה הקודם, וההנחה היא כי הנאשם הוא שמבצע את ניסיון החיוג בשעה זו, כלומר כבר שהה חזרה במתחם בשעה זו. על רקע זה, נשאלת השאלה כיצד מתיישבת טענת המאשימה כי הנאשם נטל חלק ברצח, כלומר היה במיצובישי בסמוך לשעה 13:00 בלוד, ובחלוף זמן קצר כבר היה שוב במתחם המשפחתי, מבלי שהמיצובישי חזרה למתחם. לטענת ההגנה, אין דרך ליישב את התמיהה הנ"ל, ועל כן מתחייבת המסקנה כי הנאשם לא שהה למעשה במיצובישי בזמן הרצח.
ואכן, גם בנקודה זו קיים חוסר ראייתי, אשר אינו מאפשר קביעה וודאית ופוזיטיבית בדבר האופן בו חזר הנאשם למתחם המשפחתי לאחר הרצח. אלא שגם הפעם השאלה הרלוונטית שונה מזו המוצגת על ידי ההגנה. השאלה אינה האם הוכח כיצד חזר הנאשם למתחם המשפחתי אלא האם העובדה שאין ראייה וודאית בנושא זה שוללת את האפשרות, בשים לב לראיות הקיימות, לכך שהנאשם שהה במיצובישי בזמן הרצח. לטעמי, מאחר והראיות שנאספו מצביעות על קיומה של דרך אפשרית לחזרתו של הנאשם למתחם בלוחות הזמנים שהוכחו, ומאחר ונוכחותו במיצובישי מעוגנת היטב בראיות הנוגעות לקשר בינו לבין מנוי 685, אין גם בתמיהה זו כדי לפגוע בתשתית הראייתית הנסיבתית המסבכת את הנאשם, ואסביר.
כזכור, אירע הרצח עצמו דקות אחדות לפני השעה 13:00, וזמן קצר מאד לאחר מכן מתרחשת הצתת הטויוטה והמעבר למיצובישי. בהמשך, בשעות 13:02:05 ו-13:02:28, מתועדת המיצובישי במצלמות עין הנץ בצומת תעבורה רמלה כביש 44, בדרכה לכיוון יפו. נסיעה זו, על גבי כביש 44, מתועדת גם בסרטוני מצלמות תחנת הדלק הסמוכה למתחם המשפחתי [ת/46 - סיוע 1287/22 - מצלמה 11 במונה 1:49, מצלמה 9 במונה 1:46], שם נראה רכב, התואם במראהו למיצובישי, נוסע בשעה 13:02 לערך, בנסיעה רצופה ומהירה בנתיב השמאלי על גבי כביש 44 לכיוון דרום. ההגנה מסתמכת על הנראה בסרטונים אלה בניסיון לבסס את טענתה כי אין דרך סבירה בה יכול היה הנאשם להגיע מהמיצובישי למתחם המשפחתי בסד הזמנים שהוגדר לעיל, ועל כן לא ייתכן כי הנאשם היה במיצובישי בזמן הרצח.