אני מצטרף אפוא לדעת חברתי, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, בכפוף לאמור לעיל" (פסקה 5 לפסק דינו).
- בהערה זו של כב' השופט סולברג, אין אלא דיוק בתיאור עמדתה של המדינה, כפי שהוצגה לבית המשפט העליון, לעניין היחס בין הכלל לחריג בעמדה העקרונית של המדינה, כפי הבנתו של כב' השופט סולברג. ברם, ברור שאין בה משום אימוץ עמדת המדינה או הבעת עמדה לגביה, לכאן או לכאן.
- אני רואה להוסיף ולהפנות גם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו (כב' הש' סנונית פורר) בתמ"ש 8901-03-21 פלונית ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, נבו, ניתן ביום 4.9.23 (שניתן לאחר פסק הדין בעניין ק' ל' מ' ופסק הדין בבע"מ 802/21). באותו מקרה, נדרש ביהמ"ש לשאלה אם יש ליתן צו הורות פסיקתי לאזרחית ותושבת ישראל ביחס לבנה של מי שהיא אזרחית זרה ושהתה בישראל בתושבות זמנית (א/5) בהליך מדורג בשל הקשר הזוגי, וזאת באופן דומה לענייננו. המשיבה התנגדה למתן הצו בטענת סף שהאם היולדת אינה בעלת מעמד קבוע בישראל והיא אינה עומדת בחריגים. בית המשפט דחה את טענת המדינה בהחלטת מפורטת ומנומקת, וקבע, בין היתר כדלקמן:
" 26. ההחלטה על הרחבת המשפחה הייתה חלק מתכנון משפחתי משותף... הקטין נולד בישראל. מאז לידתו מגדלות אותו המבקשות יחד בישראל. המבקשות פנו להסדרת תושבותה של המבקשת 2 בישראל עוד טרם הלידה של הקטין ומעת שחזרו ארצה. קרי החשש כי צו ההורות מנוצל להסדרת מעמד מתאיין. המבקשת 2 מצויה בעיצומו של ההליך המדורג ויש לה תושבות זמנית לה ולקטין. לא ניתנה לכך כל התייחסות בתגובת היועמ"ש...
- לכל אלה יש להוסיף את טובתו של הקטין. בעת בחינת טובת הילד יש להתחשב גם בעקרונות שהותוו באמנה הבין-לאומית לזכויות הילד משנת 1989 שאושרה על ידי ישראל בשנת 1991.
- שומה על בית המשפט ליתן משקל לזכויותיהם הנפרדות של הקטינים וההגנה עליהן:...
- על פי סעיף 7 לאמנה הבין-לאומית לזכויות הילד:
"הילד יירשם מיד לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לרכוש אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על-ידם". וכן: "המדינות החברות יבטיחו את מימוש זכויות אלה, בהתאם לדיניהן הלאומיים והתחייבויותיהן על פי המסמכים הבינלאומיים הנוגעים בדבר בתחום זה, ובמיוחד כאשר בהעדרם יהיה הילד חסר אזרחות". ...
- המשך הליך צו ההורות הפסיקתי עולה בקנה אחד עם האמנה לזכויות הילד. הקטין נולד בישראל. אימהותיו בחרו את ישראל להקים בה בית. הן בחרו כי המבקשת 2 תהרה בישראל, תעבור פה את הריונה ותלד אותו פה. הן מגדלות את הקטין בישראל מאז לידתו. הקטין זכאי כזכות יסוד כי תמונת עולמו היומיומית של משפחתו תקבל גם הכרה משפטית.
- לכך יש להוסיף את השיקולים הקשורים למעמדה של המבקשת 1 כלפי הקטין (ראו: פירוט נרחב ב 47781-12-19 היועמ"ש נ' ק' מ' ל' ואח'.." (ההדגשות במקור).
ודוק, כפי שהוברר בדיון שהתקיים לפני ביום 26.2.26, לא הוגש ערעור על פסק הדין.
- עוד אני רואה להפנות לפסק דין (משלים) של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' הש' אגמון גונן) בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 38707-07-23 דנה ב. ואח' וילדיהם הקטינים נ' שר הפנים ורשות האוכלוסין (לא פורסם, ניתן ביום 11.4.25). באותו מקרה נדונה, בין היתר, שאלת אזרחותה הישראלית של קטינה שנולדה בחו"ל לזוג אמהות בטכנולוגיית פריון ובתעודת הלידה שלה נרשמו כהוריה אמה היולדת הגנטית שאינה ישראלית ובת זוגה, שהיא ישראלית הנשואה לה בחו"ל ואין לה זיקה ביולוגית לקטינה. בית המשפט קבע כי יש לאפשר לעותרות שם הגשת בקשה לצו הורות פסיקתי, ללא קיום דרישת תושבות בישראל, כך שבת זוג שנעדרת מעמד בישראל תוכר כאימה של קטינה שילדה זוגתה הישראלית, הגם שבנות הזוג וילדיהן אף אינם גרים בישראל. באופן דומה לקביעת כב' השופט שקד בת"א 70429-03-23, בית המשפט הוסיף והתייחס גם לחשיבות ביצירת מצב שבו שני אחים יהיו בסטטוס משפחתי דומה. וכך נקבע:
" 22. ... לאור הקושי הממשי שנוצר לאור הנוהל הדורש תושבות כתנאי לקבלת צו הורות פסיקתי, והפגיעה בטובת הילדים, אני סבורה כי יש ליתן סעד חלופי לעותרות, הוא הסעד שניתן במקרים אחרים - מתן צו הורות פסיקתי, זאת, ללא דרישת תושבות בישראל. כפי שטוענות בצדק העותרות, והעותרת 1, אזרחית ישראל בעיקר, הותרת התא המשפחתי בו יש שני אחים כל אחד בסטטוס אחר פוגעת או עלולה לפגוע בטובתם. ...
- המחסום העומד לפני העותרת לקבל צו הורות פסיקתי נובע מנוהל שאומץ על ידי משרד העבודה והרווחה בעניין זה, הקובע כי יש להגיש את הבקשה יחסית בסמוך ללידה, מועדים שחלפו זה מכבר, ובנוסף קובע דרישה לפיה ההורים יהיו תושבי ישראל. הפתרון של צו הורות פסיקתי ניתן בהעדר חקיקה המסדירה את הנושא בכללותו, ועל כן יש לאפשר גם לעותרות להנות מפתרון זה ולא להותירן במצב אבסורדי של הורות שונה במדינות שונות, על כל הקשיים הנובעים מכך והפגיעה האפשרית בטובת הילדים. על כן יש לקבוע כי במקרה זה יאפשרו לעותרות להגיש בקשה מתאימה לצו הורות פסיקתי על אף שאינן תושבות ישראל.
- תוצאה זו עולה בקנה אחד עם הפסיקה של בתי המשפט בענייני משפחה שקבעו כי במקרים מסוימים טובת הילד מחייבת מתן צו הורות פסיקתי גם כשלא מתקיים תנאי התושבות. כך, בתמ"ש (משפחה ירושלים) 12752-09-23 פלונית נ' היועצת המשפטית לממשלה (נבו 2.4.2024) סקרה כב' השופטת מיכל ברדנשטיין את הנוהל והמלצות הוועדה שקדמה לו, וקבעה כי בשל עקרון טובת הילד יש לאפשר מתן צו הורות פסיקתי גם במקרה של מי שאינו תושב. אמנם שם היה מדובר בהורים שחיו בישראל, אולם, הדברים יפים גם לענייננו. כך גם בעמ"ש 47781-12-19 מדינת ישראל נגד ק.מ.ל (נבו, ניתן ביום 4.1.21), נקבע חריג לדרישת התושבות בנסיבות דומות. ...
ולאור זאת פסק דין נוסף בתמ"ש (משפחה תל אביב- יפו) 26335-07-24 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (נבו 1.3.2025). אמנם החריגים שהובאו בבע"מ פלונית לעיל, ואומצו בפסיקה לאחר מכן, אינם כוללים מקרה כדוגמת המקרה שלפניי, אולם, יש לאפשר לעותרות פתרון כלשהו,...
- פתרון זה הוא פתרון מידתי, נקודתי, המחריג את עניינן של העותרות המנוהל ומאפשר ליתן להם את הפתרון שאומץ על ידי בית המשפט העליון במקרים דומים, כפתרון ביניים, עד שיוסדר העניין בכללותו בחקיקה. יש להדגיש כי מדובר בנוהל ולא בחקיקה (לעניין זה ראו: בע"מ 5620/22 היועצת המשפטית לממשלה נ' פלוני (נבו 27.12.2022), שם נקבע כי אין לאפשר אימוץ כאשר ההורים, אזרחי ישראל מתגוררים בחו"ל בשל הוראה מפורשת בחוק האימוץ). ..."
כפי שהוברר בדיון שהתקיים לפני ביום 26.2.26 המשיבה לא ערערה על פסק הדין בעניין דנה וזה הפך לחלוט (ב"כ המבקשות, שייצגה גם את המבקשות באותו הליך, ציינה כי היא הגישה בקשה לצו הורות פסיקתי התלויה ועומדת בשל התנגדות המשיבה, וטרם הוכרעה).
- הנה כי כן, אי התקיימות דרישת התושבות, אליבא דמדיניות המדינה, אינו שיקול שיש בו כדי לגבור על השיקולים כבדי המשקל שעניינם בטובת הקטינה, ואשר מכריעים את הכף.
סיכום
- סיכומו של דבר, מכלול השיקולים הקשורים בטובת הקטינה מכריעים בבירור את הכף לטובת מתן צו הורות פסיקתי.
- המבקשות בנות זוג המקיימות זה כמה שנים בישראל מערכת יחסים יציבה ומחויבת, מנהלות יחדיו משק בית משותף וחיי משפחה מלאים. הן משמשות כאמהות משותפות לקטינה A, אשר לגביה כבר ניתן צו הורות פסיקתי המכיר במבקשת 1 כהורה. מאז לידתה של הקטינה B, הן דואגות לגידולה ולרווחתה במשותף, כפי שהן עושות עבור בתן הבכורה. שתי הקטינות נהרו מזרע אותו תורם. לא הועלתה כל טענה בדבר ניצול הליך זה בחוסר תום לב, במטרה להקנות מעמד לקטינה (אף אם תהיה זו תוצאה עקיפה של הצו). למעשה, אורח חייהן המשותף של המבקשות מעיד על כוונה הורית כנה ואמיתית בהוריית הקטינה ובהבאתה לעולם במסגרת הרחבת המשפחה. אי מתן צו הורות פסיקתי בנסיבות אלה, ימנע מהקטינה הכרה בהורה נוסף וישלול מהמבקשת 2 את מכלול הזכויות, החובות והסמכויות ההוריות המוקנות בדין. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטינה. בנוסף, הדבר ימנע את ההכרה בקשר האחאי המשמעותי בין הקטינה B לאחותה A, עובדה הפוגעת אף היא בטובת הקטינה. שיקולים אלו תומכים במתן הצו המבוקש.
- דרישת התושבות אינה מעוגנת בדין, וכפי שראינו, ממילא אין בה כדי לגבור על השיקולים המכריעים בעניין טובת הקטינה. ברם, גם אליבא דהמלצות הצוות הבין-משרדי, שעליהן מתבססת עמדת המדינה, התנאי של תושבות מעשית מתקיים בענייננו. לעניין התנאי של תושבות מהותית, הרי שגם על פי המלצות הצוות הבין-משרדי, נשמרת גמישות בישומו במקרים החריגים המתאימים בשל שיקולים הקשורים בטובת הקטין. בהינתן האמור, לטעמי, מצופה היה מהמשיבה להכליל את המקרה דנן במסגרת החריגים שבהם יש להיעתר למתן צו הורות פסיקתי, גם לשיטתה, וזאת, בשל מכלול השיקולים הקשורים בטובת הקטינה, כמתואר בפסק הדין, וכמתחייב גם מפסיקות אחרות שניתנו בהתייחס גם לסוגיית התושבות.
- לנוכח מכלול האמור, הבקשה מתקבלת.
- בהתאם לכך, ניתן בזאת צו הורות פסיקתי הקובע כי המבקשת 2 היא הורה נוסף של הקטינה B, וזאת החל ממועד לידתה - .... אני קובעת כי חלות בין המבקשת 2 לקטינה כל החובות, הזכויות והסמכויות אשר קיימות בדין בין הורה לילדו, והכל בלי לפגוע במעמדה של המבקשת 1 כאם הקטינה.
- המדינה תישא בשכ"ט עו"ד ובהוצאות המבקשות בסך של 25,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.
- פסק הדין יפורסם, בכפוף להשמטת פרטים מזהים אודות מי מבני המשפחה.
- המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, י' אדר תשפ"ו, 27 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.