תמש (י-ם) 28115-09-25 פלונית נ' היועצת המשפטית לממשלה

עניינו של ההליך דנן בבקשת המבקשות, בנות זוג שחיות יחד זה כמה שנים בישראל ומנהלות משק בית וחיי משפחה, לתן צו הורות פסיקתי, שלפיו תוכר המבקשת 2, אזרחית ישראלית, כאמה הנוספת של הקטינה B, שנולדה בשנת 2025, ואשר המבקשת 1, שהיא אזרחית זרה השוהה בישראל זה כ-6 שנים, ומצויה בהליך הכרה במעמד בישראל, היא אמה הביולוגית.  האם בשל העובדה שהמבקשת 1 אינה עומדת בשלב זה בתנאי של "תושבות מהותית" - אליבא דמדיניות המנחה את ב"כ היועצת המשפטית לממשלה (להלן: המשיבה) - אין מקום לתן כבר עתה את הצו המבוקש? בשאלה זו עוסק פסק הדין.

פתח דבר

1. המבקשות מקיימות קשר זוגי מאז חודש מרץ 2020 והן חיות ביחד כזוג נשוי בישראל ומנהלות משק בית משותף מאז חודש ספטמבר 2020. המבקשת 1 היא אזרחית זרה מ..., ושוהה בישראל בהליך מדורג להסדרת מעמדה, הליך האורך, ברגיל, כ: 4-7 שנים.  המבקשת 2 היא אזרחית ישראל.
2. במסגרת הליך קודם בין הצדדים, ניתן ביום 2.4.24 פסק דין, שבו התקבלה בקשה שהגישו המבקשות למתן צו הורות פסיקתי, ולפיו, הוכרה המבקשת 1, כאמה הנוספת של קטינה, שנולדה בשנת 2023, אשר המבקשת 2 היא אמה הביולוגית. הצו ניתן בגדרי פסק דין מפורט, לאחר שנדחתה התנגדות המשיבה לבקשה, בטענה כי המבקשת 1 אינה עומדת בתנאי של תושבות - תנאי שנדרש לקיימו, לעמדת המשיבה, בטרם ינתן צו הורות פסיקתי.  פסק הדין התבסס בהנמקתו העיקרית של שיקולים הקשורים בטובת הקטינה.
3. כפי שצוין, השאלה הניצבת בפני בית המשפט בתיק זה, האם יש ליתן צו הורות פסיקתי, אשר יכיר במבקשת 2, אזרחית ישראל, כהורה נוסף לקטינה שנולדה בשנת 2025, ואשר המבקשת 1 היא אמה הביולוגית, וזאת על אף עמדת המדינה, כי המבקשת 1 אינה עומדת בשלב זה בתנאי של תושבות מהותית. "תושבות מהותית" משמעותה, בהתאם לעמדת המדינה, היות אזרח או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, ובהתאם למדיניות העדכנית של המדינה, תנאי זה מתמלא בשנה האחרונה של ההליך המדורג, וביחס למבקשת 1, התנאי יתמלא בחודש יולי 2027.
4. במסגרת ההכרעה במחלוקות בין הצדדים, נדרשת תחילה בחינת השאלה המשפטית המקדמית, האם פסק הדין שניתן בהליך קודם, בעניין בת קטינה אחרת של המבקשות, מהווה מעשה בית דין המחייב את קבלת הבקשה בתיק דנן, כטענת המבקשות, או שמא אין הוא כזה, כפי שטוענת המשיבה.
5. ככל וייקבע כי אין תחולה פורמלית של כלל מעשה בית דין, עולה השאלה, האם יש לאבחן את פסק הדין הקודם, באופן שהתוצאה בתיק דנן תהיה דחיית הבקשה או ההכרעה לעת הזו, וזאת בנימוק שפסק הדין בהליך הקודם, עסק בקטינה בעלת אזרחות ישראלית, ולכן במתן הצו שם לא היה כדי להשפיע על מעמדה בישראל, בעוד שהקטינה נושא התיק דנן נולדה לאם גנטית זרה, שאינה אזרחית ישראלית, ומתן הצו כאן עשוי להשליך על מעמד הקטינה, כטענת המשיבה, או שמכלול הרציונלים המשפטיים שנקבעו בפסק הדין הקודם, ובפסיקות דומות אחרות, מחייב להיעתר לבקשה זו גם כן, בלי לייחס נפקות להשלכה האפשרית של הצו על מעמד הקטינה בטרם הוסדר מעמדה של המבקשת 1, אמה הגנטית, כטענת המבקשות.

ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916רקע עובדתי

6. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)הרקע העובדתי הרלבנטי מתואר בפסק הדין שניתן ביום 2.4.24 בתיק 12752-09-23, במסגרת ההליך הקודם שהתנהל כאמור בין הצדדים, כמו גם בבקשה למתן צו הורות פסיקתי, והוא אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים. אחזור על תיאור עובדות הרקע הרלבנטיות לנוחיות להלן, בשינויים המחויבים, תוך הוספת התפתחויות שחלו לאחר הינתנו, הנוגעות לקטינה נושא ההליך דנן.
7. המבקשת 1 היא אזרחית זרה מ... ששוהה בארץ מאז חודש ינואר 2020 במסגרת ויזת שירות (ויזת עבודה) שהונפקה דרך משרד החוץ, ואשר חודשה מעת לעת.  בעת מתן פסק הדין בהליך הקודם, תוקף ויזת העבודה האחרונה שניתנה למבקשת 1, ויזת ב/1, היה עד ליום 1.8.24.  יצוין כי המבקשת 1 עובדת בארגון ...  כמנהלת פרוייקט שעוסק ב..., כמו לעת שניתן פסק הדין בהליך הקודם.
8. בתאריך 23.7.24 שודרג מעמדה במסגרת ההליך המדורג והיום היא אוחזת ברשיון לישיבת ארעי מסוג א/5 שתוקפו עד ליום 21.7.26 (ראו סע' 1 לתגובת המדינה שהוגשה ביום 26.11.25). המבקשת 1 צפויה לסיים את ההליך המדורג בחודש יולי 2028.
9. המבקשת 2 היא אזרחית ישראלית שגרה בישראל.
10. המבקשות מקיימות קשר זוגי מאז חודש מרץ 2020, ומחודש ספטמבר 2020 הן גרות יחד בישראל ומקיימות משק בית משותף.
11. ביום 29.11.20 פנו המבקשות לארגון "ישראל חופשית" לצורך הנפקת תעודות חיים משותפים ואלו הונפקו להן (צילומי התעודות צורפו כנספח 3 לבקשה). בו ביום הן חתמו על תצהיר בדבר היותן בנות זוג ידועות בציבור (התצהיר צורף כנספח 4 לבקשה).
12. ביום 31.3.22 חתמו המבקשות על הסכם ממון וחיים משותפים שאושר בפני נוטריונית ובו הסדרה, בין השאר, של נושאים הקשורים בילדים משותפים, לכשיוולדו, לרבות חלוקת זמני שהות שווים ביניהן עם הילדים, במקרה של פרידה; קבלת החלטות במשותף; קביעת מרכז חיי הילדים בישראל; והשתתפות במזונות ובהוצאות הילדים (ההסכם צורף כנספח 5 לבקשה).
13. ביום 4.4.22 נישאו המבקשות זו לזו ב... (תעודת הנישואין צורפה כנספח 6 לבקשה).  כמה ימים לאחר מכן, הן קיימו מסיבת נישואין ב...  בבית אביה של המבקשת 1, בהשתתפות חברות ובני משפחה, כאשר חברים ובני משפחה של המבקשת 1 הגיעו מישראל ל...  כדי להשתתף באירוע.  ביום 17.6.22 חגגו בנות הזוג את נישואיהן גם בטקס אזרחי בירושלים בנוכחות חברים ומשפחה.
14. הועתק מנבובהמשך, כל אחת מהמבקשות עדכנה את הסטטוס שלה במרשם כנשואה וכן הוסיפה לשם משפחתה את שם המשפחה של המבקשת השניה, כמופיע גם בתעודת הזהות של כל אחת מהן (צילומי תעודות הזהות של המבקשות צורפו כנספחים 7-8 לבקשה).
15. כל אחת מהמבקשות מינתה את השניה כמיופת כוח שלה לעניינים רפואיים, וזאת במסגרת יפוי כוח מתמשך ויפויי הכוח המתמשכים הופקדו במשרדי האפוטרופוס הכללי.
16. המבקשות החליטו להביא יחד ילדים לעולם באמצעות תרומות זרע אנונימיות מבנק הזרע במטרה לגדל במשותף את הילדים שיוולדו למי מהן כזוג הורים.  בהתאם לכך, ביום 24.1.22 הן פנו לבנק הזרע של בית החולים איכילוב והתקשרו עמו בהסכם ליבוא מנות זרע של תורם אנונימי (להלן: התורם) מבנק זרע בחו"ל המאושר על ידי משרד הבריאות (ההסכם צורף כנספח 9 לבקשה).  המבקשות רכשו יחד מנות זרע של אותו תורם אנונימי במטרה שכל אחת מהן תהרה מזרעו של אותו התורם, כך שהילדים שיוולדו יהיו אחים מבחינה גנטית, ולו באופן חלקי.  כדי להבטיח התאמה גנטית בין כל אחת מהן לבין התורם, שתיהן עברו בדיקות סקר גנטיות אצל פרופ' מוטי שוחט, מומחה ברפואת ילדים וגנטיקה רפואית וניתנו להן אישורים בדבר התאמת התורם למבקשות (אישורי פרופ' שוחט בדבר התאמת התורם לכל אחת מהמבקשות צורפו כנספחים 10-11 לבקשה).
17. בהמשך לכך, הרתה המבקשת 2 באמצעות זרע של תורם אנונימי, ובשנת 2023 ילדה את הקטינה A.
18. לנוכח רצון המבקשות לקבוע את מרכז חייהן בישראל, הן פתחו תיק חיים משותפים ברשות האוכלוסין וההגירה. במסגרת זאת, ועוד קודם ללידת הקטינה, המבקשת 1 הגישה ביום 1.8.23 בקשה להסדרת מעמדה בישראל מכוח היותה נשואה למבקשת 2.
19. ביום 6.9.23 עתרו המבקשות בגדרי תיק תמ"ש 12572-09-23 בבקשה למתן צו הורות פסיקתי שיקבע את המבקשת 1 כאם נוספת לקטינה A.
20. המשיבה התנגדה לבקשה בשל אי התקיימות תנאי התושבות ביחס למבקשת 1, האם הגנטית של A.

לאחר הגשת עמדות מפורטות של הצדדים וקיום דיון, ניתן ביום 2.4.24 פסק דין מפורט שבו נדחתה עמדת המדינה, וניתן צו הורות פסיקתי ולפיו המבקשת 1 היא אם נוספת של הקטינה A, וזאת מיום לידתה (תמ"ש (ירושלים) 12752-09-23 פלונית ואח' נ' היועצת המשפטית לממשלה ואח', נבו, ניתן ביום 2.4.24; להלן: פסק הדין בהליך הקודם).  תוצאת פסק הדין היה בעיקר תולדה של שקילת שיקולים הנוגעים לטובת הקטינה, כמו גם התבססות על פסיקה מנחה בתחום (עיקרי פסק הדין יפורטו בהמשך פסק הדין).