עא 8709/23 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' הממונה על התחרות

ע"א 8709/23
וערעור משיב לפי תקנה 137(ב)

השופט דוד מינץ:

ערעור וערעור משיב על פסק דינו של בית הדין לתחרות בירושלים (השופטת ת' בזק רפפורט, סג"נ) מיום 27.6.2023 בת"כ 16677-03-20, [נבו] בו נדחה עיקרו של ערר המערערת על החלטת המשיבה.

הרקע לערעורים וקביעות הממונה

1. במוקד הערעורים עיצום כספי שהוטל על המערערת (והמשיבה בערעור משיב), החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ (המכונה גם "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ"; להלן: החברה), על ידי המשיבה (והמערערת בערעור משיב), הממונה על התחרות (להלן: הממונה), בסך של 39,151,359 ש"ח. הממונה הטילה את העיצום על החברה לאחר שמצאה כי במספר אירועים היא הפרה את חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק התחרות או החוק) וכן הוראות שונות מכוחו.
2. החברה היא גורם מרכזי בשוק המשקאות הקלים בישראל ומחזיקה במותגים משמעותיים בתחום. היא משווקת את מוצריה, ביניהם המותג "קוקה קולה", לצד מוצרים נוספים.  משקאות ה"קוקה קולה" שמשווקת החברה הם בבחינת מוצר הכרחי לקמעונאים לאור העדפות צרכנים, המכונה "Must have".  על כן, כבר בשנת 1998 הוכרזה החברה כבעלת מונופולין בענף משקאות הקולה (הכרזה בדבר קיום מונופולין: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (8.4.1998) רשות התחרות 3001292).  בהתאם לכך, נקבעו בעניינה של החברה הוראות ואיסורים שונים (החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ: הוראות לבעל מונופולין (10.5.1998) רשות התחרות 3006300 (להלן: הוראות לבעל מונופולין)).  בחלוף מספר שנים, החברה התמזגה עם חברת נביעות טבע הגליל בע"מ, ובמסגרת זו הוטלו עליה איסורים נוספים (החלטה בעניין הודעת המיזוג מ-03.08.2004: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נביעות טבע הגליל בע"מ (3.8.2004) רשות התחרות 5722; החלטה בעניין הודעת המיזוג מ-12.9.2004: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נביעות טבע הגליל בע"מ (12.9.2004) רשות התחרות 5722 (להלן: תנאי אישור המיזוג)).  כמו כן, לאחר שהתעוררו חשדות להפרת הוראות הדין על ידי עובדי החברה, בשנת 2005 אושר בבית הדין לתחרות, חלף הליכי אכיפה, צו מוסכם אשר הוסיף הגבלות נוספות על פעילות החברה (ה"ע (הגבליים עסקיים) 612/05 הממונה על הגבלים עסקיים נ' החברה המרכזית ליצור משקאות קלים בע"מ [נבו] (13.11.2005); נוסח הצו המוסכם בין הממונה על ההגבלים העסקיים לבין: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (13.11.2005) רשות התחרות 5000149 (להלן: הצו המוסכם)).

ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916   על החברה חלות אפוא שורת הגבלות ובכלל זה, הצו המוסכם; פרק ד לחוק התחרות העוסק במונופולין; הוראות לבעל מונופולין; ותנאי אישור המיזוג.  על רקע הגבלות אלו, בין השנים 2016-2012 נחקרה החברה על ידי הרשות לתחרות (להלן גם: הרשות) בחקירה פלילית אשר נסגרה בסופו של יום והממצאים הועברו להמשך טיפול במישור המינהלי.  בהמשך לכך, בין השנים 2019-2017 נשלחו לחברה שני מכתבי שימוע מטעם הממונה שמשמעם הודעה על כוונה להטיל עיצומים כספיים מינהליים כקבוע בסעיף 50ו לחוק.  הראשון נשלח ביום 22.3.2017, ולו השיבה החברה ביום 27.11.2017.  והשני נשלח ביום 16.4.2019.  לאחר שליחת המכתב השני וקבלת מענה מהחברה, נערך לחברה שימוע בעל-פה לפני הממונה.  בסופו של השיג והשיח שהתקיים בין הצדדים, ביום 24.12.2019 פרסמה הרשות את קביעתה העומדת במוקד הערעורים שלפנינו: "קביעה בדבר ניצול מעמד לרעה בניגוד להוראות סעיף 29א לחוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 ודרישת תשלום לפי הוראות סעיף 50ח לחוק החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ" (להלן גם: קביעת הממונה).  במסגרת קביעה זו הוטל על החברה עיצום כספי על סך כולל של 39,151,359 ש"ח.  זאת בשל הקביעה כי בשורת אירועים החברה ניצלה את מעמדה כבעלת מונופולין לרעה בניגוד להוראות סעיף 29א לחוק; סירבה באופן בלתי סביר לספק מוצר שבמונופולין בניגוד להוראות סעיף 29 לחוק; הפרה את ההוראות לבעל מונופולין; את הצו המוסכם; ואת תנאי אישור המיזוג.