ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916בסעיף 2 נכתבו הוראות מפורטות המופנות למקבל הצו, קרי לחברת Tether, בזו הלשון:
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)"2. בנוסף לאמור לעיל ומיד עם קבלת הצו, אני מורה:
- להמציא ולמסור ליחידה החוקרת במשטרה, את שערוך היתרות בחשבון שנתפס, נכון ליום התפיסה, ומעת לעת בהתאם לבקשת המשטרה וכל עוד הצו בתוקף.
- הקפאת פעילות בחשבון כולו לרבות: ני"ע, חסכונות, פיקדונות, קופות גמל ונכסים פיננסים אחרים, למעט כניסת כספים והמחאות.
- תפיסת כל חפץ, לרבות כסף מזומן במט"י ו/או במט"ח, ני"ע למוכ"ז, תכשיטים, המחאות וכל חפץ אחר הנמצא בכל כספת בשימושו ו/או בבעלותו, לרבות: בעלים משותף, מורשה חתימה, מיופה כח, נהנה, בעל שליטה, אפוטרופוס, והעברתו לידי משטרת ישראל.
- איסור כל פעולה ו/או עסקה ו/או העברה של כל חפץ הנמצא בכספות דנן וכן להתיר ולסייע למשטרת ישראל בפתיחתן, לרבות פריצתן ובתפיסת החפצים המצויים בהן."
נימוקי בית משפט קמא בכתב יד בסוף ההחלטה קשים לפיענוח.
- העורר הגיש בקשה מכוח סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה" או "פקודת החיפוש") לביטול צו ההקפאה, והמשיבה הגישה בקשה מכוח סעיף 35 לפקודה להארכתו עד 180 יום ממתן הצו.
- ביום 27.11.2025 ניתנה החלטת בית משפט קמא, שעליה הוגש הערר דנן, שדחתה את בקשת העורר וקיבלה את בקשת המשיבה, ואציג את עיקריה המבוססים על חומרי החקירה שהוצגו בפניו.
- משטרת ישראל מנהלת חקירה בליווי פרקליטות מחוז מרכז, שעניינה הונאה רחבת היקף בארץ ובעולם המכונה 'העוקץ הרוסי'. על פי החשד, מספר ישראלים מעורבים בהונאה הקשורה להשקעות במטבעות קריפטוגרפים, כאשר חלקם נמצאים בישראל וחלקם מחוצה לה.
- על פי החשד המטבעות הקריפטוגרפים הועברו למספר ארנקים דיגיטליים, ובכלל זה לארנק הנדון, שהוא "None Custodial Wallet", וזאת כדי לטשטש את עקבות הכספים "הגנובים", קרי כספים שלפי החשד הושגו במסגרת ההונאה הנחקרת.
- הועתק מנבוביום 19.5.2025 שלחה משטרת ישראל לחברת Tether "בקשת הקפאה אודות הארנק". ביום 20.5.2025 ניתן הצו הנדון (צ"א 49992-05-25), ובעקבותיו "סימנה" Tether את כתובת הארנק והקפיאה את חשבון הארנק. לטענת המשיבה, בכך פעלה Tether "באופן וולונטרי כחלק מרצון לשמור על 'נקיון' הרשת'", וזאת על פי מדיניותה של החברה. בעקבות זאת הוקפאו בארנק 7,000,000 USDT. ביום 31.5.2025, לאחר מועד הפניה, בוצעו שתי הפקדות נוספות בסך 5,000 USDT ו-995,000 USDT, וביום 9.7.2025 בוצעה הפקדה נוספת בסך 2,729,437 USDT (ובסך הכל 10,729,347 USDT).
- ביום 18.9.2025 הגיש העורר כאן בקשה להחזרת תפוס, בטענה שהוא הבעלים החוקי של הארנק, שאינו אזרח ישראלי, ושבעקבות התפיסה נגרמו לו נזקים כבדים. לטענתו הוא איש עסקים המתמחה בפיתוח קרקעות וספק מורשה בתחום הביטחון לצבא אוקראינה, שמחזור עסקיו עומד על עשרות מיליוני דולרים בשנה. העורר צירף אנליזה שנערכה לבקשתו על ידי חברה המתמחה בכך, אשר מלמדת, לשיטתו, שבארנק בוצעו פעולות חוקיות בלבד. העורר לא התייצב אישית לדיון בבית משפט קמא, לטענתו בשל המלחמה באוקראינה.
לגופה של התפיסה, טען העורר באמצעות בא כוחו, שאין למשיבה כל סמכות לתפוס מחוץ לישראל נכסים של מי שאינו אזרח ישראלי, ושפנייתה לחברת Tether הזרה אינה חוקית והיא עוקפת את הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998. העורר הצביע על העסקאות שבהן רכש את המטבעות שמוחזקים בארנק וצירף מסמכים להוכחת טענותיו. עוד הוסיף, שחברת Tether עורכת בדיקות פנימיות ועל פי נהליה, אילו היו ראיות לכך שלארנק הוכנסו טוקנים (Tokens), קרי בוצעו העברות מטבע USDT, שיש בהם סיכון גבוה, הייתה החברה מעבירה אותם להשמדה.
- המשיבה טענה שהמבקש אינו עומד בכללי הדין החלים על 'טוען לזכות ברכוש', שתצהירו לא נחתם כדין ושבהעדרו מהדיון לא אפשר לחקור אותו על טענותיו. לגוף הדברים טענה המשיבה כי הצו שניתן ביום 20.5.2025 "אינו מחייב את חברת Tether, שכן מדובר בתאגיד שאינו מחויב בהוראות בית המשפט בישראל". עם זאת חברת Tether החילה על עצמה סטנדרט התנהגות של שיתוף פעולה וולונטרי עם רשויות אכיפה בינלאומיות בכל הקשור לחשדות למעורבות בפלילים, כפי שהיא מפרסמת באתר המרשתת שלה.
- בית משפט קמא מצא שמוקד המחלוקת בין הצדדים נסוב על תוקפו וחוקיותו של הצו שניתן ביחס לחברת Tether, אף שאינה מחויבת לדין הישראלי, וכן בשאלה האם העורר הוא 'טוען לזכות' קניינית ברכוש או שמא 'חשוד', והאם הוכחה בעלותו בארנק.
- בית משפט קמא מצא שקיים חשד סביר לתשתית ההונאתית הנטענת, ובכלל זה לכך שכספי הונאה "חנו" בארנק. כן מצא שיש חשד סביר שהעורר פעל לשיבוש הליכי החקירה.
- אשר לחוקיות הצו, קבע בית משפט קמא כי הפניה לחברת Tether "נעשתה על ידי המשיבה באופן וולנטרי", ולא "במישור האקס-טריטוריאלי וללא קשר לחוק עזרה משפטית", על יסוד היכרותה של המשיבה עם מדיניות החברה לשיתוף פעולה בינלאומי עם משטרת ישראל. עוד הוסיף כי "ברור כי המשיבה לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים ולאפשר את הברחת כספי המירמה, שנגנבו מקרבנות העבירה, בהיקפים של מיליוני דולרים מארנק 'החניה' החוצה. נתיב הלבנת הכספים מוביל לארנק 'החניה' - הוא הארנק שבבעלות לכאורה של המבקש". לפיכך "הצו היה דרוש כחלק מפעולה מהירה של המשיבה", ו"המשיבה הייתה רשאית אפוא לפנות לחברת Tether גם אם וולנטרית - וזו נסמכה על צו תקף".
- עוד קבע בית משפט, קמא כי הצו פוגע פגיעה קשה בזכויות קנייניות, וככל שבעל הארנק הוא צד שלישי תם לב, נדרש איזון בין זכויותיו לבין האינטרס הציבורי במיגור עבירות הלבנת ההון. אולם, "הצהרתו של המבקש כי הנו הבעלים של הארנק הופכת אותו מניה וביה לחשוד בפרשה ואין עסקינן אפוא בטוען לזכות". עוד הוסיף, שהעורר "אינו רשאי להציף טענות עובדתיות בתצהירו כמעין 'שלט רחוק' ולצפות כי אלו יתקבלו לאמיתות תוכנם על בלימה", קרי בהעדר התייצבותו לחקירה בישראל.
- לכך הוסיף בית משפט קמא, שהעורר לא הוכיח שהוא הבעלים של הארנק, והעובדה שהדגים ביצוע של העברה סמלית מהארנק במהלך הדיון בית משפט אינה מספיקה, מה גם שסירב למסור את מפתחות הקוד לידי משטרת ישראל.
- לאור האמור, דחה בית משפט קמא את הבקשה לביטול הצו והורה על הארכתו למשך 180 יום החל מיום 16.11.2025.
תיאור הליכים בערר הנדון
- ביום 18.12.2025 הגיש העורר את הערר דנן מכוח סעיף 38א'(א) לפקודת החיפוש, שבו חזר על טענותיו בבית משפט קמא (שעיקרן הובא בהחלטה). אביא אך את עיקריהן.
- העורר הוא הבעלים היחיד של הארנק הדיגיטלי הנדון, שלפי טיבו רק העורר יכול לעשות בו פעולות. לאחר שנודע לו ביום 9.7.2025 שהטוקן בערך של 10,729,347.7 USDTנחסם בארנק מיום 19.5.2025, מסרה לו חברת Tether, שהיא הקפיאה את הנכסים בעקבות בקשת יחידת הסייבר של משטרת ישראל.
- בהמשך, קיבל בדואר אלקטרוני פניה ממשטרת ישראל עם "רשימת דרישות אשר חלקן לפחות היו בלתי מבוססות וחלקן אף פוגעות בזכות הקניין של העורר הרבה מעבר לדרוש", כטענתו, וכי נדרש למסור מידע שהיה עלול לחשוף אותו לגניבות מהארנק (ובכללו הקוד המאפשר משיכות מהארנק). ככל הנראה מדובר במכתב ששלחה רב פקד שמרית רייס, ראש יחידת הסייבר במשיבה, ביום 11.7.2025 ביום 11.7.2025 (לאחר מתן הצו ולפני החלטת בית משפט קמא בבקשה לביטול צו ההקפאה). המכתב - שנמסר לו על ידי חברת Tether - מוען לכל מאן דבעי ("to Whom is May Concern"), ונכתב בו (במקור באנגלית), כי "בעקבות חקירה פלילית המבוצעת על ידי משטרת ישראל, נקבע שהארנק הדיגיטלי שבמחלוקת קיבל מטבע קריפטוגרפי שמקורו במקורות לא לגיטימיים, ובעקבות כך הנכסים הקשורים לארנק הוקפאו." כן נכתב לעורר ביחס לטענת הבעלות שהעלה:
We have received your inquiry through Tether regarding your claim of ownership of the frozen wallet. If you believe you are the rightful owner of the wallet and its contents, you are required to submit official documentation to prove both your ownership and the lawful origin of the assets…"