גם ממכתב זה עולה שהזיקה המיוחסת לעורר לחשדות ממוקדת אך בכך שלארנק הועבר מטבע קריפטוגרפי שמקורו לא לגיטימי.
- לבקשתו, חברת Crystal Intelligence, המבצעת בדיקות חוקיות וסיכונים של עסקאות קריפטו באמצעות כלי בלוקצ'יין, בדקה את החשבון וערכה חוות דעת לפיה אין חשד לביצוע עסקאות חשודות או לא חוקיות על ידי העורר, וכי העסקאות בו הן "ברמת סיכון ירוקה".
- לגופם של דברים, שב העורר על הצגת עסקיו, והוסיף שהוא מחזיק בארנק מדצמבר 2024, וכל הכספים המצויים בו הם הון אישי שלו, ששולם לגביהם מס מלא כדין באוקראינה, כפי הוכיח בעבר בפני הבנק בו הוחזקו לפני שהועברו לארנק הדיגיטלי. עוד תיאר העורר את פירוט הרכישות של הטוקנים המצויים בארנק (כולל מועדים וזהות המוכרים). סך של כ-3,700,000 USDT התקבלו בארנק לאחר שבוצעה החסימה, ועל כן אינם יכולים להיות עילה לחסימה. על כן, כסעד מידתי, היה על בית משפט קמא להורות ביטול הקפאת טוקנים אלה.
- אשר להחלטת בית משפט קמא, שב העורר על טענתו שאינו קשור לעבירות הפליליות המוזכרות בהחלטה, והוסיף ושתיאור הדברים ככל שהוא נוגע אליו מבוסס על אי הבנה של העולם הקריפטוגרפי, שבו לא מועברים כספים אלא טוקנים, וממילא לא קיים "ציר כסף". האפשרות שטוקן שקיבל העורר כדין היה קשור בעבר לביצוע עבירה, אינו שונה מכך ששטר שמושך לקוח בכספומט היה קשור בעבר לעבירה, ואין בכך עילה להקפאת החשבון או ההעברה המסוימת. העורר הלין על הגדרתו כ'חשוד', והוסיף שלא ניתנה לו כל הזדמנות להתמודד עם החשד.
עוד הלין על קביעת בית משפט קמא, כי פעל "במטרה להסוות ולטשטש את עקבות הכספים הגנובים", שכן כל הפעולות המבוצעות ברשת TRON עם טוקנים של USDT גלויות לכל אדם, ולא ניתן להסוות עסקה כלשהי. אף קביעת בית משפט קמא כי חברת Tether הקפיאה את החשבון בארנק כ"ארנק המשמש לביצוע עבירות מרמה והלבנת הון", ואף קביעתו כי מדובר בארנק לחניית כספי מרמה, אינן מבוססות כלל. שכן אף לפי טענת המשיבה מדובר לכל היותר בהקפאה לצורך בדיקה, והבדיקה לא העלתה כל מממצא שלילי בעניינו.
- בניגוד לקביעת בית משפט קמא הוא לא טען שבארנקו היו 14,000 העברות, אלא אך שלפני שרכש את הטוקנים ולפני שהועברו לארנק, נעשו אלפי העברות בארנקי הסוחרים שמהם נרכשו, ועל כן לא ניתן לייחס לו פגם שנפל, ככל שנפל, קודם לרכישת הטוקנים על ידו.
- מעבר לדברים אלה טען העורר, שאין למשטרת ישראל סמכות לפנות אליו באוקראינה או לבצע בעניינו פעולות חקירה באוקראינה, או לתפוס את רכושו באוקראינה, ושהיה עליה לפעול על פי הוראות חוק העזרה ההדדית בין מדינות, שבגדרו היה בידו להגן על זכויותיו.
לגישתו הצגת הפניה של המשיבה לחברת Tether כ"וולונטרית" בלי להציג את התכתובת המלאה עלולה להטעות. משטרת ישראל אינה "שריף בינלאומי שיכול לעשות ככל העולה על דעתו". דרך פעולתה של המשיבה היא בבחינת "זלזול בוטה ברשויות האכיפה האוקראיניות", אשר ערכו בדיקות מחמירות בהרבה לשם אישורו כספק של משרד הביטחון האוקראיני.
- המשיבה שבה אף היא טענותיה, ואלה עיקרי הדברים:
- המחלוקת בינה לבין העורר אינה ביחס לתאריכי ההעברות או היקפן, אלא "בפרשנות הנוגעת לך והמעורבות לרשת ארנקי המרמה", שלגביה הגישה דו"ח סודי ובו חומרי חקירה.
- חלק ממסמכי ההעברות שהגיש העורר אינם קריאים וכולם הוגשו ללא אימות.
- לא הוכחה בעלותו של העורר בארנק, מה גם שהמשיבה קיבלה שלוש (3) פניות מפונים שונים בטענת בעלות בארנק.
- אשר לעצם התפיסה, טענה, שחברת Tether הקפיאה את הטוקנים לבקשת משטרת ישראל, "ובהמשך להקפאה הומצא לחברה גם צו תפיסה חתום על ידי בית משפט מוסמך".
- לחוות הדעת של החברה הפרטית שנשכרה על ידי העורר אין משקל שכן לא עמדו בפניה כלל חומרי החקירה שבתיק.
- העורר אינו עומד בכללי הדין שכן התצהיר שהגיש אינו חתום, והוא לא העמיד עצמו לחקירה נגדית כנדרש.
- אשר לטענת הסמכות טענה המשיבה כך:
"16. ... פנייתה של המשיבה לחברת Tether במישור הוולונטרי וללא נסיון להחיל את הצו השיפוטי באופן אקסרה-טריטוריאלי, (שכן בהיותה תאגיד זר אין היא מחויבת בהוראות בית המשפט הישראלי).