ג. חוות דעתו המנומקת והברורה של ד"ר קריספין, אשר לא נסתרה ע"י ההגנה, מקובלת עלי במלואה. על בסיסה של חוות הדעת אני קובעת כי הנאשם היכה בעצמה בראשה של המנוחה באמצעות משקולת לפחות שבע פעמים, באופן שהוביל בסופו של דבר למותה. עוד דקר הנאשם את המנוחה באמצעות סכין פעמים מספר בשפתיים, בתת הסנטר, בצוואר ובחזה. שתיים מדקירות אלו בוצעו כשהמנוחה הייתה עדיין בחיים.
עוד אני קובעת, כי בגב כף היד הימנית של המנוחה נמצא שפך דם מלבני, שנגרם ממכה באמצעות חפץ קהה בעל שטח פנים מוגבל, באופן שיכול להתיישב עם "פצע הגנה", שנוצר מניסיון של המנוחה להתגונן כנגד מכה באמצעות החפץ הקהה. יוער בהקשר זה, כי הסנגור המלומד לא חלק על מסקנה זו ולא הפנה בעניינה בחקירתו הנגדית שאלה כלשהי לד"ר קריספין.
- ביום 13.2.23 בשעה 16:10, כיממה וחצי לאחר מעצרו, נבדק הנאשם במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב על ידי ד"ר אוהד גדות.
בבדיקה היה הנאשם מסודר, צלול ומודע. ניכרו על הנאשם סימני מתח, הוא שיתף פעולה באופן חלקי ופורמלי, היה הססן בחלק מתשובותיו והתקבל הרושם שהוא מספק תשובות לאחר ששוקל את השלכות. הנאשם התמצא בכל המובנים, היה חרדתי, בעל מהלך חשיבה תקין, קצב חשיבה איטי ותוכן מצומצם. הנאשם מסר שמרגיש חסר ערך, יודע במה הוא מואשם, מתחרט שפגע בגרושתו, לא יודע מה גרם לו לבצע את המעשה.
הנאשם סיפר כי בחודשים האחרונים התקשה להירדם והיה במיטה רב היום, השתמש בקנאביס לאחרונה לפני כחודש. טען שמרגיש מבולבל בתקופה האחרונה אך לא הרחיב לגבי הנסיבות. הנאשם שלל מחשבות אובדניות כעת או בעבר כמו גם שמיעת קולות. לדבריו, רק רצה לישון כשנטל כדורי שינה ולא רצה למות. לא הופקו מחשבות שווא, לא נראה הלוצינטורי בזמן הבדיקה. בוחן מציאות ושיפוט תקינים, קיימת תובנה.
בסיכום הבדיקה נרשם כי הנאשם מציג תמונה קלינית עם מרכיב דכאוני על רקע משברים אישיים שחווה לאחרונה; אין רושם למצב פסיכוטי חריף או אפקטיבי מאג'ורי; בשל רמת מתח וחרדה וקיומה של אפשרות לפגיעה עצמית, המליץ ד"ר גדות על השגחה תחת אבטחה מרבית בשב"ס (ת/31).
התייחסויות בני משפחה למצבו הנפשי של הנאשם טרם הרצח-
- בתו של הנאשם, הגב' אסתר אטיאס, שאמרתה הוגשה בהסכמה כראיה לאמיתות תוכנה, תוך ויתור על שמיעת עדותה בביהמ"ש, מסרה כי הנאשם ניסה להתאבד שבועות ספורים לפני הרצח וכי בתקופה האחרונה "היה לו חרדות קצת והמצב הנפשי שלו לא היה משהו, הוא היה עצוב כזה. זהו". הגב' אטיאס לא תיארה היכן הייתה בזמן נטילת הכדורים ע"י הנאשם ומה ראתה, אולם ציינה שהוזמן אמבולנס שלקח את אביה לפסיכיאטר. משהתבקשה לתאר את התנהגות הנאשם בתקופה שקדמה לרצח, מסרה: "היה מתנהג רגיל אבל פחות מדבר, פחות אוכל, היו לו גם בעיות שיניים".
משנשאלה הבת האם ראתה משהו מוזר בהתנהגותו של הנאשם, השיבה בשלילה (ת/14 ש' 107-118).
- אחי הנאשם, מר יחיאל אטיאס, הגדיר עצמו כחבר הכי טוב שהיה לנאשם בחיים.
מר אטיאס תאר בחקירתו, כפי שפורט קודם לכן, אירוע שהתרחש בביתו בתאריך 5.1.23, בעת ביקור של הנאשם, במהלכו הנאשם עזב במפתיע לאחר שאמר ש"העולם נחרב". כן תיאר העד בקווים כלליים את ניסיון ההתאבדות של הנאשם ואת הבדיקות הפסיכיאטריות שלאחריו. בתאריך 5.2.23, יצר העד קשר עם הפסיכיאטרית ד"ר נורית פלדמן כדי לתאם לנאשם פגישה. העד הבהיר, כי הפסיכיאטרית שבדקה את הנאשם לא התרשמה מקיומו של מצב נפשי הדורש התערבות דחופה (ע' 285 לפ' ש' 17-19).