ט. פעמים אין ספור טען הנאשם בחקירתו, עת התבקש למסור מענה לשאלות, כי איננו זוכר ואף הגדיל לעשות בחקירה השנייה, שעה שטען ש"נמחק לי הזיכרון, חוץ מזה שהרמתי משקולת זהו אני לא זוכר שום דבר כלום כלום" (ת/17ב ע' 44 ש' 29-32, ע' 52 ש' 1-3). עם זאת, לקראת סוף חקירתו, משנאמר לנאשם שיראו לו תמלול של שיחתו למוקד 100, מיהר הנאשם לתקן את החוקר ואמר לו "מה. לא התקשרתי בכלל למשטרה", באופן המצביע על זיכרון חד מדויק (שם, ע' 51 ש' 13).
יפות לענייננו קביעות ביהמ”ש העליון במקרה דומה, בו נדחתה טענת נאשם שרצח את זוגתו כי יש לו "בלקאוט" ביחס לחלקים מהותיים של האירוע: "המערער ידע היטב לתאר את פרטי האירועים אשר היו נוחים לגרסתו אך בחר "להחשיך" את האירועים אשר גרמו קשר ישיר לתוצאה הקטלנית. אמנם יתכן כי במצבי לחץ אדם לא יזכור כל פרט לדיוקו, אך טבעי לצפות מאדם לזכור את פרטי האירוע באופן כללי. טענתו כי דווקא את הרגעים הקריטיים הוא אינו זוכר, אינה עולה בקנה אחד עם השכל הישר" (ערעור פלילי 4655/12 אדרי נ' מ"י, פסקה 34 (29.9.14)).
י. הנאשם יצא מביתו לאחר שהמית את המנוחה כשהוא לבוש כדבעי בבגדים שתאמו את מזג האוויר באותה עת (מכנס, חולצה דקה ארוכה ומעליה קפוצ'ון, להבדיל מפיג'מה) ונועל נעלי ספורט (ת/27א ע' 28, 30; ת/36). על הקצה העליון של נעל ימין, אותה נעל הנאשם בעת מעצרו, נמצא כתם דם של המנוחה. הנאשם לא תיאר בחקירותיו, בפני הפסיכיאטרים או בביהמ”ש מתי החליט להחליף בגדים ולנעול נעליים בליל הרצח. לטענת הנאשם בעדותו, הוא עלה לישון, התעורר לפתע לשמע הקול שהורה לו להמית את המנוחה, יצא לקחת משקולת מהמרפסת, הלם במנוחה, לאחר מכן הביא סכין ודקר אותה ואז ירד, הכין קפה, שטף ידיים ויצא מהבית. מתי, אם כן, התלבש הנאשם בקפוצ'ון ובגרביים ומתי נעל את נעליו? לפני או אחרי שרצח את המנוחה? ככל שהתלבש ונעל נעליים אחרי המתת המנוחה יש לתמוה כיצד הגיע כתם דמה של המנוחה לקצה העליון של נעל הנאשם. ככל שהתלבש הנאשם ונעל נעליים טרם המתת המנוחה, עסקינן במהלך דברים שאיננו מתיישב עם טענת הנאשם בדבר היעדר תכנון והמתה פתאומית ונסערת של המנוחה, עת התעורר במיטתו באמצע הלילה.
חוות הדעת הפסיכיאטרית מתאריך 9.8.23 מטעם הפסיכיאטר המחוזי (ת/1) וההשלמות ת/2, ת/2א
- הנאשם התקבל להסתכלות באשפוז במב"ן בתאריך 18.5.23. במהלך ההסתכלות נערכו בעניינו של הנאשם דו"ח פסיכודיאגנוסטי ע"י הפסיכולוג הקליני שחר בלבן וכן אבחון קוגניטיבי. על חוות הדעת חתומים ד"ר אייזנשטיין, מנהל המחלקה הפתוחה במב"ן, והקרימינולוגית הקלינית, הגב' יעלה דרורי.
מחוות הדעת עולה כי הנאשם איננו מוכר למערכת הפסיכיאטרית ולשירותי הרווחה בעירו והוא נעדר עבר פלילי. הנאשם מסר שהתגרש מהמנוחה מסיבות כלכליות אך למעשה הייתה בת זוגו מזה שנים. הנאשם שלל היסטוריה של מחלת נפש במשפחה (ע' 2).