פסקי דין

תיק פשעים חמורים (מרכז) 20008-03-23 מדינת ישראל נ' משה אטיאס - חלק 62

16 פברואר 2026
הדפסה

לא זו אף זו, הנאשם הודה כי לאחר שהחנה את רכבו, הוריד את מושב כיסא הנהג לאחור ושכב עליו, באופן שלא ניתן היה לראותו למתבונן מרחוק.  המסקנה המתבקשת היא שהנאשם לא התכוון לנסוע לשום כביש מהיר, אלא התכוון להיוותר על מקומו ולהסתתר בנקודה בה חנה.  משהבין הנאשם, עת ראה את השוטר מתקרב לעברו מהצד השמאלי של הכביש, כי הוא עתיד להתגלות ולהיתפש, החליט להימלט מהשוטר ולמנוע את תפישתו, תוך התחלת נסיעה מהירה לעבר הנתיב השמאלי, גם במחיר של סיכון חייו ובטיחותו של השוטר.

  1. נסיעתו המהירה של הנאשם מהנתיב הימני של הכביש, בו עמד, אל עבר הנתיב הנגדי, תוך כדי ששוטר חוצה את הכביש לפניו, והמשך נסיעתו בנתיב השמאלי, המיועד לכלי רכב שבאים ממול, עד להתנגשותו בניידת שחנתה במקום אגב פעילות מבצעית עם אורות דולקים, מקיימת את היסוד העובדתי של העבירה, שכן הנאשם נהג ברכב בדרך שיש בה כדי לסכן את בטיחות המשתמשים בכביש.

אשר ליסוד הנפשי של העבירה - אף אם לא הוכח שהנאשם התכוון לפגוע בשוטר או לסכן את בטיחותו, הרי שברור כי הנאשם צפה, לפחות כאפשרות קרובה לוודאי, עת ראה את השוטר חוצה את הכביש לכיוונו, שהסטת הרכב שמאלה במהירות והתחלת הנסיעה לכיוון בו הולך השוטר, מבלי להמתין שהשוטר ישלים את חציית הכביש בבטחה, עלולה לפגוע בשוטר ולסכן את בטיחותו.  צפיות זו שקולה, בהתאם לחוק, לכוונה לפגוע בשוטר או לסכן את בטיחותו ודי בה כדי למלא את דרישת היסוד הנפשי שבעבירה (ראו ערעור פלילי 71675-08-24 לואי סרחאן נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (22.6.25)).  לא למותר להוסיף, כי בפועל, נאלץ השוטר לקפוץ הצידה ונפל על הכביש במהלך ניסיונו להימנע מפגיעת רכב הנאשם בו, בעוד שהנאשם המשיך בנסיעה מהירה ומסוכנת עד שהתנגש בניידת מג"ב.  במאמר מוסגר, ועל אף שהדבר לא צוין בכתב האישום, האופן הפרוע בו נהג הנאשם, שבסופו ההתנגשות בניידת מג"ב, יכול היה לסכן אף שוטרים שעל הנאשם היה לצפות שיהיו בסביבתה, בשים לב לאורות המהבהבים שעל גג הניידת (צ'קלקה), שפעלו באותה עת.  ואכן, בניידת ישב באותה עת שוטר, שלמרבה המזל לא נפגע בגופו.

  1. לא למותר להוסיף, כי בערעור פלילי 71675-08-24 סרחאן לעיל, דחה ביהמ”ש העליון את טענת המערער, שסיכן חיי אדם בנסיעתו, במהלך ניסיון הימלטות משוטרים, לפיה יש להמיר את הרשעתו בעבירת הסיכון לעבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, שעניינה מעשי פזיזות ורשלנות.  הדברים שנקבעו יפים אף לענייננו:

"ההבחנה בין שתי העבירות הללו ברורה וידועה זה מכבר:

עמוד הקודם1...6162
63עמוד הבא