העבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין
- סעיף 332(2) לחוק העונשין קובע כדלקמן:
"העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים:
(2) מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או בכל דבר שעליהם או בקרבתם בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים";
סעיף 20(ב) לחוק העונשין קובע: "לעניין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן".
- מן הראיות שהוגשו בהסכמה (דוח פעולה ת/19 וסרטון המצורף לדוח שהופק ממצלמת הגוף של השוטר מארק סביטקין; תמונות 39-42 שצילם השוטר ג'רמי ברדוגו; תמונות 1-4 שצילם השוטר רז שרמן) עולה, כי בסביבות השעה 5:52 החנה הנאשם את רכבו במקום הסמוך לבניין מגוריו, בצמוד לצד ימין של הכביש. הנאשם הוריד את מושב כיסא הנהג לאחור והתחבא או נשכב על כיסא הנהג מתחת לקו החלונות. הרכב עמד במקום ללא תזוזה במשך מספר דקות. בשעה 05:40 לערך, הגיע השוטר מארק סביטקין לזירת האירוע לאחר שנמסר לו שלחשוד יש רכב טסלה בצבע שחור. השוטר הבחין ברכבו של הנאשם מסוג "טסלה" חונה בצד ימין של הכביש, ירד מחניון הבניין לרחוב והחל בחציית הכביש. כשהיה השוטר במרחק של כעשרה מטרים מן הרכב, במרכז הכביש, הבחין לפתע בראשו של הנאשם עולה כלפי מעלה במושב הקדמי של הרכב. ללא כל סיבה נראית לעין, ולאחר שהבחין הנאשם בשוטר שמתקרב אליו, החל הנאשם לנהוג ברכב בנסיעה מהירה מאוד, תוך האצה פתאומית תוך שפנה לעבר השוטר, מהחניה בצד הימני של הכביש לכיוון הנתיב השמאלי ביותר. השוטר זינק קדימה והתגלגל על הכביש כדי להימנע מפגיעה. הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ואחרי כמאה מטר לערך התנגש בניידת מג"ב שעמדה בצד שמאל של הרחוב כאשר הצ'קלקה שלה מופעלת, כשנראה שרכב הנאשם לא ניסה לבלום. בזמן ההתנגשות ישב בניידת לוחם מג"ב קובי בן שימול, שבדוח הפעולה שערך ציין ששמע והרגיש "בום רציני" בחלק האחורי של הניידת, אולם למרבה המזל לא נפגע (ת/21). רכב הנאשם התנגש בעצמה כה רבה בניידת מג"ב, עד שזו נדחפה קדימה ופגעה בחלקו האחורי של אמבולנס שחנה לפניה.
- לטענת ההגנה, בשל מצבו הנפשי המורכב של הנאשם, לא הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם התכוון לפגוע בשוטר עם רכבו ומשכך יש לזכותו מהעבירה של סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה ולהרשיעו תחתיה בעבירה של נהיגה פזיזה ונמהרת.
- בחקירתו, טען הנאשם תחילה שאינו זוכר אירוע של ניסיון לדריסת שוטר. לאחר שהוטח בו סרטון מצלמת הגוף של השוטר, בו נראה הנאשם נוסע לעברו, הכחיש הנאשם שניסה לפגוע בשוטר וטען שניסה להתחמק ממנו (ת/17א ש' 277). בעדותו אמר הנאשם, כי רצה ללכת לכביש המהיר, לתפוס מהירות ולהיכנס באיזה עמוד (ע' 105 ש' 12).
- גרסתו של הנאשם בנוגע להתנהלותו בכביש אינה עומדת במבחן ההיגיון והשכל הישר ואין בידי לקבלה.
ממצלמות הרכב של הנאשם עולה, כי לאחר הרצח הוא עשה סיבובים רבים בעיר לוד, תוך שנהג בצורה שקולה ורגועה, לפי חוקי התנועה. אילו רצה הנאשם "לתפוס מהירות ולהיכנס בעמוד", לא הייתה כל מניעה שיעשה זאת בשבע הדקות בהן נהג בסיבובים (בין 5:45 ל-5:52), בטרם החנה את רכבו בצד הכביש בסמוך לבניין מגוריו. גם הטענה שהנאשם "ניסה לחמוק מהשוטר בכביש" איננה יכולה לעמוד. רכבו של הנאשם הרי עמד וחנה ללא תנועה מספר דקות, בטרם הבחין הנאשם בשוטר. לא הייתה לנאשם כל סיבה, לכאורה, לזוז ממקומו, והנאשם לא השכיל לספק בעדותו או בחקירתו כל הסבר ממשי מדוע החליט לזוז ממקומו ולהתחיל לנסוע, במקרה, דווקא ברגע שהשוטר החל לצעוד לעברו. יתרה מכך, אילו היה מדובר בנסיעה רגילה של הנאשם בכביש, בחוסר זהירות גרידא, ניתן היה לצפות שייסע בצד ימין של הכביש, כפי שעשה בעת שנהג קודם לכן. הנאשם לא הסביר מדוע החליט לסטות עם רכבו מהנתיב הימני, בו היה מצוי, אל עבר הנתיב השמאלי, השמור לנוסעים בכיוון הנגדי.