פסקי דין

בקשת רשות ערעור (ארצי) 19063-02-21 מועדון הכדורגל הפועל רעננה – אלי בבייב - חלק 3

18 מרץ 2025
הדפסה

בית"ר ירושלים טענה כי העמדה שהוגשה אינה מתמודדת עם מאפייני ההעסקה הייחודיים בענף וההקשר התעשייתי המיוחד בגינו יש להעביר גם סכסוכים קוגנטיים למנגנון הבוררות; כי בית הדין אינו כפוף לחוות הדעת; וכי מדובר בענף מיוחד במובן האמצעים שעומדים לטובת העובדים לעומת המעסיקים והסנקציות המוטלות על המעסיקים.

בא כוח ההתאחדות הבהיר כי על פי סעיף 3 לנספח לתקנון, כל הבוררים הם משפטנים היכולים להתמנות כשופטי בית משפט שלום.  לעניין ההתיישנות, שב וחזר על עמדתו כי הדין המהותי חל ועל כן יחולו גם חוקי העבודה וההלכה הפסוקה, בכפוף לביקורת שיפוטית מצד בית הדין לעבודה.  לטענתו, חוק הספורט הוא מאוחר וספציפי ונוקב במילים "שכר ותשלומים" ואין להניח כי המחוקק השחית מילותיו לשווא.  לדבריו, לא כל המחלוקות הן בסוגיות של שכר.  נושאים רבים אינם קשורים בדיני עבודה ומוסדרים בתקנון ההתאחדות בהתאם למנגנונים הבינלאומיים.  לעמדתו, האלטרנטיבה היעילה היא מנגנון הבוררות - הן מבחינת משך הדיון בהליך והן מבחינת העלויות.  כמו כן, הוא שב על הטענות שהועלו בתגובת ההתאחדות, לפיהן לשחקנים נציגות בהתאחדות וכי יש להם קול שווה במנגנון מינוי הבוררים.  לטענתו, חוות הדעת של היועמ"שית לא שללה שגם זכויות קוגנטיות יידונו בפני המוסד לבוררות.

באת כוח המנהלת טענה כי לא ניתן לפצל את הדיון למחלוקות בנושאים קוגנטיים וכאלה שלא, שכן רוב המחלוקות מערבות זכויות קוגנטיות ושאלות חוזיות.  על כן, ראוי שהמחלוקות יתבררו כולן בפני המוסד לבוררות, זאת משיקולים כלכליים ומשיקולי יעילות ומומחיות, תוך שהמנהלת תהא פתוחה לאמץ כללים לפי הדין המהותי על מנת להעניק וודאות משפטית לשחקנים ולקבוצות.

באת כוח ההסתדרות חזרה על הטענות שהעלתה בעמדתה ובדיון מיום 23.6.2021.  כן הוסיפה, כי היא קוראת את דברי הכנסת באופן שונה מבא כוח ההתאחדות, וכי היא מדגישה שהקול של ההסתדרות במוסד לבוררות אינו שוויוני.  לדבריה, להתאחדות הסמכות לתקן את התקנות כראות עיניה וביכולתה לפרש את חוקי המגן באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הדין המהותי, לרבות בסוגיית ההתיישנות.  כן הוסיפה, כי עילות הביטול של פסק דינו של בורר, הקבועות בחוק הבוררות, מאוד מצומצמות.

באת כוח היועמ"שית חזרה על האמור בעמדתה.

  1. בסיום הדיון, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים בהרחבה המליץ בית הדין לצדדים הדרושים כי יבואו בדברים על מנת להגיע להסכמות בנוגע למנגנוני בירור התובענות וזאת לאור האופי המיוחד של ענף הכדורגל והקושי לעשות את ההבחנה בין התנאים החוזיים השונים מתנאי הסכם עבודה רגיל לבין התנאים הקוגנטיים והשתלבותם בתנאים החוזיים. ביום 3.1.2023 הודיעה התאחדות לבית הדין כי הצדדים לא הגיעו להסכמות ועל כן אין מנוס ממתן פסק דין.  במסגרת הודעתה, פירטה ההתאחדות מהם עיקרי התיקונים שהוצעו ביחס לתקנון במסגרת ההידברות בין הצדדים.  בהתאם להחלטת בית הדין, הגיבו הצדדים להליך להודעת ההתאחדות.  עקב כך, נערכו דיונים נוספים בימים 16.5.2023, 5.12.2023, במסגרתם שבו הצדדים על טענותיהם והצדדים הדרושים עדכנו את בית הדין בדבר התקדמות המשא ומתן לתיקון התקנון.
  2. בסיום דיון שנערך ביום 5.12.2023, נקבע כי הצדדים הדרושים יודיעו לבית הדין תוך 45 יום האם הגיעו להסכמות. לאחר מספר ארכות, הגישו הצדדים הדרושים הודעה מטעמם בדבר הסכמתם על הקמת מנגנון בוררות.

הודעת הצדדים הדרושים על הסכמתם להקמת מנגנון בוררות ותגובות הצדדים להליך להודעה

  1. ביום 8.11.2024 הודיעו ההתאחדות, המנהלת וההסתדרות כי הגיעו להסכמות בדבר המנגנון ואופי הבירור של תובענות בעלות היבטים קוגנטיים במסגרת המוסד לבוררות. במסגרת ההודעה פורטו הסכמות הצדדים הדרושים ובית הדין התבקש ליתן להן תוקף פסק דין.  יוער, כי מעמדות הצדדים שהוגשו לאחר מכן (מטעם ההסתדרות ביום 21.11.2024; מטעם ההתאחדות ביום 4.12.2024), עולה כי הצדדים הדרושים חלוקים באשר להמשך ניהול ההליכים התלויים ועומדים - כך, בעוד ההתאחדות והמנהלת סבורות כי יש להעביר הליכים בהם טרם התקיים הליך הוכחות להידון בפני המוסד לבוררות, ההסתדרות סבורה כי על הליכים אלה להוסיף להתברר בבתי הדין לעבודה, וכי ההסדר אליו הגיעו הצדדים הדרושים יחול רק על תביעות עתידיות.  בהודעת ההתאחדות מיום 4.12.2024 הובהר כי גם לו לא תתקבל עמדת ההתאחדות והמנהלת בנושא זה, הרי שבכל אופן יש להחיל את ההסכמות מעתה ואילך וליתן להסדר תוקף פסק דין.
  2. בהתאם להחלטות בית הדין מהימים 11.11.2024, 4.12.2024, הודיעו הצדדים הישירים להליך כדלקמן:

מר בבייב ומר בן שושן, אשר לא היו צד למשא ומתן, הודיעו כי הם מתנגדים בתוקף להסדר.  לדבריהם, על פי ההלכה שנקבעה בעניין ארגון שחקני הכדורגל, להוראת התקנון של ההתאחדות אין מעמד נורמטיבי שיכול לגבור על חוק בית הדין לעבודה והוא אף נמוך מזה של תקנת משנה.  כן הוסיפו, כי הדבר נקבע בחוסר סמכות על ידי גופים שאינם יצוגיים; וכי על פי ההלכה חוק בית הדין לעבודה וחוק הבוררות גוברים על חוק הספורט.  יצוין, כי במסגרת תגובתם, ביקשו השניים להגיש תגובה מנומקת מטעמם בתוך 30 יום.  אף שרשות כאמור לא ניתנה, הוגשה תגובה נוספת מטעמם ביום 17.2.2025.  בהחלטות בית הדין מיום 18.2.2025 ומיום 23.2.2025, הוחלט כי בנסיבות העניין, תגובתם המאוחרת לא תתקבל לתיק.  ביום 2.3.2025, הוגשה מטעמם בקשה להוצאת ההסכם אליו הגיעו הצדדים הדרושים מחומר התיק ולחלופין לקביעת דיון נוסף לצדדים.  בהחלטה מיום 11.3.2025 נקבע כי התייחסות לבקשה תיעשה במסגרת פסק הדין.

עמוד הקודם123
45עמוד הבא