כלומר, שופט המשחק קובע, כי, לכל הפחות מבחינה סובייקטיבית, שחקני בני סכנין חשו מאוימים לנוכח הסיטואציה, וכך אמרו בזמן אמת.
נשים לב, כי שופט המשחק אינו קובע בשום שלב של הדוח, כי לא האמין לשחקני בני סכנין, או כי דבריהם אינם נכונים, אלא רק מביא את האירועים כפי שחווה אותם. לטעמי, העדר קביעה שיפוטית של שופט המשחק בנושא זה נעשתה בכוונת מכוון, אך המסקנה הינה זהה גם אם הדבר לא נעשה בכוונה ומהווה רק תיאור מהימן של הדברים.
- מכאן, כאשר קובע הדיין זרנקין, כדלקמן:
"התנהגות אלימה זו הטילה את מוראה על שחקני בני סכנין אשר הסתגרו בחדר ההלבשה, ועל פי דו״ח השיפוט, בעלי הדבר בקבוצה אמרו כי סירובם של השחקנים לשוב למשחק נובע מפחד ומתחושה סובייקטיבית שלא יהיו מוגנים כראוי בעלותם למגרש." (הדגשה שלי - ג.ה.)
הרי, לא רק שאין בדברים אלו סתירה או סטייה מדוח שופט המשחק, אלא דברים אלו מסתמכים על דוח השופט.
- חשוב להבחין לעניין זה, בין התשתית העובדתית שנקבעת על ידי שופט המשחק בדוח השופט, לבין המסקנה המשפטית בדבר הקשר הסיבתי, אשר נתונה למוסדות השיפוט של ההתאחדות.
בית הדין העליון עורך הבחנה זו באופן ראוי והוגן, כאשר הוא מקבל את התשתית העובדתית שקבע שופט המשחק וקובע על בסיס תשתית עובדתית זו את הקשר הסיבתי, ואדגים.
כך, מאמץ באופן ראוי, הדיין זרנקין את דוח השופט ביחס לבני סכנין, וקובע:
"עניין נוסף הדורש התייחסות הוא החלטת בני סכנין שלא לעלות לכר הדשא חרף הוראתו של השופט. לדעתי, למרות חששותיהם הסובייקטיביות של שחקני בני סכנין מלעלות למגרש, על רקע ההתנהגות האלימה של אוהדי הפועל באר-שבע, חובה היה על הקבוצה להישמע להוראת השופט ולאפשר את קיומו של המשחק. בעניין זה צדק שופט המיעוט בבית הדין קמא בעת שקבע שיש להרשיע את בני סכנין בשל סירובה לעלות למגרש"
וכך, מסביר הדיין זרנקין, את המסקנה המשפטית, כי העובדה שבני סכנין אחראית לאי קיום המשחק עקב סירוב להישמע להוראות השופט, אינה גורעת מאחריות הפועל באר שבע:
"לדעתי, הסיבה לאי קיומו של המשחק לא נובעת רק מהחלטת שחקני בני סכנין שלא לשוב למגרש(ועליה אעמוד בהמשך) אלא גם ובעיקר מהתנהגותם הבריונית של אוהדי הפועל באר־שבע אשר קדמה להחלטה זו." (הדגשה שלי - ג.ה.).
בקביעה זו אין כל שינוי או סטייה מדוח שופט המשחק, והיא מתבססת, כאמור, על התשתית העובדתית שנפרסה היטב בדוח השופט. המסקנה של הדיינים בדבר קיומו של קשר סיבתי בין התנהלות שתי הקבוצות ואוהדיהן לאי קיום המשחק, הינה מסקנה משפטית טהורה, אשר הינה בסמכות המלאה של מוסדות השיפוט.