תפ (חי') 44064-11-20 מדינת ישראל נ' שכיב אבו רוקון - חלק 20

לשם זיוף המסמכים חתם הנאשם על המסמכים בחתימה וחותמת הנחזות להיות החתימה והחותמת של מועין, ללא ידיעתו והסכמתו וללא סמכות כדין.

במועד שאינו ידוע למאשימה, קיבל לידיו הנאשם מאיאד, סך שאינו פוחת מ-95,000 ₪ במזומן ורכב בשווי 25,000 ₪, זאת בתמורה לרישום הזכויות במקרקעין לטובת איאד.

עובדות האישום הרביעי

24. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היה נאיף רוחאנא ז"ל (להלן: "המנוח") רשום במרשם המקרקעין (להלן: "טאבו") כבעלים של 3,047/16,894 חלקים (המייצגים שטח של 1,523 מ"ר) במקרקעין המזוהים כחלקה 25 בגוש 17142, בתחום השיפוט של המועצה המקומית עוספיא (להלן: "המקרקעין").

ביום 1.11.87 חתם המנוח על הסכם מכר עם שפיקה ואשתיאק אבו פחר (להלן: "שפיקה" ו"אשתיאק" בהתאמה), לפיו הוא מוכר להן 680 מ"ר מתוך המקרקעין שבבעלותו (להלן: "החלקה").  ביום 18.12.94 נרשמה לטובת שפיקה ואשתיאק הערת אזהרה בחלקה.

ביום 22.4.97 נפטר המנוח.  במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר וסמוך לאוקטובר 2024, ומשהתגלע סכסוך בין שפיקה ואשתיאק לבין שכניהן על רקע השימוש במקרקעין, פנתה שפיקה לנאשם וביקשה ממנו להסדיר בטאבו את רישום הבעלות שלה בחלקה.

לצורך כך זייף הנאשם ייפוי כוח בלתי חוזר ושני שטרות מכר במטרה לאפשר את רישום הבעלות בחלקה על שם שפיקה ואשתיאק.  הגיש בעצמו או באמצעות אדהם את המסמכים המזויפים לטאבו בכוונה לאפשר את רישום הבעלות.  לבקשתו של הנאשם העבירה שפיקה לידיו סכום שך 1000 ₪ במזומן בעבור תשלום האגרות לרישום.

לצורך מעשיו, זייף הנאשם חתימות וחותמות של עורכי דין, ללא ידיעתם והסכמתם וללא סמכות כדין.

הסדר טיעון

25. הצדדים הגיעו להסדר טיעון בתיק העיקרי (ראו מ/2 ופרוטוקול הדיון מיום 25.9.25) ובתיק המצורף (ראו פרוטוקול הדיון מיום 13.11.25 בפני כב' השופטת רונה פרסון ופרוטוקול הדיון בפניי מיום 2.12.25), במסגרתם הודה הנאשם בעובדות כתבי האישום המתוקנים והורשע במיוחס לו. עוד הוסכם, כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.

תמצית טיעוני הצדדים והראיות לעונש

26. במועדים 2.12.25, 14.12.25, 25.12.25 נשמעו טיעוני הצדדים לעניין העונש.
27. מטעם המאשימה הוגשו טיעונים לעונש בכתב.
28. כמו כן, הוגשו תצהירים מטעם נפגעי העבירה וחלקם בחרו להעיד בפניי לעניין העונש. התצהירים, הנספחים להם והמסמכים שהוגשו בהקשר לכך, הוגשו וסומנו ח/1-ח/10, ו'/1 ו-ו'/2.  אדון בתוכנם בהרחבה בהמשך, במסגרת הנסיבות אשר קשורות בביצוע העבירה, בבחינת הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם.
29. מטעם ההגנה העידו בפניי ארבעה עדי אופי, אשר דיברו בשבחו של הנאשם, כפי שיפורט בהמשך במסגרת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

טיעוני המאשימה

30. ב"כ המאשימה טען במסגרת טיעוניו בכתב ובעל פה, כי הנאשם הורשע בפרשת מרמת קרקעות, ענפה ומתוחכמת שנפרסה על פני 16 שנים החל משנת 2008 ועד לשנת 2024. לטענתו, לא מדובר

רק במעשי מרמה אלא גם בגניבה בידי מורשה, וכן עמד על חומרת מעשיו של הנאשם עת פעל כעורך דין.  במעשיו הונה הן את המתלוננים והן את רשויות המדינה.  ב"כ המאשימה עמד על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם וטען כי הפגיעה בהם נמצאת ברף הגבוה.

31. עוד ציין ב"כ המאשימה, כי מצופה מעורך דין אשר אמון על החוק והמשמש כפקיד בית המשפט, הקפדה יתרה על החוק, כאשר מדובר במי שאמור להוות דוגמא ומופת בהתנהגותו ובהתנהלותו בסוגיות הקשורות לשמירת החוק. בנסיבות אלה הפרת החוק, לא רק שהיא חמורה כשלעצמה, אלא היא מהווה גם פגיעה בתדמיתם של עורכי דין אשר עליהם לפעול בהתאם לחוק.  לפיכך, התנהלות הנאשם מהווה דוגמא שלילית לציבור.
32. לטענתו, פעל הנאשם ללא לאות, במשך שנים, במרמה וכזב, על מנת ליצור זכויות יש מאין במרשם המקרקעין, תוך פגיעה אנושה באמינותו של המרשם ופגיעה בחיי המסחר השוטפים בעסקאות נדל"ן. הנאשם ניצל את הרישיון שניתן לו מאת המדינה, לעסוק במקצוע עריכת הדין, על מנת להונות את לקוחותיו ואת רשויות המדינה.  הוא זייף מסמכים רבים, חתימות של עורכי דין ושל בעלי מקרקעין אשר חלקם נפטרו לפני שנים רבות על מנת להשתלט על המקרקעין שבבעלות יורשיהם.  על סמך מסמכים מזויפים אלה נרשמו הערות אזהרה ואף הועברו זכויות בטאבו.
33. עוד טען, כי כתבי האישום כוללים 17 אישומים במסגרתם פורטו מעשיו של הנאשם. המדובר בעבירות רבות אשר בוצעו כלפי קורבנות רבים, על פני תקופת זמן ממושכת, כאשר נראה כי הנאשם לא נתן דעתו בשעת ביצוע העבירות, לסבל ולנזקים הקשים שנגרמו לקורבנות, ולא גילה כלפיהם חמלה.
34. בחלק מהאישומים, השקיעו קורבנות העבירה את מיטב כספם ברכישת המקרקעין נשוא האישומים, מקרקעין אשר הנאשם במרמה, הציג עצמו כמיופה כוח לבצע פעולות קנייניות בזכויות הנוגעות להם, בין היתר, למוכרם לאחרים, וליטול את תמורתם לכיסו. הנאשם ניצל את האמון שנתנו בו הרוכשים כמי ששימש כעורך דינם בעסקת "המכר".
35. עוד טען, כי המעשים אשר פורטו בכתב האישום המצורף בוצעו לאחר שהוגש כנגד הנאשם כתב אישום חמור, לאחר שהושעה מלשכת עורכי הדין ולאחר שנאסר עליו לעסוק במקצוע עריכת דין על ידי בית משפט זה. כל אלה לא הרתיעו אותו מלהמשיך ולבצע את העבירות נשוא כתב האישום המצורף.  במעשיו שם היתה חומרה יתרה, עת בוצעו הם בתחכום רב יותר, כאשר השתמש הנאשם בעורך דין מבוגר מאוד שישמש כחזית והוא יוכל להסתתר מאחוריו בעודו מבצע את מעשי המרמה.
36. הנאשם ניצל את האמון שניתן בו בלשכת רישום המקרקעין ורשות המיסים עת היה שם "בן בית" והגיע לשם על בסיס יומי מתוקף עיסוקו בתחום הנדל"ן. לכן איש שם לא העלה בדעתו שהנאשם מרמה אותם פעם אחר פעם.
37. עוד הוסיף וטען ב"כ המאשימה, כי הנאשם קיבל לידיו במרמה סך של 1,411,000 ₪ וכן קרקעות רבות. עד היום קרקעות רבות רשומות בכזב או שיש לגביהן הערות אזהרה שלא כדין, כאשר כל הרשויות נדרשות כעת לפעול כדי להחזיר את המצב לראשיתו ואף הקורבנות נאלצים, וחלקם כבר ביצעו זאת, להשקיע מאמצים רבים, כסף וזמן על מנת להשיב את השייך להם.
38. עוד התייחס ב"כ המאשימה בטיעוניו למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מרמה, ביחס לאירוע בודד וביחס למספר רב של אישומים. כמו כן התייחס למדיניות הענישה בעבירות שביצע על פי פקודת מס הכנסה.
39. לטענתו, מאחר והנאשם ביצע עבירות שונות כלפי מתלוננים שונים, אשר בוצעו בהפרשי זמנים זה מזה, המדובר במספר אירועים נפרדים. כמו כן, פירט בטיעונים הכתובים מתחם לכל אחד מהאישומים וביקש לקבוע מתחם כולל לכלל האישומים - בכתב האישום העיקרי טען למתחם הנע בין 7-10 שנות מאסר ובתיק המצורף טען למתחם הנע בין 4-6 שנות מאסר.  עוד ביקש להשית על הנאשם עונש במרכז מתחמי הענישה, ולצבור את שני המתחמים הכוללים לכדי עונש אחד.
40. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה טען ב"כ המאשימה, כי לא הוכח במקרה דנא כי עונש מאסר לתקופה מרתיעה ומשמעותית יפגע בנאשם או במשפחתו, מעבר לפגיעה הנגרמת לכל נאשם אשר נגזר עליו עונש מאסר בפועל. עוד ציין, כי הנאשם לא עשה כל מאמץ לתקן את תוצאות העבירות ולא פיצה את המתלוננים בגין מעשיו מיוזמתו.  אין לנאשם נסיבות חיים קשות אשר הצדיקו את ביצוע העבירות.  הנאשם אומנם ללא עבר פלילי אולם ציין, כי לאחר ביצוע העבירות בכתב האישום הראשון, ביצע עבירות נוספות במסגרת כתב האישום המצורף, לא ניתן לזקוף לזכותו היעדר עבר פלילי.
41. לעניין העונש אשר הושת על מאג'דה, שותפתו בחלק מהאישומים בתיק העיקרי, טען כי לא ניתן להקיש ממנו למקרה דנא מאחר וחלקה של מאג'דה היה מצומצם לארבעה אישומים בלבד, כאשר בשלושה מהם הורשעה כמסייעת בלבד, וזאת רק לגבי עבירה של קבלת דבר במרמה. מאג'דה לא נטלה חלק בזיופים הרבים, לא הייתה עורכת דין אשר ניצלה את הסמכתה על מנת לבצע את מעשי המרמה ולא הגישה מסמכים מזויפים רבים לרשויות השונות.  עוד טען ב"כ המאשימה בהקשר זה, כי במקרים בהם אחד הנאשמים הורשע במסגרת הסדר טיעון, כוחה של ההשוואה בין הנאשמים מוגבל, שכן מערך השיקולים הפועלים בגיבושו של הסדר טיעון רחב יותר מזה הקיים בבוא בית משפט לגזור את דינו של הנאשם.
42. עוד עמד ב"כ המאשימה על כך שיש לבוא בחשבון עם עברייני מרמה וזיוף הפועלים מתוך מניע של בצע כסף וניצול האמון שניתן בהם. להיבט ההרתעתי חשיבות גדולה כאשר מדובר בעבירות מרמה וזאת בשל הקלות והזמינות שבביצוען.  כן ביקש ליתן את הדעת לשיקולי הרתעת הרבים.
43. בסופו של יום ביקשה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ברף האמצעי של המתחמים להם עתרה, מאסר מותנה ארוך ומשמעותי, פיצוי משמעותי לכל אחד מהמתלוננים, בכל האישומים בשני התיקים וקנס משמעותי ומרתיע, שכיסו של הנאשם יפגע מעבר לשווי העבירה ושיהלום את מכלול מעשיו.

טיעוני ההגנה לעונש

44. ב"כ הנאשם טען, כי ב"כ המאשימה לא דייק בתיאוריו את מעשי הנאשם והוסיף כי טיעוניו אינם מבוססים. עוד ציין כי ב"כ המאשימה לא דייק באשר לסכום הנטען אותו קיבל הנאשם במרמה לידיו ולגבי הפסיקה אליה הפנה, אשר לגישתו אינה רלוונטית למקרה דנא.
45. לטענת ב"כ הנאשם, בכל האישומים נקט הנאשם באותה שיטה, של זיוף מסמכים והגשתם לטאבו. עוד טען, כי רק בשני מקרים בוצעה העברת בעלות (האישום הראשון והאחד עשר), קרי היה שינוי קנייני בזכויות המקרקעין, כאשר באחד המקרים המעשה אף בוטל בסמוך לאחר מכן.  בשאר המקרים טען, כי הנאשם הצליח לרשום הערת אזהרה בלבד, כאשר בפועל הזכויות במקרקעין נשארו בידי הבעלים, וניתן לבטל את הערת האזהרה.  לטענת ב"כ הנאשם, עיקר המרמה מתרכזת בזיוף מסמכים, ועל הנאשם לשאת בהשלכות מעשיו בעניין זה.  עוד טען, כי בחלק מהמקרים המדובר בנזק כספי שניתן לפצות עליו והנאשם ייתן את הדין על מעורבותו.
46. עוד עמד ב"כ הנאשם על נסיבות ביצוע העבירות בכל אישום ואישום בהדגישו, כי אין בטיעוניו כדי להפחית מחומרת מעשיו של הנאשם, וטען כי בחלק מהמקרים קיבלו קורבנות העבירה פיצוי, ובחלק מהמקרים הנזק תוקן. ציין גם כי בחלק מהמקרים קורבנות העבירה לא מבקשים פיצוי בהתאם לתצהירים שהגישו עת נפתרה המחלוקת בין הצדדים, ובחלקם לא היתה העברת כסף לנאשם, וישנם מקרים בהם מאג'דה, שותפתו, היא זו שנהנתה ממעשיי המרמה.  עוד ביקש בטיעוניו להתייחס לעונש שנגזר על מאג'דה, שותפתו, 9 חודשי עבודות שירות, בבוא בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם.
47. באשר לכתב האישום המצורף טען ב"כ הנאשם, כי הנאשם ביצע את העבירות אולם לא השיג מהן דבר, קרי לא היה במעשיו כדי להביא לו רווח כספי. גם בהקשר זה עמד ב"כ הנאשם על נסיבות ביצוע העבירות בכל אישום בנפרד וטען, כי נרשמו אך רק הערות אזהרה ולא הועברה הבעלות במקרקעין.  לדבריו, הנאשם המשיך לפעול בחוסר שיקול דעת, ונקט באותה השיטה שהכיר, זיוף מסמכים, ולא מעבר לכך.  באשר לאישום השלישי ציין, כי הנאשם קיבל לידיו תמורה ובאחד האישומים ניסה הנאשם לבצע העברת בעלות אשר לא בוצעה בסופו של יום.
48. 00עוד הוסיף וטען, כי טעה ב"כ המאשימה בבקשתו לקבוע מתחם עונש לכל אישום בנפרד. קיימים מאפיינים משותפים לכל האישומים, המדובר באותה שיטה של זיוף מסמכים והגשתם לטאבו.  כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון המדובר במבחן מהותי אשר בודק את הקשר בין המאפיינים של העבירות שבוצעו.  משכך, ביקש לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל האישומים והפנה לפסיקה בעניין.

0

49. עוד הדגיש, כי התיק דנא הוגש לבית משפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי, מבחינת חומרת המעשים יש שוני והפסיקה שאזכרה המאשימה לא מתאימה לנסיבות מקרה זה, והעולה ממנה לא תומך את טענת המאשימה באשר לנזק שנגרם.
50. ב"כ הנאשם פירט, כי מתחם העונש בעניינו של הנאשם אמור להתחיל ממאסר מותנה, ויש להשית על הנאשם עונש מאסר בדרך של עבודות שירות. בסוגיה זה הפנה לגזר הדין בעניינה של מאג'דה.  לטענתו, עונשו של נאשם צריך להיות בהלימה לעונש שנגזר על שותפיו.  לא ראוי שמאג'דה תקבל עונש של עבודות שירות, ולגבי הנאשם תעתור המאשימה לעונש ברף העליון של מתחם הענישה.
51. הנאשם הודה בעובדות שני כתבי האישום המתוקנים, קיבל אחריות למעשיו, ונמצא תקופה לא מבוטלת בתנאי מאסר באיזוק אלקטרוני, כאשר לפני כן שהה במעצר מספר חודשים עקב התיק המצורף.
52. עוד טען, כי עדי האופי דיברו בשבחו של הנאשם ותיארו את התנהלותה הנורמטיבית של משפחתו. העובדה שהעידו לטובתו אין בה כדי להעיד כי הם מזדהים עם מעשיי המרמה, אלא תיארו צד נוסף בהתנהלותו.  חלקם סיפרו על התגייסות הנאשם למען החברה בתקופות מאתגרות, והסיוע שהעניק לתושבים בתקופת הקורונה ובמלחמת חרבות ברזל.
53. ב"כ הנאשם הוסיף וטען, כי הנאשם קיבל את עונשו, איבד את רישיון עריכת הדין שלו, עונש משמעותי לאדם שזוהי פרנסתו. כעת הנאשם נעדר פרנסה ועליו למצוא מקצוע חדש לעסוק בו ואף עתיד לרצות את עונשו.  עוד ציין ב"כ הנאשם את הקשיים שהופיעו בהתנהלות בנו של הנאשם עקב הגשת כתבי האישום וההליך המשפטי.  לא ניתן להתעלם מהפגיעה והנזק שנגרמו למשפחתו של הנאשם.  בנוסף עמד על הפגיעה החברתית שנגרמה לנאשם בשל מעשיו, הכעס של אנשים כלפיו, וההשלכות החברתיות העתידיות כתוצאה מכך.
54. בסופו של יום ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בנאשם ולהשית עליו ענישה מידתית, אשר תכלול מאסר שירוצה בעבודות שירות, וכן עונש מאסר מותנה.

דברי הנאשם בטרם מתן גזר הדין

55. הנאשם טען בפניי, כי הוא מתבייש במעשיו, מודה בטעותו ובכך שחזר עליה פעמים נוספות.
56. עוד טען, כי במעשיו גרם עוול לילדיו ולאשתו, עליה נפל עול הפרנסה וגידול הילדים, והיא אף ספגה התנכלות מצד אנשים, עת הוציאו את כעסם עליה והיא לא ידעה דבר מהמעשים שביצע. לטענתו, גרם נזק לקורבנות, אולם לגבי מספר לא מבוטל מהם הצליח לתקנו.
57. הנאשם שב והדגיש כי הוא מתנצל על מעשיו ולא יחזור עליהם. הדגיש, כי אינו מתכוון לחזור ולעסוק במקצוע עריכת הדין.  ביקש להתחשב במצבו הבריאותי, בעובדה שיש לו בן מתבגר ובת המסיימת את לימודיה בתיכון ועומדת בפני שירות לאומי משמעותי.
58. לדבריו שהה במשך תקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח לאחר הגשת כתב האישום השני (המצורף), וכיום נמצא במעצר בית בתנאים קשים. עוד ציין, כי הוא נמצא בטיפול קבוצתי מזה כ-3 שבועות מטעם שירות המבחן, המסייע לו להפנים את חומרת מעשיו.  בסיום דבריו, התנצל פעם נוספת, והדגיש כי מעשיו מנוגדים לערכים עליהם גדל.

דיון והכרעה:

59. בהתאם למתווה גזירת הדין, כמצוות תיקון 113 לחוק העונשין, בית המשפט יקבע תחילה את מתחם העונש ההולם ולאחר מכן יגזור את העונש המתאים לנאשם, תוך בחינה שמא יש מקום במקרה הנדון לסטות לקולא מהמתחם שייקבע.

מתחם העונש ההולם - האם מתחם אחד או מספר מתחמים?

60. במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, בית המשפט נדרש לבדוק תחילה האם הנאשם הורשע בעבירה יחידה או במספר עבירות. במידה ומדובר במספר עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים.  על פי סעיף 40יג(א) לחוק העונשין, אם מדובר באירוע אחד, בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם לאירוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.  לעומת זאת, כך על פי סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין, אם יגיע בית המשפט למסקנה כי המדובר במספר אירועים, עליו לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד.  לאחר מכן, רשאי בית המשפט לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים [ראו בעניין זה ע"פ 6655/23 עודה נ' מדינת ישראל (6.10.2024) וכן ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל (5.8.2013)].
61. בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) (להלן: "עניין ג'אבר") אומץ בדעת רוב מבחן "הקשר ההדוק" שקבעה כב' השופטת ד' ברק ארז להכרעה בשאלה מתי מספר מעשים או עבירות ייחשבו לאירוע אחד. כב' השופט ע' פוגלמן (כתוארו דאז) בעניין ג'אבר אף הרחיב את ההגדרה שהציעה השופטת ברק ארז למבחן הקשר ההדוק בקבעו:

"...  אבקש להדגיש כי להשקפתי התיבה "אירוע אחד" רחבה דיה כדי לכלול גם פעולות עברייניות שבוצעו על פני רצף זמן; כללו מעשים שונים; ביחס לקורבנות שונים; ובמקומות שונים.  הכל - כל עוד הם מהווים מסכת עבריינית אחת.  נמצאנו למדים כי הבחינה אם העבירות השונות שביצע הנאשם מהוות "אירוע אחד" היא תכליתית-פונקציונאלית.  מסקנה זו מתחייבת, לגישתי, מן הנוסח הרחב של סעיף 40יג, אשר מותיר לערכאה הגוזרת את הדין מתחם רחב של שיקול דעת.  מתחם רחב זה משמיע בתורו גמישות ביחס לאפשרות לצרף "מעשים" רבים לכדי "אירוע" אחד".

62. במקרה שלפנינו, סבורני כי המדובר במספר אירועים נפרדים ובהתאם לסעיף 40יג(ב) לחוק העונשין עליי לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד. בעניין העבירות המפורטות בתיק העיקרי אקבע שני מתחמי ענישה נפרדים - האחד בגין כל עבירות המרמה והזיוף המפורטות בשנים עשר האישומים הראשונים והשני בעניין האישום השלושה עשר, הדן בעבירות שונות על פי פקודת מס הכנסה.  בעניין כתב האישום המצורף אקבע מתחם עונש הולם אחד בגין כל העבירות המיוחסות לו במסגרת ארבעת האישומים.
63. אציין, כי מעשי המרמה והזיוף הרבים שביצע הנאשם, כפי שעולה משני כתבי האישום המתוקנים, נמשכו משך שנים רבות, ביחס לקורבנות שונים ובהתייחס למקרקעין שונים ובהתאם להגדרתו של כב' השופט פוגלמן לעיל, אני קובעת כי בכל הקשור לעבירות המרמה והזיוף, בכל אחד מכתבי האישום כאמור, המדובר במסכת עבריינית אחת, המקיימת את מבחן הקשר ההדוק ויש לראות את העבירות, בכל אחד מהם, כאירוע אחד.
64. על אף שהנאשם נקט באותה שיטת פעולה של מרמה וזיוף בשני כתבי האישום כאמור וניתן לראות במעשיו לאורך השנים מרמה מתמשכת אחת - הן כלפי הקורבנות השונים והן כלפי רשויות המדינה - הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבוע בעניין כל אחד מהם מתחם עונש נפרד. הנאשם ביצע את העבירות נשוא התיק העיקרי בין השנים 2008-2018 ואת העבירות נשוא התיק המצורף ביצע בין השנים 2022-2024 ו"רצף מעשיו" נקטע בשל הגשת כתב אישום כנגדו בתיק העיקרי בשנת 2020 ולא מיוזמתו.  חרף ניהול התיק העיקרי כנגדו וחרף החלטות בית המשפט ובית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, אשר אסרו עליו לעסוק במקצוע עריכת הדין, המשיך הנאשם במעשיו וביצע את העבירות נשוא התיק המצורף ויש בכך כדי להעיד כי מעשיו בוצעו בנסיבות חמורות יותר.
65. אם כך, משקבעתי כי עבירות המרמה והזיוף המפורטות בכל אחד מכתבי האישום המתוקנים, מהוות אירוע אחד נפרד, אקבע שני מתחמי ענישה נפרדים. כמו כן, אקבע מתחם נוסף לגבי העבירות על פי פקודת מס הכנסה בהתאם לאישום השלושה עשר בתיק העיקרי, שכן מדובר בעבירות שאינן עוסקות במרמה וזיוף אלא מהוות פגיעה בשמירה על התנהלות תקינה של רשויות המס וביכולת הרשות לגבות מס בהתאם.

מתחם העונש ההולם - דיון