בהסתמך על שטר המכר המזויף ומסמכים נוספים, הועבר רישום הבעלות על 450 מ"ר מהמקרקעין, במרמה, על שם יניב בטאבו.
במעשיו קיבל הנאשם, עבור מאג'דה, 50 מ"ר מהמקרקעין, במרמה בנסיבות מחמירות.
עובדות האישום הרביעי
- במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היה אברהם בן משה ז"ל (להלן: "המנוח") רשום כבעלים של 500/22,120 חלקים (המייצגים שטח של 500 מ"ר), במקרקעין המזוהים כחלקה 48 בגוש 11519, בתחום השיפוט של המועצה המקומית דלית אל כרמל (להלן: "המקרקעין"). המנוח נפטר בתאריך 18.1.00 ויורשיו הם שני ילדיו.
בתחילת שנת 2017, פנה אינמאר חסון (להלן: "אינמאר") אל מאג'דה, במסגרת עיסוקה בתיווך מקרקעין, על מנת שתסייע לו לרכוש שטח אדמה.
הנאשם ומאג'דה סיכמו להונות את אינמאר ואת יורשיו של המנוח, באופן שיעבירו את זכויות המנוח במקרקעין לאינמאר, ללא ידיעתם והסכמתם של יורשי המנוח ושלא כדין (להלן: "הסיכום").
בהמשך לסיכום ועל מנת לקדמו, מאג'דה מסרה לאינמאר כי איתרה שטח אדמה אשר נמצא בבעלות אדם אשר מבקש למכור את האדמה והציעה לו לרכוש את המקרקעין תמורת 150,000 ₪ ואינמאר הסכים (להלן: "העסקה"). בנוסף מסרה מאג'דה לאינמאר כי הנאשם מטפל בעסקה, במסגרת עיסוקו כעורך דין.
במועד שאינו ידוע למאשימה, לאחר 4.5.17 ועובר לתאריך 12.12.17, נפגשו אינמאר, הוריו, הנאשם, מאג'דה ואחרים, בביתה של מאג'דה. במעמד הפגישה הציג הנאשם לאינמאר מצג שווא לפיו הוא פועל כמיופה כוחו של המוכר בכל הנוגע למכירת המקרקעין (להלן: "מצג השווא"), והחתים את אינמאר על ייפוי כוח בלתי חוזר לפעול בשמו בקשר לרכישת המקרקעין.
במעמד זה, במסגרת מצג השווא, הציג הנאשם בפני הנוכחים מסמך שכותרתו "הסכם מכר" בו נכתב, בין היתר, כי המנוח מתחייב למכור את המקרקעין לאינמאר תמורת תשלום של 39,000 ₪, ללא ידיעת וללא הסכמת המנוח או יורשיו (להלן: "הסכם המכר"). הנאשם החתים את אינמאר על הסכם המכר, ביודעו כי המנוח או יורשיו לא ייפו כוחו למכור את המקרקעין וכי התמורה בפועל בעבור המקרקעין הינה 150,000 ₪.
בתאריך 11.12.17 בביתה של מאג'דה, שילם אינמאר למאג'דה, בנוכחות הנאשם, 90,000 ₪ במזומן (להלן: "התשלום") והתחייב לשלם את היתרה בסך 60,000 ₪ ₪ בתשלומים בסך 3,000 כל אחד. בהמשך, במועד שאינו ידוע למאשימה, מסרה מאג'דה את התשלום לידי הנאשם. הנאשם ומאג'דה, או מי מטעמם, לא העבירו לאינמאר קבלה או חשבונית מס עבור תשלום זה.