התובע טוען, כי פנה לנתבעים 1 ו- 2 בדרישה כי יציגו בפניו ו/או יעבירו לידיו העתק מוקלט של תכנית הרדיו הנדונה, אך פנייתו לא זכתה למענה.
התובע עותר בתביעתו לקבלת פיצויים בסך של 600,000 ₪ בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה ממעשיהם של הנתבעים. בנוסף לכך, דורש התובע מבית המשפט לתת צו המורה לנתבעים לחזור בהם ולהתנצל על הפרסומים שהשמיעו בגנותו בתחנת הרדיו.
הבקשה לסילוק על הסף
כאמור, המבקש עותר בבקשה לסילוק התובענה כנגדו על הסף מחמת מספר טעמים:
העדר עילה ו/או העדר יריבות - המבקש טוען, שיש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה ו/או העדר יריבות, כיוון שהתובע (להלן: "המשיב") הגיש תביעה שעילתה לשון הרע, אך בפועל לא הראה שנעשה מעשה שמהווה לשון הרע, כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן : "חוק איסור לשון הרע").
לטענתו, המשיב לא טרח להביא את דברי המבקש המהווים, לשיטתו, לשון הרע ככתבם וכלשונם, ולא צירף תמליל ו/או ראיה להראות, שאכן היה פרסום על פי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע.
עוד נטען, כי המשיב התייחס למבקשים כמקשה אחת ללא שעשה הבחנה בין כל מבקש לבין המעשה המיוחס לו שמהווה, לפי הנטען, לשון הרע.
בעשותו כאמור, מנע המשיב מן המבקש להתגונן כדבעי כנגד הטענות שבתביעה, מאחר שהפרסומים לא צוטטו כלשונם, וכלל לא ברור מה מקורם ולמי הם מיוחסים.
העדר סמכות עניינית - המבקש טוען, שיש לדחות את התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית, כיוון שהסמכות העניינית לדון בתביעה דנן, בשים לב לטענותיו של המשיב בכתב התביעה, הוקנתה על פי חוק הספורט, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק הספורט") למוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל.
נטען בבקשה, כי סעיף 10 לחוק הספורט מורה לאיגודי הספורט להקים מוסדות שיפוט פנימיים אשר ידונו בסכסוכים הנושאים אופי אזרחי בין חברים הכפופים לאיגוד. סעיף 11 ממשיך וקובע חובת בוררות בפני מוסדות השיפוט הפנימיים בסכסוכים מסוימים אשר הוגדרו בסעיף 2 בתקנון המוסד לבוררות של התאחדות הספורט בישראל (להלן "תקנון המוסד לבוררות").
בסעיף 2 ז. (1) לתקנון המוסד לבוררות נקבע, שמוסד הבוררות מוסמך לדון בכל סכסוך ו/או מחלוקת שבין קבוצות ו/או בין שחקנים ו/או בין מאמנים ו/או בין ממלאי תפקידים, בינם לבין עצמם ו/או בכל אחד מן המנויים לעיל - לבין משנהו, בכפוף לאמור בסעיף קטן (2) לחוק.
לגרסת המבקש, המקרה דנן עוסק בסכסוך אשר מקורו בעילת לשון הרע הניטש בין בעל תפקיד בקבוצה, היינו המשיב ששימש כנאמן בהקפאת הליכים של קבוצה, לבין הבעלים של הקבוצה, היינו המבקש. משכך, מוקנית למוסד הבוררות של ההתאחדות סמכות בלעדית לדון בסכסוך נושא התביעה.