פסקי דין

רשות ערעור אזרחי 775/11 אברהם פלקסר נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל - חלק 8

11 אוגוסט 2014
הדפסה

 

 

  1. אשר לנסיבות המקרה שלפנינו, טוען היועץ המשפטי לממשלה כי עו"ד גורדון היא זו שהגישה את הבקשה להכרה בחסינות והעירייה תמכה בבקשה. לכן היה על בית המשפט לבחון את סבירות החלטתה המנהלית של העירייה בעניין זה.  לשיטת היועץ המשפטי לממשלה, שגו הערכאות קמא בכך שבחנו את קיום החריג לחסינות על-פי מבחן כתב התביעה, ולגישתו חותר מבחן זה תחת הרציונאלים של הסדר החסינות לעובדי הציבור.  על פני הדברים, כך מוסיף היועץ המשפטי לממשלה וטוען, הציבה עו"ד גורדון תשתית ראייתית משמעותית המוכיחה כי לא מתקיימים במקרה זה תנאי החריג לחסינות.  אולם, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי נוכח העובדה שהערכאות קמא לא בחנו את בקשת ההכרה בחסינות על-פי מבחני המשפט המנהלי יש להשיב את הדיון לבית משפט השלום על מנת שיבחן בדרך זו את הבקשה.

דיון והכרעה

תיקון 10 לפקודת הנזיקין

  1. ביום 10.8.2005 פורסם ברשומות תיקון 10 לפקודה שעניינו אחריות עובדי ציבור בנזיקין. התיקון נכנס לתוקפו שישה חודשים לאחר הפרסום והרחיב במידה משמעותית את היקף חסינותם של עובדי הציבור בנזיקין.  טענות בעלי הדין בהליכים שבפנינו מגלות מחלוקות מהותיות באשר לפרשנות הוראותיו של התיקון והתקנות שהותקנו מכוחו הן בכל הנוגע לעובדי מדינה והן בכל הנוגע לעובדי רשויות ציבוריות.  על מנת להידרש למחלוקות אלה מן הראוי, אפוא, להציג כלשונן את הוראות הפקודה והתקנות הרלוונטיות לעניין.

סעיף 7א(א) שנוסף לפקודה בתיקון 10 קובע כך:

לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.

בשני המקרים העומדים לדיון בפנינו לא הייתה מחלוקת כי הפעולות נעשו תוך כדי מילוי תפקידם השלטוני של עובדי הציבור.  אשר לשוטרים מדובר

 

בפעולות שנעשו תוך כדי חקירתו של פלקסר ובעניינה של עו"ד גורדון מדובר בנקיטת הליכים משפטיים שנעשו תוך כדי מילוי תפקידה כיועצת המשפטית של העירייה.  עיקר הדיון בפנינו התמקד, אפוא, בהוראת הסיפא של סעיף 7א(א) הקובעת חריג לחסינות מקום שבו עובדי הציבור פעלו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.  בקובעו את החריג ביטא המחוקק את העיקרון לפיו עובד ציבור אשר בביצוע תפקידו השלטוני פועל מתוך כוונה לגרום נזק או מתוך אדישות לנזק העלול להיגרם כתוצאה ממעשיו, אינו ראוי לחסות תחת כנפי החסינות אשר נועדה בעיקרה לאפשר לעובדי הציבור לבצע את תפקידם ללא מורא וללא חשש כי פעולותיהם במילוי תפקידם השלטוני - במעשה או במחדל - יצמיחו תביעות אישיות נגדם.

  1. מהו האופן אשר בו ראוי לברר את היסוד הנפשי שליווה את מעשיו של העובד לצורך קביעת דבר קיומה או אי-קיומה של חסינות העומדת לעובד בתביעה אישית שהוגשה נגדו? זוהי השאלה המרכזית שהציבו הצדדים בפנינו בערעורים דנן. ההוראות הרלוונטיות לעניין זה קבועות בסעיפים 7ב ו- לפקודה וכפי המזדקר לעין מייד עם קריאת הוראות אלה, אשר תובאנה להלן, המחוקק ראה להבחין בהקשר זה בין עובדי מדינה לעובדי רשויות ציבוריות.

סעיף 7ב מתייחס לחסינות של עובדי מדינה וקובע כך:

עמוד הקודם1...78
9...33עמוד הבא