(1) החלטה בעניין המנוי בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה".
למען שלמות התמונה נעיר כי על פי ההלכה הפסוקה בית המשפט לעניינים מינהליים בדונו בעתירה מינהלית - להבדיל מתובענה מינהלית - אינו מוסמך להושיט סעד כספי (ראו סעיף 8 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים הקובע את סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים בדונו בעתירה מינהלית וכן ראו בר"ם 8689/16 עריית רמת השרון נ' הכפר הירוק ערעור שונה לוי אשכול [פורסם בנבו] (26.9.17), וההפניות שם; רשות ערעור אזרחי 7987/10 מדינת ישראל - משרד החינוך נ' עמותת מוסדות חזון ישעיה [פורסם בנבו] (28.4.11); רשות ערעור אזרחי 6950/05 עיריית אשדוד נ' שמעון צרפתי בערעור מיסים [פורסם בנבו] (19.9.05); רשות ערעור אזרחי 3879/05 עיריית חדרה נ' חג'ג' אמריקה ישראל בערעור מיסים [פורסם בנבו] (12.7.05)).
(ב) הרקע העובדתי
- המערער שרת כשוטר במשטרת ישראל עד לפרישתו מחמת מצבו הרפואי. המערער הגיש תביעה כנגד מדינת ישראל, נציבות קבילות השוטרים, המחלקה לחקירת שוטרים, מפקד התחנה בה שרת המערער והמפקדת הישירה של המערער (נתבעים 1-5 בהתאמה). בתובענה טען המערער כי מפקדיו התנכלו לו עקב היותו אדם עם מוגבלות ועל רקע ההגבלות הרפואיות שנקבעו לו. לטענתו התנכלות זו גרמה להרעה במצבו הפיזי והנפשי ולכן הובא בפני ועדה רפואית משטרתית שקבעה כי אינו יכול לשמש כחוקר אך יכול למלא תפקידים אחרים בכפוף להגבלות. בהמשך כתב התביעה נאמר כי "התובע יציין שלא היה ניסיון למצוא לו תפקידים אחרים, עקב 'זיהום' התיק האישי, על ידי הנתבעים, ולכן פוטר מהמשטרה" (סעיף 11 לכתב התביעה). המערער תבע את הסעדים הבאים:
"א. פיצויים בגין אובדן השתכרות בהפסד תשלומי פנסיה - ומאחר שהתובע אינו עובד עקב מחלתו ופוטר בכך שיצא לפרישה של 50 אחוז פנסיה וזאת למעשה ללא העוולה שבוצעה כלפיו היה פורש עם 70 אחוז לפנסיה. ולכן חישוב הפיצוי 20 אחוז אובדן דמי פנסיה ... סכום הפיצוי הוא 806,400 ש"ח.
ב. פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע בסך 50,000 ₪.
ג. פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 19נא(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 בסך 50,000 ₪.
ד. פיצויים בגין כאב וסבל בגין הארועים".
- המדינה הגישה בקשה לסילוק התובענה כנגד הנתבעים 2, 3 ו- 5 על הסף בהיעדר סמכות עניינית ו/או בהיעדר עילה וכן לסלק על הסף סעדים שאינם בסמכותו של בית הדין ובהעדר עילה. המדינה טענה כי המערער אינו מבדיל ומאבחן בין הנתבעים השונים ואינו מפרט מהי עילת התביעה כנגד כל אחד מהנתבעים ודי בכך כדי לסלק את התביעה על הסף. אשר לנתבעת 5, ששמשה כמפקדת הישירה של התובע במשך פחות מחודש ימים, נטען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיה. עוד נאמר כי אין מדובר בסמכות נגררת לדון בתביעות האישיות כנגד הנתבעים משעה שטענות התובע כלפי הנתבעים מבוססות על פעולותיהם מכח תפקידם והסמכויות שהוקנו להם בחוק. עוד טענה המדינה כי התובענה תצריך הכרעה, ולו בגררא, בעניינים המנויים בסעיף 93א לפקודת המשטרה, וגם מטעם זה יש לסלקה על הסף.
- המערער התנגד לבקשה וטען כי ליבת התובענה אינה עוסקת בפיטוריו וכי לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בעילות תביעה הנוגעות לחוק השוויון מכוח הסמכה מיוחדת בחוק זה. אשר לנתבעת 5 טען כי שימשה כמפקדת שלו זמן רב יותר מחודש, ולטענתו "הנקודה המרכזית מתוקף תפקידה עולה עילת התביעה כאשר היתה שותפה מרכזית ופעילה לאיום התובע אשר התבקש הנתבע (מוטי חריב) להניע את התובע לבטל את הגבלתו, הרי שניתן להבין מהתמלול (נספח ב' לתביעה) אשר לא פצחה פיה להתנגדות האמורה והיתה מודעת לכול הליך אשר התבצע בראיון עצמו. ועל כך קיימת לה אחריות שילוחית כלפי פיקודיה .." (סעיף 4 לתגובה).
- בית הדין האזורי סילק על הסף את עיקר התובענה, וקבע כי הפלוגתא היחידה שנותרה בתיק היא האם משטרת ישראל (נתבעת 1) ומפקד התחנה (נתבע 4) הפרו כלפי המערער את חוק איסור לשון הרע, וככל שכך יוכח מהו הפיצוי לו זכאי המערער. בהתייחס לעילות התביעה, קבע בית הדין האזורי כי הגם שיחסים בין שוטרים לבין המדינה הם יחסי עובד-מעסיק הרי שהמדובר במערכת יחסי עבודה בעלת מאפיינים מיוחדים הנובעים מייחודיות השירות במשטרה. בהתאם לסעיף 93א לפקודת המשטרה הוחרגו חלק מהעניינים המתעוררים בהקשר של מערכת יחסי עבודה מסמכותו של בית הדין לעבודה. על יסוד סעיף זה נקבע כך:
".. צודקת הנתבעת כי כל עילות התביעה העוסקות בטענות בדבר נסיבות סיום עבודתו של התובע במשטרה ובכלל התביעה לפיצוי בגין אובדן השתכרות והפסד תשלומי פנסיה, התביעה לפיצוי לא ממוני מכח חוק שוויון זכויות לאנשים מוגבלות והתביעה לפיצוי בגין כאב וסבל אינן באות במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין. עוד נקבע בפסיקה כי לבית הדין לעבודה אין סמכות נגררת לדון בעניינים המפורטים בסעיף 93א לפקודת המשטרה לרבות בתובענות כספיות המבוססות על אותן עילות