סכסוך עבודה (תל אביב) 25035-07-25 ד"ר יובל ברקן – אקמאי טכנולוגיות ישראל בע"מ - חלק 12

כב' השופט: למה התקשרת בהסכם הזה, היית מתפטר (הסכם שמכוחו אתה תובע כעת)?

ת.  אני הייתי זכאי לחוזה בנוניים לאופציות בשווי של 6.2 מיליון דולר.  לקחתי סיכון אישי על מנת להצטרף לחברה הזו ולעזור לה לייצר אקזיט ואכן כך קרה.  לא קיבלתי שום דבר נוסף"

69. עוז טען בחקירתו הנגדית כי "הסכם הדאבל טריגר מעולם לא יועד לכך שיובל יקבל כסף מהיום הראשון זה מנוגד מכל בחינה עסקית. המטרה...היה עובד שניהל בצורה מאוד חזקה גם את המוצר וגם את הפיתוח בחברה, שיישאר...מן הסתם..."; וכאשר הוא נשאל בהמשך על ידי בית הדין "איזה אינטרס יש לעובד לחתום על זה אם לכאורה, אפשר להנות ממנו 11 חודשים פלוס ואז יומיים אחרי יפטרו אותו?" הוא השיב "המטרה הייתה אף פעם לא לפטר אותו. הוא קיבל בנוסף לכסף שהוזכר עוד 2 מיליון לאחר שנתיים.  אני מאוד הערכתי אותו וציינתי אותו בציון גבוה.  לא הייתה שום כוונה לפטר את יובל לפחות לא על ידי...היה לי אינטרס שהתובע יישאר כמה שיותר זמן בחברה כמו נוניים.  גם ביום שהודיעו לו על הפיטורים התנגדתי והייתה לי שיחה קשה עם הבוס שלי וניסיתי לדבר עם אנשים מהחברה על מנת לשכנע אותם שיובל יישאר.  הפוך" (ע' 10 ש' 21-32;ע' 11 ש' 22).
70. התרשמנו כי לנוכח ההוראה התובע היה מעוניין להיות מפוטר, כבר מיד בסמוך לתחילת העסקתו באקמאי; ואילו עוז- הממונה הישיר, אשר החזיק ב-8.1% במניות נוניים, בעל אינטרס מובהק בסכום האקסלרציה, לא היה מעוניין כלל כי התובע יפוטר, למצער, לא במהלך השנה הראשונה להעסקתו.
71. לנוכח כללם של דברים, דרך הילוכו של התובע, בראי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, אינה מובנת, שמא מדובר בטעות בכדאיות העסקה.

Termination Event- מועד סיום העסקה בפועל

72. ודוק, לטענת התובע, ההחלטה על הפיטורים נתקבלה בפועל עוד במהלך תקופת זכאותו, זמן רב לפני שקיבל מכתב זימון לשימוע ביום 1.7.2025. זאת, בין היתר לנוכח השיחה מיום 15.5.2025, הודעת דוא"ל מיום 25.6.2025 והודעת הווטאפ ביום למחרת. לפיכך, כך לדידו, יש לבחון את המועד המהותי שבו נתקבלה ההחלטה לבחינת זכאותו החוזית לסכום האקלסרציה (סע' 30 לסיכומי התובע).
73. ברם, מקובלת עלינו טענת הנתבעות, כי כל מועד אחר על ציר הזמן שאינו מועד סיום ההעסקה בפועל, לרבות מועד ההחלטה העקרונית על ביטול תקן, מועד הזימון לשימוע ומועד השימוע (אשר ממילא חלים לאחר תום השנה) אינם בגדר Termination Event. בנסיבות העניין איננו נדרשים להכריע בשאלה, האם יש לראות ביום בו נמסרה לתובע החלטה על סיום העסקתו כיום סיום ההעסקה בפועל (15.7.2025), או שמא בתום תקופת ההודעה המוקדמת (16.5.2025) כיום סיום ההעסקה בפועל. נבאר.
74. ראשית, מעשה פיטורים או התפטרות צריך שיעשה באופן רצוני, מפורש וברור, והוא יכול לבוא לידי ביטוי בכתב, בעל פה ואף בהתנהגות (בית דין גבוה לצדק 566/76 אלקו בערעור מיסים נ' בית הדין הארצי וההסתדרות הכללית פ"ד לא(2) 197 (1977)); ערעור עבודה (ארצי) 584-08 פלונית - אלמונית (29.6.2011). ודוק, מעשה הפיטורים כלפי התובע, לא התקיים, בפועל, עובר לתום השנה.
75. שנית, במהלך המשא ומתן הוסכם בין הצדדים כי המועד הקובע לצורך זכאות סכום האקסלרציה הוא מועד סיום ההעסקה בפועל. האמור עולה הן מהוראות ההסכמים עליהן עמדנו לעיל והן מהערות בא כוחו של התובע למערך החוזי אשר ביקש לשנות את ההגדרה הרלוונטית ל- Termination Event (ראו סע' 26 לסיכומי אקמאי; נספח 5 עמ' 3 לתצהיר גילוי מסמכים מטעם אקמאי), בפרט שהתובע הוא אדם משכיל אשר היה מיוצג על ידי משרד בא כוחו בהליך שבכותרת (עוז/סע' 4-5; סע' 33 ו-34 לסיכומי SRS). למעשה פרשנות המוצעת כעת על ידי התובע עומדת בסתירה חזיתית להסכמים ומבקשת לשנות בדיעבד את ההסכמות על מנת לקבל סכום שהוא אינו זכאי לו.
76. שלישית, אכן, הודעת דוא"ל מיום 25.6.2025 ששלחה קרוליין לרופש לקראת שיחה שנקבעה בינו לבין עוז ליום למחרת (26.6.2025)(ע' 15 ש' 8-11), תומכת לכאורה בגרסת התובע, שלפיה הזימון אליו זומן לכאורה הוא שימוע למראית עין בלבד, בפרט כאשר בזימון לשימוע עצמו נכתב כי באופן רשמי מודיעים לתובע על סיום העסקתו בחברה.
77. אמרנו לכאורה, שכן עיון בהודעת דוא"ל מיום 25.6.2025 מלמד כי קרוליין הציעה נקודות לשיחה אשר נועדו להסביר את הרקע למהלך (צמצום חלק מההנהלה ביחידה העסקית), פורטו התפקידים הקיימים כעת בצוות (ביניהם התובע כאחד משני סמנכ"לי הנדסה); לאחר שנת אינטגרציה ובחינה, התקבלה ההחלטה לצמצם - לבטל את אחד מתפקידי סמנכ"ל ההנדסה; בשבוע שלאחר שליחת הדוא"ל התובע יעודכן כי תפקידו בוטל; משאבי אנוש ישלחו את הזימון לשימוע ביום 1.7.2025 והשימוע עצמו מתוכנן ליום 3.7.2025; קביעת מועד סיום ההעסקה יהיה בהקדם האפשרי, בכפוף לתהליך השימוע -"Effective date of termination ASAP,subject to the heating"; פורט מבנה הצוות העתידי, כאשר לא ייפתח תקן חלופי לתפקיד התובע ותחומי אחריותו כעת יחולקו בין חברי הצוות; וההחלטה תואמת מאמצים אסטרטגיים לייעול ההנהלה ולשיפור היעילות התפעולית (סע' 26 לסיכומי התובע). במילים אחרות, ההודעה תואמת היערכות נמרצת לקראת הליך שימוע, בפרט שצורפה להודעת דוא"ל טיוטת מסרים לעובדים לתקשור פנימי אשר הוכןנה כבר כמה ימים קודם לכן (ע' 15 ש' 12-17). באותה עת, בהסתברות קרובה לוודאי, העסקתו של התובע היתה צפויה להסתיים, גם אם לשיטת SRS (סע' 50 לסיכומיה), הגם שאין מדובר בהחלטה חלוטה או בעובדה מוגמרת (סע'2 סיפא לסיכומי תשובה).
78. כאן המקום לציין כי במקרה אחר שהגיע לפתחו של בית הדין, נטען על ידי הרשם רפי הובר כי השימוע בפני הנשיא אדלר אינו אלא מהשפה ולחוץ. זאת בהסתמך על מכתבי הנשיא אדלר לנשיא העליון ברק ולשרי המשפטים והעבודה והרווחה באותה עת על המלצה לסיום כהונתו וביטול מינויו של הרשם. ממכתבים אלו, למד האחרון כי הנשיא אדלר "קבע עמדה נחרצת" כי אינו מתאים לתפקיד, כבר עובר לשימוע (ראו סע' 73 לפסק דינו של הנשיא שפיצר (כתוארו אז) בתיק ערעור בחירות (באר שבע) 1841/06 רפי הובר- מדינת ישראל (25.12.2007).  בעניין זה קבע כב' השופט רבינוביץ, בבקשת רשות ערעור 1340/01 רפי הובר- מדינת ישראל (10.10.2001) כי "אכן, ער אני לחששו של המבקש מפני תחושת דעה מוקדמת של הנשיא, שלטענתו באה לידי ביטוי באופן מעורבותו הפעיל בהנעת גלגלי מנגנון העברת המבקש מכהונתו, אך יש לזכור שזו דרך העולם...אילולא תשתית זו, לא היתה נולדת הכוונה להעביר את המבקש מכהונתו.  זהו הנתון הקבוע במשוואה - צד מקטרג המוליד את הכוונה, שבא בעקבותיה המעשה.  יתכן, שהשלב הנכון לבצע את השימוע הוא השלב שבו קיימת רק הכוונה מבלי שנעשה עוד כל צעד שבמעשה, אך גם אם השימוע נעשה מאוחר יותר, הדברים הפיכים, ולא ניתן לומר שאינם ברי שינוי".
79. נחזור לענייננו. אין מחלוקת כי הודעת הדוא"ל עצמה נשלחה יום לאחר תום שנת העסקתו של התובע; והתובע ביכר, מטעמיו כאמור, שלא להתייצב לשימוע אליו הוא זומן כך שקשה להלום כעת מצדו טענות כנגד תקינותו. מכל מקום, "כאשר מפוטר עובד 'שלא כדין', ובכלל זה תוך שהופרה חובת השימוע, מתעוררת שאלת הסעד אשר ליתן לעובד בגין פיטוריו.  טווח הסעדים האפשרי נע בין ביטול הפיטורים ואכיפת יחסי העבודה, עם או בלי פיצוי כספי, לבין סעד כספי בלבד, וכן סעד בגין עגמת נפש" (ערעור עבודה (ארצי) 573/09 דב זיידמן - אי.  סי.  איי טלקום בערעור מיסים (16.12.2010).  בענייננו אנו, לא נתבקש סעד עצמאי בגין פיצוי בשל הפרת זכות השימוע ותקינותו ואף לא נתבקש סעד של אכיפת יחסי עבודה.  אדרבה, התובע טוען כי עילת הפיטורים בעניינו בכל הנוגע להתייתרות תפקידו, היא עילה מוצדקת ומשיקולים ענייניים (בשינויים המחויבים ראו עע (ארצי) 43366-02-14 צ'רלי אוחנה - איגוד ערים אזור באר- שבע (שירותי כבאות) (14.1.2018); וכידוע "בישראל נוהגת, כברירת מחדל, הגישה של Employment at Will, כלומר אפשר לפטר מכל סיבה שהיא", בכפוף לחריגים (גיא דוידוב ועידו עשת, "ביטחון תעסוקתי במקום העבודה: לקראת הסדרי ביניים מאוזנים", משפטים מג 143, 148(2012)(להלן- דוידוב ועשת).  התובע מיקד את טענותיו בשאלת העיתוי בלבד, שכן לדידו היה על אקמאי לפטרו קודם לכן, "במועד ההעסקה.  במועד שהנתבעת 2 רכשה את נו ניים" (ע' 7 ש' 17), קרי במועד גיוסו, שכן מדובר ב"משרה מיותרת" (סע' 19 לסיכומי התובע) "מבנה ארגוני חריג זה, שבו סמנכ"ל מדווח לסמנכ"ל אחר, יצר כפילות מובנית ובלתי סבירה" (ע' 6 ש' 34; ע' 7 ש' 4; סע' 17 לסיכומי התובע; סע' 7 לסיכומי התשובה) - "מבנה (ה) מעלה קושי לפעול במהירות" (עדותו של רופש ע' 14 ש' 30-31).
80. בנסיבות העניין, חרף אי הנוחות בדרך הילוכה של אקמאי בעניין הליך השימוע, כאשר לא נעלמה מעינינו טענת אקמאי, שלפיה רופש ביקש לרכז את כל השינויים הארגוניים ביחידה העסקית באותו מועד, לא ניתן להסיג את מועד הפיטורים, על ציר הזמן, לאחור, אפילו דבק בהם פגם, כביכול אלו נעשו בפועל עובר לתום השנה.
81. רביעית, לא הונחה תשתית ראייתית הולמת מצד התובע לקביעה פוזיטיבית, שלפיה כל העלאת שכר לעובד באקמאי מתבצעת בכפוף לביטול משרה אחרת. ואולם מה לגבי טענתו הקונקרטית (סע' 38 לתצהיר התובע בבקשה לביטול), שלפיה כך נהגה אקמאי ביום 15.6.2025 בעניינו, עת נתקבלה דרישתו של אריה להעלות את שכר עובדי היחידה R&D בסך של 260,000 דולר, כך שפיטורי התובע היו בבחינת Done Deal עובר לתום השנה?
82. אמנם טענת התובע הועלתה לאחר הגשת כתב התביעה, אך היא נזכרה כבר במסגרת סעיף 38 לתצהיר תגובה של התובע לבקשה לביטול צו מניעה וכן במסגרת רשימת הנספחים בתצהיר גילוי מסמכים מטעם התובע - 'קובץ שמע ובו הקלטת שיחה בין התובע לבין מר אריה סלמון מיום 14.7.2025' בעניין זה (נספח 7)(להלן- קובץ שמע). לנוכח מיהות הטענה הנוגעת לליבת המחלוקת, כמו גם מועד העלאתה, ובשים לב למתכונת ההליך עליה עמדנו לעיל, הרי שבניגוד לטענת הנתבעות איננו סבורים כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. שכן, אין מדובר בטענה או ראיה מפתיעה, כאשר הנתבעות יכלו בהחלט להתמודד עמה (רשות ערעור אזרחי 6814/15 נויה יהלומים בערעור מיסים נ' יהלומי מזל נ.א בערעור מיסים (21.12.2015); סע' 4 ו-5 לסיכומי תגובה מטעם התובע).  ולגופו של עניין:
83. התובע הבהיר במהלך השיחה שהוקלטה אך לא תומללה (אשר לנוכח סד הזמנים מצאנו להאזין לה ואף לתת לה משקל ראייתי מאחר שהיא משקפת נאמנה את מהלך השיחה (ראו יניב ואקי, דיני ראיות כרך א' (2020), פרק 7 קבילותה של ראיה) כי מימון העלאות שכר זה הכל עניין של ''Budget ואין כל מקור אחר להעלאת שכר לעובדי היחידה מעבר לשכר עקב ביטול משרתו; אריה לא שלל את הדברים, תוך שהבהיר כי במהלך השנה הוא פנה מספר פעמים לרופש בעניין העלאות שכר, ורק לפני כחודש וחצי -חודשיים , קרי בתחילת חודש יוני לערך, לאחר התערבות משאבי אנוש, הוא חזר אליו כי הוא יכול לחלק 200,000$ שכר ו-400,000 לחלוקת מניות לעובדי היחידה. אריה אישר כי הוא מילא טפסים בעניין ביום 26.6.2026, כאשר האישור נתקבל בערך שבוע קודם לכן, היינו בשבוע של ה-15.6.  יוער, כי התובע לא דק פורתא, שכן בסעיף 36 סיפא לתגובה מטעמו נטען כי עובדי היחידה "קיבלו העלאת שכר נוספת בסכום של 260,000$ המשקף באופן 'מקרי' את שכר השנתי שעומד על 270,000$", בעוד שבשיחה הוברר כי מדובר ב-200,000$.  אנו ערים לטענת הנתבעות כי מדובר בעדות מפי השמועה, אך מתוך השיחה ניתן להבין מדבריו של אריה לכאורה כי התמורה האמורה 'נסגרה' טנטטיבית עובר לתום תקופת השנה.  הנתבעות ביכרו שלא לזמן את אריה אשר עודנו עובד בשורותיה לעדות; והתובע לא נשאל על כך דבר בחקירתו הנגדית.  יש לזקוף את הדבר לכאורה לחובת הנתבעות.
84. עוז נשאל בתחילת חקירתו הנגדית אודות הודעת דוא"ל מיום 7.7.2025, במסגרתה נכתב 'Here's what I got from Arie. Can we repurpose what we used for yuval?', זאת בהמשך לשיחת טלפון של עוז למני באותו יום בעניין שימור עובדים ביחידה (עמ' 2 לנספח 9 לגלמ"ס אקמאי), והוא השיב: "לא ביקשתי/לא התקשרתי לשאול האם אני יכול לעשות שימוש בכסף של יובל. לאורך השנה, כשעובדים שלנו איימו בלעזוב ניסינו למצוא דרכים לשמר אותם וזה קרה מספר רב של פעמים ובהם פניתי למנהלים ואמרתי שישיגו לנו כסף כדי שנוכל לשמר מנהלים" (ע' 12 ש' 12-15).  ברם, בהמשך עוז לא הכחיש כי ביום 7.7.2025 אחד המנהלים (אריה) שאל לגבי שימוש בכספים, ובלשונו "אני לא חשבתי אבל אני חושב שהייתה שאלה/מישהו שאל מה נשאר, זה שמנהל את כל המחלקה, האם בשלב הזה שהעד כבר הוזמן לשימוע האם באותה נקודה כבר אפשר להשתמש בכסף" (ע' 12 ש' 22-25).  אמנם התרשמנו כי עדותו של עוז חמקמקה בעניין זה, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי עוז לא נשאל באופן ספציפי בחקירתו הנגדית לגבי הטענה בדבר ההחלטה שנתקבלה כביכול ביום 15.6.2025, אלא לגבי הודעות דוא"ל מיום 7.7.2025, קרי לאחר תום שנת העסקתו של התובע.  עוד עולה מהדברים כי במועד זה (7.7.2025), בפועל, הכספים לכאורה טרם חולקו.
85. בזיקה לכך יצוין כי טענת התובע בסעיף 4 לסיכומי התשובה, שלפיה הנתבעות "בחרו שלא להתמודד עם הראיה ולא להביא עדות משלימה של מר רופש" אינה מובנת, הן מאחר שהטענה הועלתה לראשונה במסגרת התגובה והן מאחר שהתובע ביכר שלא לשאול את רופש שאלות בעניין זה במהלך חקירתו הנגדית. ואולם, מהודעות דוא"ל נוספות מיום 7.7.2025 ומיום 8.7.2025 (עמ' 1 נספח 9 לגילוי אקמאי), קרי לאחר הזימון לשימוע ומכתב ההתראה של באי כוחו (ת/י'), ניתן ללמוד כי בתקופה הרלוונטית רופש אישר סל הטבות לעובדי היחידה בהיקף משמעותי יותר מזה שטוען התובע, בסך כולל של 1,300,000 דולר וביקש לאשר עוד 600,000 דולר מתקציב חיצוני ומבלי שבוטלה כל משרה (סע' 22 ו 33 לסיכומי אקמאי) - סכומים שאינם עומדים בהלימה בהכרח לשכרו של התובע ומניותיו של התובע. ואולם, באותה הודעת דוא"ל מיום 7.7.2025 צוין כי "For additional context, a few weeks ago rupesh gave budget to Arie to plan retention related salary increases ($200k) and retention equity grants ($400k) based on heightened retention risks…".  האמור מחזק את טענת התובע לגבי המועד בו נתקבלה ההחלטה על חלוקת התקציב.
86. כך או כך, קשה להלום מצב כי במקרה בו מעסיק רק שוקל את דרכו ביחס לעובד פלוני, או אפילו מקבל החלטה טנטטיבית ניהולית פנימית תקציבית אשר טרם קרמה עור וגידים וטרם יושמה בפועל לגבי אותו עובד או שינתה ממעמדו, המועד שבו יחשב העובד כאילו פוטר הוא מועד קבלת ההחלטה הטנטטיבית.

חוסר תום לב?

87. ודוק, לטענת התובע הצורך בשינויים ארגוניים היה ברור לפני תום הזכאות והשתהות אקמאי בהחלטתה נעשתה בחוסר תום לב, במטרה לתזמן את הפיטורים כך שישללו מהתובע כספי האקסלרציה, תוך סיכול זכאותו לכספים; וכי מתעורר חשש חמור כי עוז, חבר הנהלה בכיר, בעל מניות בנוניים והממונה הישיר עליו, אשר צפוי להפיק תועלת אישית משלילת כספי האקסלרציה היה מעורב בתזמון מועד פיטוריו של התובע על מנת שהכספים יחולקו לבעלי המניות, כולל אותו ולא יועברו לידי התובע. הנתבעות טוענות מנגד כי רופש לא ידע שבהסכם מול התובע נכלל סעיף המזכה בכספי האקסלרציה וכי ההחלטה התקבלה ממניעים מקצועיים וענייניים בלבד; ובכל הנוגע לעוז מדובר בטענה ספקולטיבית וחסרת בסיס לחלוטין, שכן לאחרון לא היתה כל מעורבות בהחלטה לזמן את התובע לשימוע והוא לא היה מודע לה כלל עד ערב משלוח מכתב הזימון לשימוע.
88. כידוע, צדדים מחויבים לנהוג זה כלפי זה בתום לב. עקרון זה נקבע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 הקובע לאמור:

"בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה."

89. כך גם צדדים ליחסי עבודה "חבים בחובת תום לב מוגברת בשל אופיו המיוחד של חוזה העבודה והשלכותיו על חיי הפרט" (ערעור עבודה (ארצי) 8228-10-19 שרון לוי -סגנון סוכנות לביטוח (1992) בערעור מיסים (11.1.2021) וההפניות שם (להלן- עניין לוי). ואכן, "מוסכם על הכל כי כוחו של מעביד לפטר אינו בלתי מוגבל, והוא כפוף, בין היתר, מכוח הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973, לחובה לפעול בתום לב וב'דרך המקובלת', ועד כמה שניתן תוך התחשבות באינטרס של העובד אשר צפוי להיפגע מהפיטורים. מכאן, מקובל לבחון את עילת הפיטורים - האם מוצדקים הם, את עיתויים ואף את ההליך לביצועם (למשל חובת השימוע הנגזרת מתום הלב)", זאת תוך הפניה לחוות דעתו של כב' השופט רבינוביץ, שלפיה הפעלת כח הפיטורים צריכה להיעשות "רק בנסיבות ענייניות ואמיתיות המצדיקות נקיטת מהלך שכזה, בהגינות, בפתיחות, ברגישות, במידתיות ותוך שקילת עניינו של הצד השני העלול להיפגע במהלך שכזה" (ערעור עבודה (ארצי) 530/09 סינטק מדיה בערעור מיסים -אלדד סיידה (14.9.2011), חוות דעת הרוב של כב' השופט (כתוארו אז) אילן איטח)(להלן- עניין סיידה).  "אפשר לומר כי בפסיקה הישראלית פותח הסדר ביניים שלפיו אמנם אין איסור על פיטורים ללא סיבה מספקת, אבל חל איסור על פיטורים בחוסר תום לב" (דוידוב ועשת; ע' 159
90. קשה להתעלם בענייננו מהרושם כי אין מדובר ב'שחקנים' 'רגילים' בתחום משפט העבודה, אלא בצדדים והסכמים אשר 'טובלים' ידיהם ורגליהם בשדה המסחרי של מיזוגים ורכישות, ובמעורבותו של בעל מניות לשעבר בנוניים אשר אינו נוכח נפקד, אלא 'חובש' כובע נוסף כמנהלו הישיר של התובע, כאשר יתר בעלי המניות לשעבר לכאורה 'מתחרים' על אותו סכום האקסלרציה. וזה העיקר, אין מחלוקת כי סכום האקסלרציה שבבסיס המחלוקת בענייננו, בשום תרחיש לא יוותר בידי אקמאי, שכן הוא הועבר זה מכבר לנאמן - סכום כסף הנובע מזכות חוזית שנוצרה במסגרת הרכישה ואשר מומנה על ידי בעלי המניות והאופציות בנוניים (סע' 1 לסיכומי אקמאי; ע' 13 ש' 30-35; ע' 36 ש' 1-2; סע' 12 לסיכומי SRS). בעניין אחר קבע אב בית הדין כי "התרשמנו כי המאפיינים העסקיים של הסכם הרכישה, וכן הסינרגיה בין התובע לבין הנתבעת, כמו גם מיהות היחסים...נטועים עמוק בהסכם למתן שירותים ומקרינים האחד על השני, מבחינת קשר בל ינתק" (סכסוך עבודה (תל אביב) אבשלום חממה- טי.אנד.אם אור אורלי שחקים (21.4.2024); ערעור על פסק הדין נמחק בהמלצת בית הדין הארצי).
91. אמנם בסעיף 10 לכתב התביעה טוען התובע כי "הופעל עליו לחץ רב לוותר על תנאי ה- Double Trigger Acceleration"; כי עוז הבטיח לו שאין לו מה לחשוש מביטול מנגנון ה"דאבל טריגר", משום ש"אקמאי היא חברה שלא מפטרת" (התכתבות מיום 2.6.2024, נספח ד' לכתב התביעה); כי אם לא יחתום על ההסכמים החדשים הוא יחשב כמי שהתפטר מנוניים (נספח 3 עמ' 12 לגלמ"ס התובע; סע' 9 ו-10 לסיכומי התובע); כי לעוז ובעלי המניות בנוניים היה אינטרס ברור כי הסכם הרכישה יחתם במתכונתו הנוכחית, שכן לו היה מבוצע תשלום לתובע במועד סגירת העסקה, היה זה מפחית במישרין את סכום הרכישה ואת התמורה המגיעה לעוז וליתר בעלי המניות (סע' 8 לסיכומי התובע, תכתובת דוא"ל מיום 14.5.2045 בין מר מקדונל לבין עובדי אקמאי שצורפה כנספח 8 לגלמ"ס אקמאי); וכי בסופו של יום הוא הסכים להסדר מופחת (סע' 10 לסיכומי התובע). ואולם מנגד טוענות הנתבעות ובעיקר SRS כי התובע מבקש להציג את עצמו כ'קורבן', הגם שקיבל מיליוני דולרים שלהם לא היה זכאי בגין העסקתו בנוניים (סע' 3 לסיכומי SRS; ע' 8 ש' 26-27), כי אקמאי ניזוקה כלכלית מכך שהתובע פוטר לאחר חלוף תקופת ההגנה, שכן אם הוא היה מפוטר קודם לכן היא היתה חוסכת לכל הפחות כחצי מיליון דולר ויתכן שאף הרבה יותר (סע' 12 לסיכומי SRS; סע' 27 לסיכומי אקמאי) וכי הודעת עוז מיום 2.6.2024 נשלחה לכלל עובדי החברה ולא באופן פרטני לתובע ואין בה כל איום (סע' 25 לסיכומי SRS).
92. בהקשר זה מצאנו להביא במקצת מדברי התובע בדיון ההוכחות (ע' 8 ש' 28; ע' 9 ש' 3-10):

"ש.       למה לא הזכרת לביהעברת מקום דיון שלשיטת נוניים זה [מתייחס לSide Letter] לא קשור בשום אופן לרכישה/ האם נכון שעוז גולן בזמן אמת אמר לך שהסייד לייטר אינו תקף בתנאי של רכישה?