עיקרי ההליך
- ביום 9.7.2025 הגיש התובע כתב תביעה ובקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד.
- ביום 10.7.2025 ניתנה החלטה על ידי אב בית הדין, שלפיה:
"לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם בכתב התביעה, על נספחיהם, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הדרושים לצורך מתן סעד ארעי ועל מנת שלא לסכל את הדיון בבקשה, הגעתי למסקנה, ולא בלי התלבטות, כי בשלב זה, ועד למתן החלטה אחרת, יש ליתן סעד ארעי, לפיו, על המשיבות 1 ו-2 (להלן - המשיבות) וכן המשיבות הפורמליות, להשהות לאלתר כל פעולה הנוגעת לחלוקה/העברת הסכום של Acceleration Amount והקפאת כל פעולה הנוגעת לכספים ולזכויות של המבקש, לרבות מניות, יחידות מניה חסומות ואופציות...".
- ביום 15.7.2025 הגישה הנתבעת הפורמלית - אי.בי.אי (IBI), הודעת עדכון ובקשה, שלפיה ההתקשרות בעניינו של התובע בוצעה עם גוף אחר והוא IBI ניהול נאמנויות ולא IBI תגמול הוני. עוד נכתב כי IBI תגמול הוני קיבלה את ההחלטה על מתן סעד ארעי, כי IBI ניהול נאמנויות עודכנה על ההחלטה, ובכוונתן לפעול בהתאם לה עד לקבלת החלטה אחרת. בנסיבות אלה IBI תגמול הוני סברה כי לא היא ולא IBI ניהול נאמנויות הן צד נדרש לבקשה ולתביעה, ועל כן ביקשה מבית הדין לפטור את IBI תגמול הוני מהגשת כתבי טענות בהליך וכן מהתייצבות לדיונים. באותו יום הגיש התובע תגובה, שלפיה הוא אינו מתנגד לבקשה, בכפוף לכך שהן יפעלו בהתאם להחלטות בית הדין, כפי שציינו שבכוונתן לעשות.
- עוד באותו יום (15.7.2025) הגישה אקמאי תגובה לבקשה למתן צו מניעה זמני, בצירוף תצהיריהם של רופש ומר מארק מקדונל.
- ביום 16.7.2025 התקיים דיון בבקשה לסעדים זמניים. בדיון נכחו התובע, באי כוחו, באת כוחה של אקמאי ונציגה מטעמה. IBI , SRS ובאי כוחן לא התייצבו לדיון. במהלך הדיון הסכימו הצדדים כי הצו הארעי שניתן ביום 10.7.2025 יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת (ע' 2 ש' 4); וכי ישונה מעמדה של SRS בהליך מנתבעת פורמלית לנתבעת מס' 3 (ע' 2 ש' 19-21).
- ביום 30.10.2025 הגישה SRS כתב הגנה מטעמה וכן בקשה לביטול צו המניעה הזמני מיום 16.7.2025; ולחלופין בלבד - חיוב התובע בהפקדת ערובה כנגד הצו. לבקשה צורפו תצהיריהם של עוז ושל גב' אלישבע פטון, דירקטורית בכירה בSRS (להלן- אלישבע).
- ביום 31.10.2025 הגישה אקמאי כתב הגנה מטעמה.
- ביום 25.11.2025 הגיש התובע תגובה לבקשה לביטול צו המניעה הזמני, בצירוף תצהירו.
- ביום 28.12.2025 הגישה SRS תצהיר גילוי מסמכים מטעמה; וביום 8.1.2026 הגישו הן התובע והן אקמאי תצהיר גילוי מסמכים מטעמם, כאשר ביום 12.1.2026 הגישה אקמאי לתיק את הסכם רכישת המניות - (Shara Purchase Agreement - SPA) בגרסה מושחרת.
- ביום 14.1.2026 התקיים דיון בפנינו, במהלכו נחקרו התובע, עוז, אלישבע ורופש (השניים האחרונים בהיוועדות חזותית בהתאם להסכמת הצדדים והחלטת בית הדין). בתחילת הדיון ובתומו ביקש בית הדין להביא את הצדדים לפתרון בדרכי שלום, ללא הועיל.
- ביום 21.1.2026 ניתנה החלטת בית הדין, לפיה, "לאחר עיון בכלל החומר שבתיק ומטעמי יעילות, מוצע לצדדים כי יינתן פסק דין בתיק העיקרי חלף החלטה בבקשה לביטול הסעד הזמני בלבד...".
- ביום 22.1.2026 הודיעו הנתבעות כי הן מסכימות להצעה; והתובע הודיע כי הוא מסכים להצעה בכפוף לכך שצו המניעה יישאר בתוקפו עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי.
- ביום 22.1.2026 ניתנה החלטת בית הדין לפיה "לנוכח הודעות הצדדים יינתן פסק דין בתיק העיקרי חלף החלטה בביטול הסעד הזמני. החלטת בית הדין מיום 16.7.2025 תעמוד בתוקפה עד למתן החלטה אחרת...".
- ביום 28.1.2026 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לתיקון פרוטוקול הדיון; וביום 1.2.2026 ניתנה החלטה הנותנת תוקף להסכמת הצדדים. לפיכך ההפניות להלן הן מהפרוטוקול המתוקן מיום 28.1.2026.
- ביום 9.2.2026 הוגשו סיכומי התובע; ביום 23.2.2026 הוגשו סיכומי SRS; ביום 24.2.2026 הוגשו סיכומים מתוקנים מטעם אקמאי; וביום 11.3.2026 הוגשו סיכומי תשובה מטעם התובע. סיכומי באי כוחם של הצדדים מאירי עיניים וסייעו לבית הדין במלאכתו.
- כאן המקום לציין כי ביום 15.3.2026 הגישו הנתבעות 'בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה של התובע, ולחלופין - למתן זכות תגובה קצרה לנתבעות', במסגרתה הן פרסו בהרחבה את טענותיהן, תוך שצרפו לבקשה 'התייחסות קצרה מטעם הנתבעות לטענות חדשות שנכללו בסיכומי התשובה של התובע'. דרך הילוכן של הנתבעות אינה מקובלת על בית הדין ולפיכך לא זאת בלבד שלא יינתן משקל להתייחסות ש'הוגנבה' לתיק, אלא כי הדבר ילקח בחשבון במסגרת ההוצאות שייפסקו. למעלה מהנדרש יוער, כי הפסיקה אליה הפנו הנתבעות בבקשה אינה רלוונטית, שכן בית הדין כבר נתן החלטה המאפשרת לתובע להגיש סיכומי תשובה - החלטה אשר ככל הנראה אינה לרוחה של SRS עת היא התנגדה ביום 23.2.2026 בתוקף למתן היתר לתובע להגיש סיכומי תשובה מטעמו. מכאן הכרעתנו.
לוז טענות הצדדים
- לטענת התובע, הנתבעות הפרו את חובת תום הלב בקיום התחייבויות חוזיות, ולא קיימו את הסכם העבודה בתום לב ובדרך מקובלת, תוך ניסיון לסכל את זכויותיו החוזיות ולפיכך הוא זכאי לסכום האקסלרציה. שכן ההחלטה על שינוי מבני ארגוני בחברה גלובלית לדוגמת אקמאי, אינה מתקבלת באופן ספונטני תוך מספר ימים, אלא מדובר בתהליך ארוך, סדור, מתועד ומתוכנן מראש בקפידה. מאחר שעסקת הרכישה הושלמה ביום 24.6.2024, הרי שתקופת הזכאות במהלכה זכאי לקבלת סכום האקסלרציה במקרה של פיטוריו הסתיימה ביום 24.6.2025. ההחלטה על פיטוריו התקבלה עוד במהלך תקופת הזכאות, זמן רב לפני שקיבל מכתב זימון לשימוע פורמלי ביום 1.7.2025 אשר כולו למראית עין. ההחלטה על השינוי הארגוני עמדה על הפרק כבר ביום 15.5.2025, אם לא קודם לכן, כפי שאף עולה משיחה שהתקיימה בין רופש לבין עוז ביום 26.6.2025. עוד טוען התובע כי לא קיים כל הסבר סביר לעיתוי ההחלטה על השינוי הארגוני שהביא לפיטוריו, כך שבאופן מקרי תתקבל מספר ימים לאחר סיום תקופת הזכאות, למעט ההסבר לפיו עיכבו הנתבעות באופן מכוון ומחושב את הליך הפיטורים, עליו הוחלט מראש וכעובדה מוגמרת, במטרה למנוע ממנו את זכאותו לסכום האקסלרציה. בנוסף טוען התובע כי עולה חשש חמור לכך שעוז, הממונה הישיר עליו, אשר היה מודע היטב לתנאים שעוגנו מול התובע לאורך השנים, ובכללם הסכם ה-Side Letter, ההודעה על הענקת האופציות, הסכם הסדרת האופציות והסכם ה-Holdback אשר השאיר את מנגנון ה'דאבל טריגר' וקיבע את עקרון זכאותו אם העסקתו תסתיים תוך 12 חודשים, היה מעורב במועד תזמון הפיטורים במטרה שסכום האקסלרציה יחולק לבעלי מניות נוניים, והוא ביניהם ולא לתובע. לבסוף טוען התובע כי אין להוציא מכלל אפשרות את בחירתה המכוונת והמתוכננת של אקמאי להעשיר את עוז, על חשבונו, תוך ניגוד עניינים מובהק. כאן המקום לציין כי לדידו של התובע בסעיף 1 לסיכומי התשובה "המחלוקת בפני ביהעברת מקום דיון אינה עוסקת בפרשנות ההסכם ובוודאי שלא בניסיון "ליצור" פרשנות חוזית חדשה, כפי שמבקשות הנתבעות לטעון". שכן לשיטתו, "המחלוקת נוגעת לעיתוי ולדחייה מלאכותית של הודעת הפיטורים, דחייה שרוקנה את ההתחייבות החוזית מתוכן".
- לטענת אקמאי דין התביעה להידחות. שכן התובע הוא שחקן מושכל שביקש לנצל את ההזדמנות לשיפור תנאיו במסגרת עסקת הרכישה. כך החל משא ומתן בין התובע לנוניים ולבעלי מניותיה להסדרת מעמדו כבעל אופציות והבטחה עתידית לאופציות בנוניים, כאשר לידיעת אקמאי אשר לא היתה צד למשא ומתן, התובע הוא היחיד מבין בעלי האופציות והמניות בנוניים שסירב לחתום על מסמכי הסדרת האופציות בעניינו וניהל משא ומתן כאמור. אקמאי הדגישה כי אין לה כל אינטרס או עניין בסכום האקסלרציה ואף התובע לא הצביע על אינטרס כאמור, שכן היא אינה מרוויחה, אינה נהנית ואינה מקבלת כל הטבה שנוגעת לסכום האקסלרציה, זאת מאחר שמדובר בכספים שאקמאי שילמה זה מכבר במסגרת עסקת הרכישה והם לא יחזרו לקופתה באף מצב, אלא הם עתידים להתחלק באופן כזה או אחר בין בעלי מניות נוניים וביניהם בלבד. ההסכם ותנאיו הברורים, והוסכם שהמועד הקובע לצורך התקיימות התנאי המתלה יהיה מועד סיום ההעסקה בפועל. יתרה מכך, רופש אשר היה הגורם הרלוונטי לקבלת ההחלטה לגבי סיום העסקת התובע, לא היה בקיא בזכויותיו של האחרון מכוח עסקת הרכישה, והחלטתו התבססה על שיקולים ארגוניים, מקצועיים, רלוונטיים ובהתאם לצרכי אקמאי העסקיים. בנוסף, מבחינה כלכלית, אקמאי יצאה מופסדת מעיתוי הפיטורים, שכן אילו הייתה מסיימת את העסקת התובע טרם השלמת שנת עבודה מלאה, לא היו מבשילות לו מניות חסומות של אקמאי בשווי של כחצי מיליון דולר, הניתנות מכספי אקמאי ישירות. בנוסף, תנאי להשתכללות עסקת הרכישה הוא שנוניים תביא לביטולן של כל הזכויות החוזיות לאופציות או למניות שטרם הבשילו במועד השלמת עסקת הרכישה, וזאת ללא חבות נוספת מצד אקמאי בגין אותו ביטול. עוד הוסכם כי באחריותה הבלעדית של נוניים להביא להסדרת כל מנגנוני ה-Double Trigger שהעניקה נוניים לבעלי אופציות, כתנאי לסגירת עסקת הרכישה, כך שלא יהיו עוד בתוקף לאחר השלמתה. עוד נטען כי ההחלטה שנתקבלה על ידי רופש לסיום העסקתו של התובע, לרבות מועד שליחת מכתב הזימון לשימוע, התקבלה ממניעים ענייניים, לאחר סיומו של הליך סדור וקבלת אישורים בהתאם לנהוג באקמאי; וכי עוז, מצדו, לא היה שותף להחלטה בדבר שקילת התייתרות משרת התובע ואף לא היה מודע לקיומו של תהליך זה. לפיכך, אין בסיס לטענת התובע, שלפיה התנהלות אקמאי בזימונו לשימוע התקבלה בחוסר תום לב, שלא כדין או ממניעים פסולים. עוד נטען שבדיעבד, התברר לאקמאי שהתובע התנהל בחוסר תום לב ופעל מזה תקופה משיקולים פסולים במטרה להביא לסיום העסקתו. כך, לא נתן תפוקה ראויה בעבודתו במהלך החודשיים האחרונים להעסקתו, תוך שהוא מבהיר לעמיתיו כי הוא מעוניין שאקמאי תפטר אותו טרם השלמת שנת עבודה. בשלב מסוים, לרבות בשיחה מיום 15.5.2025 אף החל התובע לומר לגורמים שונים, לרבות לנציגי משאבי אנוש של אקמאי, כי ככל שאקמאי תסיים את העסקתו בזמן הקרוב, הוא יהיה זכאי לקבל הרבה כסף מעוז, כאשר השיחה עסקה בעיקר בפיתוחו המקצועי של יריב.
- לטענת SRS דין התביעה להידחות. בניגוד למצג הדברים המטעה שמנסה התובע להציג, הוא זכה לשדרוג משמעותי ביותר בתנאיו בשל עסקת הרכישה ובעקבות הלחצים הכבדים שהפעיל, כאשר הוענקו לו שלוש הטבות שונות בשווי מיליוני דולרים שלהן לא היה זכאי מכוח ההסכמים מול נוניים; זאת בנוסף לשמירה על המנגנון שהגן עליו מפני אפשרות של פיטורים במהלך השנה הראשונה להעסקתו באקמאי. מכל מקום, התובע לא פוטר במהלך השנה שלאחר השלמת עסקת הרכישה, והאירוע הקובע לעניין זכאות התובע לסכום האקסלרציה הוא מועד הפסקת העסקתו בפועל, ולא המועד בו התקבלה ההחלטה לפטרו, לא המועד בו התקבלה החלטה לזמנו לשימוע לפני פיטורים, או המועד בו התקבלה ההחלטה לערוך שינויים ארגוניים כאלה או אחרים בחברה. עוד נטען שהתובע, אשר היה מלווה בעורך דין במהלך המשא ומתן שניהל מול הנתבעות, ידע והבין היטב את משמעות ההסכמים שנחתמו כחלק מעסקת הרכישה, ואף לא היסס להפעיל לחץ או לסרב לחתום על מסמכים עד שייענו דרישותיו. כעת, בחוסר תום לב קיצוני ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט, לאחר שנהנה מההטבות המשמעותיות שהוענקו לו, מבקש התובע להתנער מההסכמות הברורות ולשנות אותן בדיעבד, כך שיתאימו לצרכיו וכדי ליהנות מסכום נוסף בסך מיליוני דולרים שאינו זכאי לו. לבסוף נטען כי בניגוד להשערה או לחשש שהעלה התובע באופן ספקולטיבי ובלתי מבוסס, לעוז, SRS ולכל יתר בעלי מניות נוניים לא הייתה כל ידיעה או מעורבות בהחלטה לזמן את התובע לשימוע.
- כאן המקום לציין כי במסגרת סיכומיהן טענו אקמאי ו- SRS, כל אחת בתורה, כי התובע העלה טענות כבושות ושגויות המהוות הרחבת חזית אסורה, כאשר במסגרת סיכומי התשובה טען התובע כי אין ממש בטענות הנתבעות. בהמשך נדרש לטענות אלה.
00דיון והכרעה
- 0 לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
Termination Event - לשון ותכלית
- על מנת להכריע במחלוקת הניטשת בין הצדדים, עלינו לפרש בתחילה את ההוראה הנורמטיבית ההסכמית העומדת בבסיס התחייבותה החוזית של אקמאי כלפי התובע. כידוע, לשון החוזה מהווה את כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים (ערעור אזרחי 8080/16 עמודי שחף בערעור מיסים נ' אנטונינה לברינצ'וק (8.8.2018), פסקה 12; ערעור אזרחי 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בערעור מיסים נ' רכבת ישראל בערעור מיסים (20.11.2019). כלומר "לשון ההסכם היא נקודת המוצא למלאכת פרשנות חוזה, וככל שהלשון ברורה ומצביעה באופן מובהק על כוונת הצדדים בעת כריתת ההסכם תינתן לה הבכורה בהליך הפרשני" (רשות ערעור אזרחי 6810/21 בנק לאומי לישראל בערעור מיסים נ' ברונבייט בערעור מיסים (20.10.2022)). "רוח דברים אלה עוגנה זה מכבר בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, כפי שתוקן בתיקון מס' 2 לחוק החוזים משנת 2011 שקבע כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו" (לפרשנותו של תיקון זה, ראו: פרשת סהר, בעמ' 592-595 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין ובעמ' 626-628 לפסק דינו של השופט נ' הנדל)" (ערעור אזרחי 1536/15 פז חברת נפט בערעור מיסים נ' תחנת דלק חוואסה בערעור מיסים (8.2.2018). עוד לעניין זה ראו את תיקון מס' 3 לחוק החוזים (חלק כללי), התשפ"ה- 2025 אשר אושר בכנסת ביום 5.1.2026 אשר מבהיר את כללי הפרשנות בחוזים שונים, ובכלל זה, בין היתר, כי "חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות יפורש בהתאם ללשונו בלבד, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה..."; וכי "חוזה שאינו עסקי, חוזה אחיד אף אם הוסכם בו אחרת, וכן חוזה עבודה או הסכם קיבוצי יפורשו לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ונסיבות העניין. המשקל היחסי שיינתן ללשון החוזה ולנסיבות העניין יתבסס, בין היתר, על שיקולים...".
- אירוע הפיטורים הוגדר בהסכם הסדרת האופציות כך:
"Termination Event" means the termination of your continuous service by the Buyer or any affiliate thereof at any time prior to the Release Date other than for Cause.