"על פי עדותה שלה, היא ידעה כי היא ממשכנת את זכויותיה בדירה כבטוחה לאשראי שנתן הבנק לשותפי הפרוייקט (ואחד מהם בעלה), וכי עובר לחתימה הסביר לה גם בעלה (לשעבר) כי אכן בכך המדובר. היא גם ידעה והבינה כי כל עוד לא תינתן לבנק, ע"י בעלה ושותפיו, בטוחה אלטרנטיבית, יישארו השיעבוד והמשכנתא על הדירה במלוא תוקפם."
לאור זאת לא מצא בית המשפט העליון ממש בטענות המערערת בדבר אי ידיעתה או אי הבנתה את מהות ומשמעות שטר המשכנתא שנחתם על ידה.
עוד הוסיף בית המשפט העליון והדגיש (בסעיף 6 לפסק הדין):
00"גם איננו מוצאים מקום לטענת המערערת כי לא היה די בחתימתה על שטר המשכנתא בפני עורך דין, וכי חייב היה הבנק עצמו - באמצעות נציגיו - להעמידה עובר לחתימה על משמעותה ותוצאותיה. המערערת חתמה כאמור על שטר המשכנתא בעצה ובדעה אחת עם בעלה (השותף לפרוייקט) ועורך דינם.
0נפסק, כי תוקפה של ההתחיבויות לא ייפגם גם כאשר המתחייב חותם על המסמך "…על פי עצת פרקליטו או יועץ אחר המהימן עליו, מבלי שהיתה טעות או הטעיה באשר למהותו של המסמך, אלא מתוך הסתמכות עיוורת על דעת היועץ האמור, ואימון בה, ותוך נכונות לחתום על כל מסמך על פי שיקול דעתו של הלה - יהיה המסמך אשר יהיה" (הנשיא שמגר, ע"א 413/79 אדלר חברה לבניין בע"מ נ' מנצור, פ"ד לד(4) 29, 38 (1980)).
בעניין דנן הוכח כי המערערת לא חתמה על המסמך תוך "הסתמכות עיוורת", אלא לאחר שנועצה בדבר עם בעלה, השותף בפרוייקט, ועורך דינם, ולאחר שהבינה את תוכנו ואת משמעותו.
זאת ועוד. המערערת לא העלתה בתובענתה טענה כלשהי כנגד עוה"ד מ' פיכמן בפניו חתמה על שטר המשכנתא, חתימה שאושרה על ידו בנוסח הדברים שצוטטו לעיל.
על פי האמור בתקנה 16(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשל"ט-1989, בטרם יאשר עורך דין חתימת ממשכן שנעשתה בפניו, מחויב הוא להסביר לממשכן את מהות העיסקה עליה עומד הוא לחתום ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה.
כך עשה עוה"ד מ' פיכמן, כעולה מאישורו על גבי שטר המשכנתא דנן, והמערערת לא חלקה ואינה חולקת על כך.
בהינתן זאת, "הבנק רשאי להניח בעת קבלת שטר המשכנתא החתום על ידי עורך הדין, כי הסברים אלה אכן ניתנו על ידו" (השופט א' גרוניס ברע"א 11519/04 לבקוביץ נ' בנק הפועלים בע"מ ([פורסם בנבו], 7.7.05)).
טענת המערערת כי על אף זאת שומה על הבנק לשוב וליתן הסבריו לממשכן, לאחר שאלה ניתנו כדין ע"י עורך הדין בפניו נחתם השטר, אין בה ממש."