ד4. שם המתחם (domain)
- התובעת משתמשת בשם המתחם Toyota-rr.co.il וכתובת הדוא"ל שלה הינה - info@toyota-rr.co.il. בעניין זה נקבע בעניין טומי הילפיגר, כי אין חולק בדבר חשיבותו של מרחב האינטרנט בימינו בהיבט של פעילות שיווק ופרסום של בתי עסק וכי הוא מהווה זירת מכירות משמעותית בפני עצמה. לצד האמור נקבע, כי אין להפריז בחשיבות הנודעת לשמות המתחם, שכן רבים מהגולשים אינם מגיעים לאתרים אלו במישרין ע"י שימוש בשם המתחם אלא באמצעות מנועי חיפוש או קישורים כלשהם. עוד קבע בית המשפט העליון בעניין טומי הילפיגר, כי זכותו של בעל סימן המסחר משתרעת אף על שמות המתחם, אך שימוש זה, כמו שאר השימושים - כפוף לחריג "שימוש אמת" אשר בהתקיימו מתיר את השימוש, ועל כן לא כל שימוש בסימן מסחר במסגרתו של שם מתחם כלשהו הינו בהכרח פסול. היינו, אף בעניין זה יש לבחון האם השימוש בשם המתחם עלול לגרום לצרכן סביר לחשוב בטעות כי האתר מופעל בחסות בעל סימן המסחר או היבואן הרשמי מטעמו. עוד נקבע כי אין מניעה, כשלעצמה, מלשלב את סימן המסחר בשם המתחם. באותו עניין שנדון שם נקבע כי שם המתחם tommy4less.co.il איננו בגדר שימוש מטעה אלא הוא מלמד על כך שניתן לקנות באתר זה מוצרים של המותג טומי הילפיגר במחירים נמוכים (עניין טומי הילפיגר, פס' 74-84).
- התובעת טענה, כי שם המתחם של התובעת במקרה דנן הינו מטעה וכי התוספת הכלולה בו - "-rr" המופיעה לצד סימן המסחר (ומשקפת את המילים - רכב רחובות) הינה מינורית, שקופה וחסרת אופי מבחין, וכי משכך ההטעיה מתקיימת אף בשימוש בשם זה ובסימן המסחר שלה במסגרתו. עוד נטען, כי סוכנויות מורשות מטעמה של התובעת בישראל משתמשות בשמות מסוג זה בגדרו של שם המתחם הכוללים את קיצור שמן בשמות המתחם ובכתובות הדוא"ל שלהן (למשל, שם המתחם של חברת א.ס נצרת בע"מ, סוכנות מורשית מטעמה של התובעת הינו toyota-as.co.il). כן נטען, כי בעמוד הנחיתה באתר האינטרנט של הנתבעת מופיע בהבלטה השם TOYOTA בצירוף סימן הלוגו הכסוף של התובעת וכן המלים "טויוטה רחובות", כך שהנראות הכללית יוצרת רושם מטעה כאילו מדובר בסוכנות מורשית של התובעת.
- הנתבעים טענו מנגד, כי השימוש הנעשה על ידם בשם המתחם עומד במבחן "שימוש אמת" כמשמעותו על פי הנקבע בעניין טומי הילפיגר. לטענתם, שם מתחם זה במתכונתו מלמד אך ורק על כך שהנתבעת מוכרת רכבי טויוטה וחלקי חילוף מתוצרתה ואין כל חשש כי הצרכן הסביר יטעה לחשוב כי מדובר ביבואן הרשמי או בסוכנות מורשית של התובעת. זאת, הואיל ובעמוד הבית של האתר מצוין בהדגשה כי הנתבעת עוסקת ביבוא מקביל ואף קיימת הרחבה בעניין זה תחת התווית "אודותינו" באתר. כן נטען כי התוספת "rr" בשם המתחם מבטאת, כאמור, את ראשי התיבות בלועזית של שם החברה - "רכב רחובות" ודווקא מבחינה בין שם מתחם זה לבין שם המתחם של היבואן הרשמי יוניון מוטורס - toyota.co.il. הנתבעים אף הפנו בנוגע למחלוקת זו לפסק הדין הזר בעניין Toyota Motor Sales, U.S.A., Inc. v. Tabari, 610 F.3d 1171, 1180 (9th Cir., 2010 (עניין Tabari""). פסק דין זה ניתן בארצות הברית והוזכר בפסק הדין בעניין טומי הילפיגר (פס' 45), בו נקבע כי סוחרי רכב שהתמחו במכירת כלי רכב מתוצרת חברת LEXUS אשר עושים שימוש בסימן מסחר זה בגדרו של שם המתחם שלהם, לא הפרו בכך את סימן המסחר הרשום על המילה LEXUS, שכן הם אכן מוכרים כלי רכב מתוצרת זו.
- בתצהירו העיד רז, כי כאשר לקוח פוטנציאלי מקליד את מילות החיפוש "טויוטה רחובות", בכלל התוצאה של אתר החברה, מופיע הביטוי "יבוא מקביל" וזאת בשונה מתוצאות החיפוש לגבי סוכנויות מורשות מטעם התובעת. לדבריו, אף אם גולש כלשהו טעה ונכנס לאתר הנתבעת, הרי שהן בראש העמוד באתר והן בחלקים נוספים ובולטים בו, מובהר ומובלט כי עיסוקה של הנתבעת ביבוא מקביל (סע' 74-82 לתצהיר רז). בחקירתו הנגדית של רז הוא הופנה למקום באתר בו מופיע בצד ימין הכיתוב "טויוטה רחובות" בלבד לצד הלוגו של טויוטה וללא הביטוי "יבוא מקביל" וכן לכך שאף במרכז האתר מופיע במובלט הכיתוב - "טויוטה רחובות - הכל במקום אחד". רז הצביע בתשובה על כיתוב קטן אחר בצד הימני העליון של דף האינטרנט, מעל וסמוך ללוגו בו כתוב "טויוטה רחובות - יבוא מקביל". יתרה מכך, כפי שעולה מצילום מסך מהאתר מיום 9.8.21, בעבר המילים "יבוא מקביל" היו חלק מהלוגו באתר אך חלק זה בכיתוב הוסר (ת/7, ת/8, פרו' עמ' 139 ש' 20 - 141 ש' 18).
- לאחר שבחנתי את כלל הראיות שהציגו הצדדים בנושא זה ואת העדות והטענות בנוגע לכך, אני מוצאת כי בשם המתחם ובעיצוב דף הנחיתה בו יש משום פוטנציאל הטעיה ראשונית של גולשים באתר. עצם משיכתו של לקוח תחת מצג שווא של אפשרות היות הנתבעת סוכנות רשמית מטעם טויוטה טומן בחובו פוטנציאל הטעייה גם אם המציאות לאשורה מתבררת לו בשלב מאוחר יותר. כך, עיון בדף הנחיתה (ת/7) מלמד, כי אכן מופיע שם צירוף המילים "טויוטה רחובות" בלבד ולוגו התובעת ואף מתחת הכיתוב מופיע צירוף זה, בגופן גדול וללא המילים יבוא מקביל. איני סבורה כי יש בכיתוב הקטן "יבוא מקביל" ואף בתוכן המצוי מתחת בכדי לאיין הטעייה ראשונה בולטת זו. אני מוצאת כי אף בהסרת המילים "יבוא מקביל" מהכותרת, כאמור לעיל, יש משום חיזוק לחשש זה.
- זאת ועוד, שמות המתחם אשר נבחנו בעניין טומי הילפיגר ובעניין Tabari הזר כללו סימנים מבחינים וברורים. בעניין טומי הילפיגר נכלל בשם המתחם הכיתוב - "4less" אשר כפי שהבהיר בית המשפט שם יש בו משום כיתוב מבחין השולל הטעיה, ובעניין Toyota שם המתחם שנבחן שם היה buy-a-lexus.com. היינו, כתובות/שמות אלו כללו צירופים מבחינים אשר אינם רווחים באתרים מטעם היצרן הרשמי ואינם מזוהים עמו. בענייננו, התוספת "-rr" הכלולה בשם המתחם אינה בעלת משמעות צרכנית מבחינה הידועה לצרכן הסביר, אלא סיומת טכנית ודומה לשמות מתחם של סוכנויות מורשות בישראל, אשר כאמור מבטאת מיקום גאוגרפי בלבד שאינו תורם לפיכך לבידול מהתובעת או למניעת הטעיה. משכך, הציפייה הסבירה של צרכן או גולש הנתקלים בשם מתחם מעין זה הינה, כי בהחלט יתכן שמדובר באתר של סוכנות מורשית מטעם היבואן הרשמי. עוד אציין, כי אף אם בסופה של שורת החיפוש נכללות המילים - "יבואן מקביל", כטענת רז, הרי שצירוף המילים "טויוטה רחובות" כתוב פעמיים כאשר הצירוף "יבואן מקביל" כתוב בסוף שורת החיפוש או בתוך לוגו קטן במיוחד, אשר לא תמיד נראה בעיון ראשון בתוצאות החיפוש, וודאי שאינו בולט בהיותו בסוף שורת חיפוש ארוכה ובכל מקרה אין בכך כדי לשלול את החשש מאותה הטעיה ראשונית.
- משכך אני קובעת, כי שימוש הנתבעים בשם המתחם הינו מטעה וחורג מגדר "שימוש אמת" מותר ליבואן מקביל וכי בכך יש בו משום ביצוע עוולות של הפרת סימן מסחר וגניבת עין, נוכח החשש הממשי להטעיית צרכנים בדבר זהות המפעיל והקשר שלו לבעלת סימן המסחר.
ד5. עיצוב בית העסק
- התובעת טענה בעניין זה, כי הנתבעים עיצבו את מרכז השירות במכוון באופן הדומה עד כדי הטעיה לעיצוב של סוכנויות מורשות טויוטה. זאת, לרבות על ידי שימוש במאפיינים המטעים הבאים והרושם הכולל הנוצר על ידם - צירוף הצבעים אדום-לבן-אפור המזוהים עם טויוטה; שימוש בלוגו כסוף ענק של התובעת על רקע אפור כאשר מתחתיו מופיע הכיתוב TOYOTA באדום בכניסה למרכז השירות ובמשרדים; שימוש בכיסאות מעוצבים אדומים זהים לאלו בהם נעשה שימוש בסוכנויות התובעת המורשות; שילוט אנכי אפור אופייני המוקף בקו אדום, ועוד. לטענת התובעת, מאפייני עיצוב אלו, לרבות הרושם החזותי המצטבר הכולל מלמדים על ניסיון ברור של הנתבעת להידמות בעיני לקוחותיה כסוכנות של טויוטה ולהיבנות בכך ממוניטין התובעת. עוד נטען בעניין זה, כי אף אם ניתן להצביע פה ושם על הבחנות עיצוב ונראות קלים, הרי שסביר להניח כי הלקוחות לא יבחינו בהם אלא יתרשמו מהדמיון החזותי הכללי ובכך יוטעו.
- הנתבעים טענו מנגד, כי השימוש בצבעים אדום-לבן-כסף ואף השימוש בלוגו של יצרנית הרכב הינו שימוש מקובל בענף הרכב הן בסוכנויות יבואנים רשמיים של כלי רכב מתוצרת יצרניות רכב אחרות והן במוסכים כלליים שאינם כאלה. לטענתם, הלכה היא כי אין להעניק הגנת קניין רוחני לצבע או לשימוש בשילוב צבעים, בייחוד במקרים בהם מדובר בשילוב מקובל ונפוץ בתחום. עוד טענו, שכאשר חברות נוספות משתמשות בצבע מסוים אזי אף אין לומר שהחוזי הכללי עלול להביא להטעיית הצרכן. כן נטען, כי לתובעת תקנים נוקשים לגבי אופן הנראות של סוכנויות מטעמה המפורטים בספרון אמות המידה. משכך, הצרכן הסביר, ובפרט אלו שרכשו באחת מסוכנויות טויוטה, ידע להבחין בשוני הבולט בין נראות אולם התצוגה של סוכנויות היבואן הרשמי לבין חצר המכירה ומוסך הנתבעת. באשר לשלט הכניסה למוסך הנתבעת נטען כי משרד התחבורה מחייב את מוסך הנתבעת לקבוע שילוט הנראה לעין כבר מהכניסה למוסך בדבר המוצרים בהם המוסך מומחה וזאת במקום גלוי לעין ובכל פרסום שם הנתבעת בהתאם לסעיף 5 והתוספת הראשונה לתקנות הרישוי. כן הודגש, כי אף בשלט האמור מצוין כי מדובר ביבוא מקביל. באשר לכיסאות האדומים בבית העסק נטען כי אלו כסאות שונים מהכיסאות אצל סוכנויות התובעת, אשר נרכשו שנתיים קודם לכן וכלל אינם נמצאים במוסך הנתבעת אלא רק במשרד ההמתנה של חברת יעד ליסינג אשר אף היא בבעלותו של הנתבע.
- לתצהיר אסלן מטעם התובעת צורפו בנוגע לטענות התובעת בנושא זה מספר צילומים המשווים בין הלוגו הגדול של חברת טויוטה המוצג בשילוט הכניסה בסוכנויות היבואן הרשמי שלה לבין השילוט אצל הנתבעת, הכולל שילוט פנימי גדול של לוגו התובעת על הקירות בסוכנויות ובבית העסק של הנתבעת לצד שימוש בשילוב הצבעים אדום - אפור - לבן (סע' 17-20 לתצהיר אסלן).
רז העיד כי סוכנויות רכב נוספות עושות שימוש עיצובי בצבעים אדום-לבן-כסף. לתצהירו צורפו תמונות מסוכנויות של מורשות יצרנים אחרים, ביניהם יצרניות הרכב מיצובישי וקיה, בהן קיים דמיון נטען לסוכנויות מורשות של טויוטה. עוד העיד, כי בעת הגשת התביעה לנתבעת לא היה כלל אולם תצוגה אלא משרד מכירות קטן בשונה ממרכזי השירות והמכירה של היבואנית הרשמית יוניון מוטורס המחויבת באולם תצוגה העומד בסטנדרטים הנקבעים על פי ספר אמות מידה של התובעת (סע' 94-97 לתצהיר רז). בחקירתו הנגדית העיד רז, כי אף הכיסאות שונים בעיצובם, כאשר הכיסאות בבית העסק של הנתבעת הינם בעלי ארבע רגליים, בשונה מכיסאות מסתובבים בצילום של הסוכנות המורשה וכן כי כסאות אלו אינם חלק מאולם התצוגה אלא נמצאים במשרד ההמתנה של חברת יעד ליסינג בבעלות רז (פרו' עמ' 166 ש' 4-7). באשר לחלק מהשילוט שצורף לתצהיר אסלן העיד עוד, כי סמוך אליו ישנם שלטים נוספים בהם מופיע הכיתוב - "יבוא מקביל". רז אישר בהקשר כי ברחבת הטיפול בכלי רכב בבית העסק של הנתבעת אכן מופיע הכיתוב - "מרכז שירות רכב רחובות מתמחה TOYOTA" ואולם הצביע על כך שהגם שהכיתוב 'יבוא מקביל' אינו נכלל בו, הנתבעים אף לא השתמשו במסגרתו בשם המסחרי - "טויוטה רחובות", אלא בשם - "רכב רחובות" (פרו' עמ' 167 ש' 19 - עמ' 169 ש' 24).
- בעניין טומי הילפיגר נקבע, כי בעיצוב החנות בצבעים המזוהים עם המותג "טומי הילפיגר" אין משום הטעיה, אלא אם היא נעשית במתכונת ובנראות המזכירים את עיצוב חנויות המקור של בעל הסימן באופן אשר יש בו כדי לגרום להטעיה. עוד נקבע, כי בחירת הצבעים בהם נצבע בית העסק מהווה רק אלמנט אחד מיני רבים בנראות וכי יש לבחון את שאלת ההטעיה בהקשר זה בראי מכלול מאפייני בית העסק (פס' 70)
- במקרה דנן, לאחר שבחנתי את תמונת הראיות והצילומים הכוללת מטעם הצדדים, כמו גם טענותיהם בעניין זה, אני מוצאת לדחות את טענות התובעת בנושא זה. מובהר בעניין זה, כי לא מצאתי דמיון עיצובי יוצא דופן בין בתי העסק המצדיק התערבות של בית המשפט. בנושא זה הוכח, כי שילוב הצבעים אדום-אפור-לבן בצורה כזו או אחרת הינו שילוב נפוץ בענף הרכב ולתובעת אין הגנה לגביו. הנתבעים אף הוכיחו במידה מספקת לטעמי, כי קיים דמיון בעניין זה גם לסוכנויות של יצרניות רכב אחרות וכי בכל מקרה אין מדובר בהטעיה מובהקת דיה של הצרכנים בהקשר עיצובי זה. לצד זה יצוין, לעניין הטענות בנוגע לעיצוב בית העסק ונראותו, כי ההפרה אף בהקשר זה מתמקדת באותו שימוש מפר בסימני המסחר אשר נדון והוכרע לעיל, על השינויים האופרטיביים הנדרשים בהקשר זה גם במישור העיצובי, כפי שיסוכמו להלן.
ד6. פרסומים
- התובעת טענה בעניין זה, כי הנתבעים עושים שימוש מטעה בפרסומים בעלי נראות זהה כמעט לגמרי לפרסומים של סוכנויות מורשות טויוטה, לרבות באמצעות שימוש בצירוף צבעים ורעיונות פרסומיים דומים. בהקשר זה טענה התובעת לשימוש באותו גופן ובאותם צבעים, שימוש מובלט בלוגו הכסוף של טויוטה, לצד שימוש בלתי הוגן וחסר פרופורציה בסימני המסחר של טויוטה. העתקה של כלל אלמנטים וויזואליים אלה, בהיעדר כל סיבה פונקציונלית לכך, מכוונת אפוא, כך לטענת התובעת, ליצור רושם כללי מטעה בדבר קיומם של חסות או שיתוף פעולה בין הנתבעת לטויוטה או ליבואן הרשמי יוניון מוטורס.
- הנתבעים טענו מנגד, כי לתובעת אין מעמד בעניין זה שהרי הפרסומים מועתקים לכאורה מסוכנויות טויוטה השונות ולא ממנה. כן נטען, כי אין מדובר בהעתקת הפרסומים אלא אם בכלל מדובר ברעיון דומה המשותף לאותם פרסומים, אשר אף יושם ויזואלית בצורה שונה ע"י הנתבעת. כך למשל, מבצעים ליום בחירות ולסוף השנה הלועזית הינם כאלו הנהוגים בכל סוכנויות הרכב ואין מדובר במהלך פרסומי ייחודי לתובעת. בדומה למחלוקת בנוגע לעיצובו של בית העסק, אף בעניין זה נטען כי השימוש בפרסומים בצבעים אדום-לבן-שחור בשלטים הינו שילוב נפוץ בענף הרכב ואינו ייחודי לתובעת או לסוכנויות מורשות מטעמה.
- אף בעניין זה, הוגשו צילומים לתמיכה בטענות הצדדים. עיון בהם מלמד על דמיון ויזואלי מסוים שלטעמי אינו ייחודי בפני עצמו ואינו ייחודי למי מהצדדים, כגון שימוש בצבע לבן בחלק העליון עם לוגו טויוטה הכסוף כשהחלק התחתון של הפרסום הינו בצבע אדום וכולל את פרטי בית העסק. פרסומים דומים בתכניהם אשר הוגשו בהליך כוללים פרסומים הנוגעים לסוף השנה אשר כללו תמונות של כלי רכב ובלונים וכן צילום המיועד ליום הבחירות אשר נראותו דומה ל- "פתק בחירות" הנושא את שמו של בית העסק (סע' 21, נספח 13 לתצהיר אסלן). רז אף צירף לתצהירו תמונות המלמדות על דמיון לפרסומים של יצרני רכב אחרים, אשר גם בהם נעשה שימוש בצבעים אדום-לבן-שחור ובלוגו של ייצרן הרכב המתנוסס בחלקו העליון של השלט. אף באשר לדמיון הנטען בין הפרסומים הצביעו הנתבעים על מספר הבדלים בין השלטים. כך, בפרסומות סוף השנה של התובעת נכלל כיתוב באנגלית "TOYOTA TIME" לצד תמונה של שלושה כלי רכב בצבעים שונים ובלונים רבים. לעומת זאת, פרסום התובעת כלל בלונים בודדים בלבד וכיתוב בעברית "מבצע סוף שנה" עם תמונה של כלי רכב אחד נוסע בצבע כסף. כן העיד רז, כי צילום זה אף נרכש כדין מאתר כלשהו העוסק בכך. באשר לפרסומות לקראת יום הבחירות, הצביעו הנתבעים על כך שבפרסומת מטעם סוכנות התובעת חי מוטורס, מופיעים "פתק בחירות" ובו הכיתוב "חי" וכן תקופת המבצע, ואילו בפרסום הנתבעת - "רחובותיים בוחרים טויוטה רחובות" עם "פתק בחירות" ובו הכיתוב "טויוטה רחובות" (סע' 65-73 לתצהיר רז).
- נוכח תמונת ראיות זו, אני מוצאת לדחות את טענת התובעת בנוגע לפרסומים הנדונים. מקובלת עלי טענת הנתבעים כי השימוש בפתק בחירות לקראת מכירות ביום בחירות אינו מטעה ואינו מוגן בזכויות יוצרים או זכויות אחרות כלשהן וכך גם השימוש בבלונים בפרסומים לקראת סוף שנה. אלו אינם בגדר רעיונות מקוריים מוגנים אלא לכל היותר רעיונות יישומיים מקובלים ואופייניים. להמחשה נוספת ר' בעניין ערעור אזרחי 3425/17 Societe des Produits Nestle נ' אספרסו קלאב בערעור מיסים (נבו 7.8.2019) בו נקבע בנוגע לשתי פרסומות שבמרכזן "גבר נאה לבוש בחליפה היוצא מחנות קפה" כי לא עומדת ביחס אליהן הגנה, כל עוד אין דמיון בהיבטים קונקרטיים ייחודיים המתכתבים באופן בולט זה עם זה (פס' 20).
ד7. תמונות
- התובעת טענה בעניין זה, כי הנתבעים עשו שימוש בתמונות מאתר התובעת ומאתרי סוכנויות מטעמה ברחבי העולם בפרסומים שונים, לרבות בדף הפייסבוק ואתר האינטרנט של הנתבעת. בחלק מהמקרים להסוואת ההעתקה על ידי שימוש ברקע שונה. לשיטת התובעת, שמה של התובעת מתנוסס על כל אחת מהתמונות ולכן פועלת החזקה מכוח סעיף 64(1) לחוק זכויות יוצרים כי הינה יוצרת היצירה ובעלת זכות היוצרים בה. טענות הנתבעים בדבר רכישת תמונות אלו או שאלו תמונות שניתנים לשימוש בחינם לא גובו בהסכמי רישיון, לא הפנו לאתרים מהם נלקחו תמונות אלו ואף לא צירפו תקנון המעיד שהשימוש בתמונות הוא חינם. עוד נטען, כי הנתבעים סירבו לדרישות גילוי ספציפיות בהקשר בטענה כי מדובר בסוד מסחרי. לאור הדמיון הרב, ובהיעדר כל הסבר סביר - הוכחה העתקה של התמונות המוגנות.
- הנתבעים טוענים כי מעדותו של אסלן עולה כי הפרסומים של טויוטה בישראל נעשים על ידי הסוכנויות של טויוטה וכן התמונות נרכשו בכלל ממאגר תמונות ואסלן כלל לא יודע מי צילם תמונות אלו. משכך התובעת לא הוכיחה בעלותה בתמונות אלו.
- אסלן העיד כי הנתבעת משתמשת בתמונות מהאתר הרשמי של התובעת וכן מצילומים הלקוחים מאתרי סוכנויות מטעמה וזאת על אף שזכויות היוצרים של צילומים אלו הינן בבעלות התובעת. העד צירף לעדותו תמונות המופיעות באתר התובעת וסוכנויות מטעמה וכן באתר הנתבעת ובדף הפייסבוק שלה (סע' 35, נספח 31 לתצהיר אסלן). יצוין כי לחלק מהתמונות צורף מידע כי התמונה הועלתה על ידי DAM-Digital Asset Management ("DAM"), וכי הגישה לאתר נתונה רק לגורמים בעלי אישור מיוחד מטויוטה. בחקירתו העיד אסלן, כי החומרים מגיעים אל הסוכנויות ממאגר נתונים שרק לסוכנויות מוסמכות יש גישה אליו (פרו' עמ' 29 ש' 32 - עמ' 30 ש' 29). כן אישר בחקירתו, כי הוא אינו יודע למי נתונות הזכויות בתמונות שצירף לתצהירו וכי תמונות אלו צורפו על ידו בתור "דוגמה נוספת לאיך שהנתבעת מנסה להוליך שולל את הלקוחות" (פרו' עמ' 31 ש' 3-31).
- כאמור, רז העיד בתצהירו, כי הנתבעים עשו שימוש בהקשר זה בתמונות מאתרים שונים, כאשר חלק מן התמונות נרכשו על ידי הנתבעת או מי מטעמה ברישיון שימוש של האתר הרלוונטי וחלקן ניתנות לשימוש בחינם. לטענתו, אתרים אלו אינם קשורים אל התובעת ואין בתמונות אלו ייחודיות כלשהי כך שממילא התובעת אינה בעלת זכויות יוצרים או זכויות אחרות כלשהן לגביהן (סע' 90-93). בנספח 22 לתצהירו הוגשו מספר התכתבויות מהן עולה כי הגורם מטעם הנתבעת אף ביקש לוודא עם משרד הפרסום כי התמונות אכן מותרות לשימוש מסחרי (נספח 22, עמ' 164-165 לתצהיר רז).
- בחינתה של תמונת הראיות הכוללת בעניין זה מביאה לטעמי למסקנה בדבר דחיית טענות התובעת ברכיב תביעה זה. כאמור טענות התובעת מבוססות בעיקרו של דבר על כך ששמה מתנוסס על כל אחת מן התמונות המצורפות לתצהיר אסלן. ואולם, לא מצאתי כי זה מצב הדברים מלבד על גבי כלי הרכב עצמם. אף ניתן לומר כי בהתאם לדרישה בהוראת החוק הנ"ל בחוק זכויות יוצרים - "מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה". אף אזכורו של פסק הדין בעניין ערעור אזרחי 9678/05 חב' בתימו בערעור מיסים נ' ARRABON -HK- limited (נבו 3.8.2008) (להלן: עניין "חב' בתימו") אינו מסייע לדעתי לתובעת בטענותיה בנושא זה, באשר שם מדובר היה על זכות יוצרים במשחקים עצמם עליהם הופיע שם המערערת באותו עניין. והרי, לו תתקבל טענת התובעת אזי על כל תמונה של רכב טויוטה תפעל החזקה מכוח סעיף 64(1). זאת ועוד, מצופה היה כי הגנה נטענת זו תגובה במסמך משפטי כלשהו. אמנם הוצג מידע ממערכת DAM, אך פשרו של אישור זה לא הובהר באופן ממשי וברי כי כשלעצמו אין בו כדי ללמד בהכרח על קיומן של הזכויות הנטענות. אף לא הוגש כל תצהיר מטעם מנהל המאגר גורם הבקיא בטיבו או כל מסמך אחר המאשר את בעלותה הנטענת של טויוטה בנושא זה. משכך, ובהינתן הנטל להוכחת זכות יוצרים והפרתה המוטל על בעל זכויות היוצרים התובע, ומשלא קמה בנסיבות חזקת הבעלות מכוח סעיף 64(1) לחוק, הרי שלא הורם נטל ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי ודין הטענות ברכיב זה להידחות.
ד8. עשיית עושר ולא במשפט
- כאמור, כפי שנפסק בעניין טומי הילפיגר, כאשר קיים הסדר ספציפי ועדכני בחקיקה המסדירה את תחום הקניין הרוחני, אין מקום להרחבה שיפוטית של תחום זה באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט. היינו, אף אם הוכחה הטעיה, הרי שהיא מגולמת בחקיקה המסדירה תחום זה - סימני המסחר וגניבת העין במקרה דנן, ואין מקום להרחיב את גבולות ההגנה מעבר לכך. בנוסף לכך, כפי שאישר אסלן בחקירתו הנגדית, התובעת קיבלה תשלום על כלל כלי הרכב שמכרה, לרבות אלו שיובאו ביבוא מקביל (פרו' עמ' 17 ש' 27 - עמ' 19 ש' 1). ממילא, החלק הארי של המוצרים נרכשו מהתובעת וזו מיצתה את הרווח מאותו המוצר. משכך, כל קביעה כי התובעת זכאית לרווחי הנתבעת בגין מכירות אלו עלול להוביל למצב של כפל פיצוי באשר רווחים אלו הופקו ממוצרים שהתובעת מיצתה את הזכות לגביהן. מכאן, שיש לדחות את התביעה מכוח עילה זו.
ד9. אחריות אישית
- כאמור, התובעת טענה, כי הנתבע בהיותו מנהל התובעת והגורם הפעיל בה, נושא באחריות אישית, נפרדת, בגין אותן עוולות נטענות שבוצעו על ידו או בהוראתו, יוזמתו או עידודו. זאת לא מכוח דיני "הרמת מסך" אלא על יסוד מעורבותו הישירה הנטענת של הנתבע במעשי ההפרה מושא ההליך. לשיטת התובעת, הנתבע הינו מי שבחר את השמות בהם נעשה שימוש ואישר את המסרים ואת תוכנם של הפרסומים עבור הנתבעת, כאשר אף משרד הפרסום פעל בהתאם להוראותיו ומרכז השירות עוצב ונבנה על פי הוראותיו. הנתבעים טענו מנגד, כי הנתבעת היא כמובן אישיות משפטית נפרדת אשר כלל הפעילות מושא ההליך קשורה אליה ובוצעה עבורה, לרבות כלל הפרסומים ועיצוב בית העסק, כך שממילא אין לייחס לנתבע כל אחריות אישית.
- הפוטנציאל להטלת אחריות אישית במקרי גניבת עין, קיים (סע' 12 לפקודת הנזיקין, סע' 11 לחוק עוולות מסחריות, ערעור אזרחי 407/89 צוק אור בערעור מיסים נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661, 700 (1994), עניין חב' בתימו פס' 14, טומי גרינמן זכויות יוצרים 910-912 (2023)). במקרה דנן, כפי שנקבע לעיל, ההפרה המרכזית נוגעת לשימוש בשמה המסחרי של החברה במסגרת שם עסקה של הנתבעת (טויוטה רחובות) ובשם המתחם (domain) שלה (toyota-rr.co.il). הנתבע, שהינו מנהלה ובעליה היחיד של הנתבעת, אישר בעניין זה בחקירתו הנגדית, כי שמות אלו נבחרו על ידו (פרו' עמ' 117 ש' 20 - עמ' 118 ש' 17, עמ' 148 ש' 2-9). משכך, בהתאם למסגרת הדין והפסיקה הנ"ל, הרי שאף אם הנתבע לא היה מעורב בכל פרט הקשור לפעילות מפרה זו, ואף אם בפרסומים ובעיצוב בית העסק היו מעורבים אנשי פרסום ובנייה אשר שירותיהם נשכרו לשם כך, אני מוצאת כי הנתבע נושא באחריות ישירה להפרות אלו והוא חב עמה ביחד ולחוד.
ד10. סעדים
- נוכח כלל האמור לעיל, תוצאת ההליך הינה קבלה חלקית של התביעה, בכל הנוגע לטענות שהתקבלו כנקבע לעיל. כמבואר להלן, אף באשר לסעדים הנתבעים, אני מוצאת לקבל את טענות התובעת ודרישותיה באופן חלקי.
- ניתן בזה צו מניעה קבוע כדלקמן -
הנתבעת תחדל לאלתר, ותימנע אף בעתיד, מכל שימוש בשם העסק "טויוטה רחובות" או "Toyota רחובות";