אף באשר לטענות כנגד תוכנה וניסוחה של שאלת הסקר הבהירה גב' גולדברג-ענבי כי צילום הפרסום שהוצג לנשאלים על ידה כולל, פעמיים ובאופן ברור, את האזכור כי מדובר ביבואן מקביל וכי ניסוחה הפתוח של שאלתה נועד להצגה פתוחה והוגנת של הנושא לנשאלים (פרו' עמ' 60 ש' 8-14). כן טענה, כי נשאל אשר סבר לאחר עיון בפרסום כי מדובר במורשה של יבואן מקביל יכול היה לכלול הבנה זו בתשובתו ולהשיב כי הנתבעת לדעתו אינה מורשית טויוטה (עמ 59 ש' 32-33). הסברה זה של המומחית הגיוני ומתקבל על דעתי.
מנגד, פרופ' כ"ץ אישר בעדותו כי לא בחן עובר לעריכת הסקר האם המונח "מוסך מורשה יבואן מקביל" הינו מונח מקובל ומוכר וכי כלל בשאלת הסקר את החלופות אותן התבקש לבדוק - 'מומחה יבואן רשמי' ו'מומחה יבואן מקביל' (פרו' עמ' 87 ש' 1-21). אני מוצאת כי יש ממש בעמדת התובעת בעניין זה, אשר טענה כי נוסחה של שאלת הסקר ע"י פרופ' כ"ץ הינה בגדר 'מבחן קריאה בלבד'. שהרי, לנשאל בסקר כ"ץ הוצגה שאלה "סגורה", הכוללת הנחה בדבר קיומה של הרשאה, כאשר אחת משתי חלופות התשובה כבר כלולה בפרסום המוצג לעיונו, הכולל את המונח "יבוא מקביל". תשובתו של פרופ' כ"ץ לקושי אפשרי זה לא כללה מענה מקצועי לגופו, אלא הצביעה אך על הבדיקה אותה התבקש לבצע (פרו' עמ' 87 ש' 22 - עמ' 90 ש' 4).
באשר לביקורתו של פרופ' כ"ץ בנוגע לתמהיל וייצוג חסרים או מוטים בפרופיל הנשאלים בסקר שערכה גב' גולדברג-ענבי (בהיבטי מגזר, מקום מגורים וכו') יצוין, כי בחקירתו הנגדית הסתבר כי ביקורת זו אינה מדויקת בהיבטים רבים, לרבות עקב פערי הגדרת קבוצות אוכלוסייה בין המומחים (פרו' עמ' 102 ש' 4 - עמ' 114 ש' 16).
יש לציין עוד בנוגע לחוות הדעת המקצועית הנ"ל מטעמו של פרופ' כ"ץ והסקר שנערך על ידו, כי זו הוגשה מטעם הנתבעים לאחר מספר אורכות אשר התבקשו וניתנו בעניין זה ע"י בית המשפט, תוך שהנתבעים התייחסו בבקשות האורכה לקיומם של חוות דעת וסקרים אשר נערכו עבורם ע"י גופים מקצועיים אחרים ואשר הכנתם הושלמה או כמעט הושלמה, אך אלו לא הוגשו לתיק בית המשפט. התייחסותו של רז בתצהירו ובעדותו בחקירה נגדית להסברים בעניין זה אופיינה בחוסר עקביות והותירה תחושה לא נוחה באשר לנסיבות אי הגשתם של אותם סקרים או חוות דעת, ותוצאותיהם, לעיון בית המשפט (תצהיר רז מיום 5.11.22, פרו' עמ' 123 ש' 2 - עמ' 128 ש' 20).
- נוכח שורת הטעמים והקביעות לעיל, על משקלם המצטבר, אני קובעת כי בשימוש הנתבעים בשם "טויוטה רחובות" או "TOYOTA רחובות" לצד השימוש בלוגו התובעת כחלק מלוגו בית העסק, יש משום פוטנציאל להטעיית ציבור הצרכנים במקרה דנן ומשום חריגה מגבולות "שימוש אמת" מותר. במישור עילות התביעה יש בקביעות אלו כדי לקבוע כי הוכחו יסודותיהן של עילות התביעה של הפרת סימני המסחר של התובעת ושל עוולת גניבת העין. כפי שפורט לעיל, התנאים המצטברים לביסוס עילת גניבת העין, קיומו של מוניטין לצד חשש סביר להטעיית הציבור, הוכחו במקרה דנן.
לצד זאת יודגש שוב, כי אין חולק על זכותה של הנתבעת לפעול כיבואן מקביל ולהעניק שירותים מקצועיים לרכבי טויוטה, כל עוד היא עושה כן מבלי ליצור כלפי הציבור מצגים מטעים בהקשר לקשריה עם התובעת.