העדה ממשיכה:
ש. אני אומרת לך שבשנת 2000, בין מאי לספטמבר 2000, את היית בבנק איגוד ואת יודעת שבנק איגוד ביטל את המשכנתא שלכם על הנכס ורשם משכנתא על הבית ברעננה ואז חתמת על המשכנתא של הבית ברעננה, ואת יכולה גם לומר את הגוש והחלקה של הבית, מהי תגובתך?
ת. את יכולה להראות לי מסמך שאני חתמתי בבנק איגוד? אני לא זוכרת שהייתי בבנק איגוד.
ש. את לא זוכרת שחתמת על ביטולים של משכנתא בבנק איגוד?
ת. אני לא זוכרת. אני לא זוכרת שביטלו לי את המשכנתא של בנק איגוד. מדוע לא הראית לי זאת עד עכשיו?
ש. את ראית כסף שהגיע מחו"ל ממכירת הנכסים בארה"ב?
ת. עד לפני מספר חודשים לא ראיתי. לפני כחודשיים בעלי הראה מסמך לבורר, שבעצם הכסף שהיה צריך לעבור לבנק איגוד, הגיע לבנק הפועלים לחשבון הפרטי שלו. אני לא ידעתי מזה עד עכשיו. אני ראיתי את המסמך לאחרונה.
עו"ד ולנר: אני מציג את המסמך, עליו העידה העדה, לעו"ד סלונים ולבית המשפט.
המסמך מוגש ומסומן ת/2" (עמ' 8-7 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי).
- ת/2 עליו סומכת המשיבה מעיד, ככל הנראה, על העברה בנקאית של סכום בגובה 130,000 דולרים מחשבון בנק אמריקאי (FIRST UNION NATIONAL BANK) לחשבון הבנק של הבעל בבנק הפועלים בישראל. לא מדובר במסמך פורמאלי החתום בידי עובד של הבנק האמריקאי. על כל פנים, לא ניתן להסיק ממסמך זה דבר וחצי דבר לעניין פירעון המשכנתא בבנק אגוד. אשר לטענת המשיבה לפיה מנהל סניף הבנק אף "הודה בכך", לא ברור על מה מבססת המשיבה טענה זו. המשיבה מפנה לדברים הבאים מתוך עדותו של מנהל הסניף בבית המשפט המחוזי:
"ש. אני מפנה אותך ל-ת/2. תאשר שעל-פי מסמך זה בספטמבר 98 נתקבל בחשבון 8160 הסכום הנקוב בו?
ת. אני לא יכול לזכור. המדובר במסמך שנחזה להיות העברה. אני צריך לראות מסמך של בנק הפועלים שהתקבל סכום כזה וכזה" (עמ' 17 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי).
מדבריו אלה של מנהל הסניף לא ניתן ללמוד על כך ש"גירסת המשיבה לפיה החוב בבנק איגוד שולם ממכירת נכסים בחו"ל התבררה כנכונה"; או על כך ש"טענות הבנק בעניין ההלוואה שנלקחה בבנק איגוד הן טענות בעלמא שלא הוכחו". ת/2 עשוי להעיד כך על שהועברו כספים מחשבון בנק אמריקאי לחשבון הבנק של הבעל בארץ, שהיה אצל המערער ובכך הוקטן בו החוב. אין בכך משום הוכחה שהמשכנתא בבנק אגוד נפרעה באמצעות העברת הכספים האמורה.
- עולה מהראיות כי ביום 21.9.2000 שלח הבנק מכתב לבנק אגוד ובו ביקש את הסכמתו של בנק אגוד לרשום משכנתא בדרגה שנייה, ללא הגבלה בסכום, להבטחת חובות והתחייבויות הממשכנים (המשיבה ובעלה) כלפי הבנק, תוך התחייבות כי "עם רישום המשכנתא כאמור, נעביר לזכות חשבון ה"ה מרטין יהודה ומיכל ... סך שלא יפחת מ-119,000$ ארה"ב כשווים בשקלים. ועם העברת התשלום, אתם תבטלו את המשכנתא הרשומה לטובתכם". בנק אגוד עצמו שלח מכתבים לבנק הפועלים המאשרים את האמור במכתב המצוטט. בהמשך, מיען בנק אגוד מכתב גם לרשם המקרקעין ובו הצהיר על הסכמתו לרישום משכנתא בדרגה שנייה לטובת הבנק, בהתאם להסכמה שהושגה בין הבנקים. למוצגי הבנק צורפו גם ראיות המעידות על העברת הכספים האמורים לבנק אגוד. זאת ועוד, על כתב ההתחייבות להחזרת ההלוואה בגובה 585,000 ש"ח מיום 10.10.2000, בסעיף "מטרת ההלוואה", נכתב כי "הקרן ניתנה למטרה: כיסוי משכנתא בבנק אגוד + חובות". המסקנה היא כי הוכח באופן פוזיטיבי שההלוואה בסך 585,000 ש"ח שימשה ברובה לפירעון המשכנתא בבנק אגוד. לעומת זאת, טענת המשיבה בעניין כספים שהגיעו לכאורה מארצות הברית ושמשו לפרעון החובה לבנק אגוד לא הוכחה בשום מקום ולא בכדי לא ניתן לה כל ביטוי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
- מקביעת העובדות קצרה לדעתי הדרך למסקנה המשפטית. אין הגינות ואין הצדקה לכך שפלוני יימנע מפירעון חובו לאלמוני, יהא זה אדם פרטי או בנק, ואף יזכה לשמור על הנכס ששועבד לטובת אלמוני להבטחת חובו זה. משק כלכלי תקין אינו יכול להתנהל כשחובות לא נפרעים ושעבודים אינם ניתנים למימוש (ראו: פלאטו-שנער, לעיל, על הסייגים לחובת האמון בעמ' 111-105). בנסיבות העניין דנן, אני סבורה כי התוצאה לפיה המשיבה יוצאת פטורה מתשלום המשכנתא שהיתה קיימת על נכס המקרקעין, לטובת בנק אגוד מבלי שהדבר יפגום מהנאתה מן הנכס - איננה הוגנת ואין להסכים עמה. כזכור, המשכנתא לבנק אגוד, במועד העברת הכספים מן הבנק אליו, עמדה על סך של 119,000 דולרים, כשוויים בשקלים באותה עת. ההלוואה מהבנק מיום 10.10.2000 הייתה בגובה 585,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי לא קבע כמה מתוך הסכום של 585,000 ש"ח הועבר לבנק אגוד, אלא קבע כי הלוואה זו "ברובה הועברה לבנק איגוד". ואולם, כפי שעלה מן ההתכתבויות בין הבנקים, הסכמתו של בנק אגוד לרישום המשכנתא לטובת המערער, ללא הגבלה בסכום, הותנתה בפירעון המשכנתא שהייתה רשומה בבנק אגוד - בגובה 119,00 דולרים. למוצגי הבנק צורף מסמך המעיד על העברת 484,094.5 ש"ח, עוד באותו היום שבו ניטלה ההלוואה בסך 585,000 ש"ח. נתון זה מתיישב עם מכלול הנתונים שהוצגו, המעידים על כך שהכסף הועבר לבנק אגוד לפירעון המשכנתא שהייתה שם כולה. בנסיבות אלה, יש לקבוע כי שטר המשכנתא נשוא הערעור יכובד על ידי המשיבה עד כדי גובה הסכום של 119,000 דולרים, כשוויים בשקלים במועד העברת התשלום לבנק אגוד, בתוספת ריבית והצמדה מיום 4.10.2000 על פי תנאי החשבון החח"ד של הבעל.
- ומכאן - לצד המשפטי. לדעתי אין לפטור את המשיבה מאותו חלק של המשכנתא שהוא הסכום שהועבר לבנק איגוד לפרעון משכנתא קודמת, עליה ידעה המשיבה. התעלמות משטר המשכנתא כליל פירושה שהבנק לא יוכל לפרוע גם את החוב כלפיו שנוצר עקב פירעון חוב שהיה לבני הזוג בבנק אגוד. תוצאה זו שקולה לעשיית עושר ולא במשפט של המשיבה על חשבון הבנק, שכן המשיבה יוצאת פטורה מפירעון המשכנתא מחד גיסא והמקרקעין אינם משועבדים למערער מאידך גיסא. כאשר ראובן משלם ללאה את חובו של שמעון, אי החזרת החוב לראובן על ידי שמעון, היא עשיית עושר ולא במשפט, המחייבת כי לראובן יושבו הכספים (לסוגית פרעון חוב של הזולת ראו דניאל פרידמן דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך א, 260-304 (מהדורה שניה, 1998). בנוסף, על פי האמור בסעיף 14 לחוק המשכון, זכאי הבנק לחזור אל המשיבה ובעלה ולהיפרע מהם את החוב האמור:
| פדיון משכון שלא על ידי החייב | 14. נפדה משכון לפי סעיף 13 על ידי מי שאינו החייב, זכאי הפודה לחזור אל החייב ולהיפרע ממנו כדין ערב שמילא את ערבותו, ואם הפודה לא היה בעל הנכס יעמוד לו המשכון להבטחת זכותו זו. |