(1) למנות סוהרים זוטרים, להעבירם ולהעלותם או להורידם בדרגה, כפי שיראה לנכון;
(2) להשעות, לשחרר או לפטר סוהר, אם הוכח להנחת דעתו שהסוהר מתרשל או בלתי יעיל במילוי תפקידו או אינו מתאים לתפקידיו מסיבה אחרת, וכן להשעות סוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה, או שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, ובלבד שסוהר בכיר לא יושעה, וסוהר מדרגת מישר ומעלה לא יפוטר, אלא באישור השר. הושעה סוהר, יבחן הנציב את ההשעיה מזמן לזמן.
לצד זאת, הארכת תקופת שירותם של סוהרים בשב"ס מוסדרת בסעיף 85 לפקודה כדלקמן:
(א) הנציב רשאי להאריך את תקופת שירותו של סוהר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.
(ב) השלים סוהר תקופה של עשרים שנות שירות, רשאי הנציב להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.
(ג) הארכת תקופת שירותו של סוהר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת הסוהר שתוגש לנציב, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.
(ד) הנציב יודיע לסוהר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם, במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי הנציב להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.
וכפי שנקבע זה מכבר ביחס לפיטורים של אנשי מערכת אכיפת החוק:
"קיים שוני מהותי בתפיסת הליך הפיטורין של עובד מדינה בהשוואה לזה של איש משטרה וסוהר. בשירות המדינה, ככלל, פיטורין הם תוצאה של הליכי משמעת, וסמכות הפיטורין מופעלת בעקבות הליך משמעת בפני בית דין למשמעת. במשטרה ובשירות בתי הסוהר, הפיטורין הם אמצעי מינהלי הננקט בידי ראש המערכת, והם מתמקדים בהתאמת השוטר או הסוהר למילוי תפקידו, ובלא קשר של תלות הכרחי בין הליכי המשמעת או הליכים פליליים הננקטים כנגד איש השירות. שוני בסיסי זה מוסבר בתשתית הארגונית המיוחדת של מערכות המשטרה ושירות בתי הסוהר, ובצרכים המיוחדים של אותן מערכות, אשר הביאו בעבר להענקת סמכויות נרחבות לעומדים בראשן בתחום הארגון וכוח האדם" (עניין סדיק, פסקה 39).
האמור באשר לסמכות לפטר נכון באותה מידה, ואף יותר, שעה שמדובר באי הארכת שירות ולא בפיטורים. כפי שצוין ביחס למתכונת שירות דומה במשטרה, "...המתגייס יודע, כמצוות המחוקק, כי שירותו לא יוארך כתום חמש השנים אם לא יעמוד באמות המידה הרלבנטיות" (בית דין גבוה לצדק 1524/06 סמ"ר פלונית נ' מפכ"ל המשטרה רב ניצב משה קראדי, [פורסם בנבו] פסקה י"ב (20.7.2006)). ודוק, בניגוד לטענת המערער, על אף שהתוצאה המעשית מבחינתו זהה, אין מדובר בפיטורים.
- אכן, דרכי הפעלת שיקול הדעת של נציבת שב"ס ביחס לניהול כוח האדם בשירות בתי הסוהר על פי סעיפים 80 ו-85 לפקודה כפופים לביקורת שיפוטית מבחינת עמידתם בכללי המשפט המינהלי. הקווים המנחים להנחיית שיקול הדעת של הנציבה במסגרת הליכי הארכת שירות בשב"ס קבועים בנוהל תקופות שירות בשב"ס. בהתאם לסעיף 5 לנוהל, מפקדיו של סוהר יקיימו במהלך כל שנות שירותו מעקב שוטף אחר תפקודו, ובין היתר ירכזו מידע באשר לראיונות שונים שנערכו לסוהר, רישומים משמעתיים, הליכים פליליים וכל מידע רלוונטי אחר שיכול לסייע בגיבוש החלטה באשר להארכת שירותו. בסעיף 6 לנוהל קבועות אמות המידה להערכת תפקודו של סוהר, כך:
"6.1 אמות המידה להערכת סוהר בתקופת השירות תתבססנה על מכלול נתונים כמפורט בסעיף 5 לעיל ותתמקדנה בארבעה נושאים (פירוט אמות המידה בנספח א'):