סכסוך עבודה (באר שבע) 57632-01-25 דביר אלון – מדינת ישראל-משטרת ישראל

פסק דין

1. לפנינו בקשת מדינת ישראל-משטרת ישראל (להלן: "המבקשת" או "הנתבעת" או "המשטרה") לסילוק תביעת התובע, מר אלון דביר (להלן: "המשיב" או "התובע") על הסף בהיעדר סמכות עניינית לבית הדין לעבודה (להלן: "הבקשה").

רקע עובדתי

1. המשיב, בדרגת רב סמל מתקדם, התגייס לשירות במבקשת בשנת 2002. המשיב שירת בתפקידי ליבה שונים כגון בלש וראש צוות יחידת בילוש במרחב לכיש.  לאחר הפסקה של כשנתיים בשירות והחל מינואר 2024 ועד היום משרת המשיב בתפקיד רכז תחבורה מנהלי בתחנת משטרת יפו (סעיף ב'-ד' לכתב התביעה).  בחודש ינואר 2025 הגיש המשיב תביעתו דנן לבית דין זה, בה הוא עותר למתן סעד הצהרתי בדבר איחוד ותק ושינוי דרגה, סעד הצהרתי בדבר השבת התובע למסלול פנסיה תקציבית, צו עשה לביטול סנקציית הרחקת התובע ממחוז דרום, פיצוי בסך 189,566 ₪ בגין נזק ממוני ולא ממוני בגין הפסקת העסקת התובע והפרשי שכר בסך 513,936 ₪ (סע' 27 לכתב התביעה).
2. בתמצית יאמר, כי התובע נחשד בביצוע עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים בשנת 2020, על רקע זה והיות והעבירות בהן היה חשוד התובע הן עבירות שיש עמן קלון הוחלט ביום 13.10.20 על פיטוריו מהמבקשת. לאחר סגירת תיק מתביעות מכוח חוקים שונים נגד המשיב ביום 15.7.21 נערך למשיב שימוע נוסף ביום 11.10.21 וביום 22.11.21 התקבלה החלטה על פיטורי המשיב תוך שינוי עילת הפיטורים מקלון לאי התאמה; פיטורי התובע נכנסו לתוקף ביום 24.1.22 (לעניין הליך פיטורי המשיב ראו סעיפים ב'-ה' לבקשה על נספחיהם).  הרקע להגשת התביעה הוא הליך סיום העסקת המשיב במשטרה בשנים 2020-2021 ועד כניסת הפיטורים לתוקף ביום 24.1.22.  כמו כן, המשיב העלה טענות על אודות התנהלות המבקשת כלפיו עם החזרתו לשירות בשנת 2024, הכוללת התנכלות והעלאת טענות של חוב שנוצר למשיב בשל פיטוריו (סע' 18 לתגובה לבקשה).
3. המשיב הגיש כנגד החלטת הפיטורים השנייה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים (עתירה מנהלית 4026-01-22) [נבו]; ביום 12.9.22 ניתן פסק דין בעתירה (כב' השופטת ענת זינגר); בתמצית יאמר, כי נוכח אי יכולתו הרפואית של המשיב לבצע בדיקת פוליגרף אשר ככל שייצא בה דובר אמר תשקול המבקשת השבתו לשירות, נקבע כי עניינו של המשיב יוחזר לדיון במשיבה, אשר תבחן האם קיימת דרך חלופית "להסרת העננה" מעל ראשו של המשיב ובהתאם לכך לתן החלטה חדשה בעניין המשיב בדבר אפשרות השבתו לשירות בתפקיד המתאים גם למגבלותיו הרפואיות החדשות (ראו: סע' 20- 21 להחלטה בעתירה מיום 12.9.22, נספח 26 לכתב התביעה).
4. ביום 4.1.24 הורה ראש אמ"ש במשטרה על השבת המשיב לשירות, התובע חזר לשירות בחודש ינואר 2024 בתפקיד רכז תחבורה במחוז תל-אביב. עם חזרת המשיב לשירות ובהמשך לכך עלו חילוקי דעות בינו לבין המבקשת בנושאים הקשורים לחזרת המשיב לשירות (סע' 8.ז-ט לבקשה); בין היתר, טענה המבקשת לקיום חוב למשיב בגין תשלום יתר ולטענת המשיב ביום 8.5.24 היא החלה לפעול באופן אקטיבי לגביית חוב זה ודרשה לבצע הפחתות משכר המשיב (סע' 15-16 לכתב התביעה).  אי-לכך ביום 24.9.24 הגיש המשיב לבית דין זה בקשה לצו מניעה דחוף המורה למבקשת להקפיא החלטתה בעניין החוב וכן החלטתה לעניין נקיטת צעדים משמעתיים הכוללים הערת מפקד בגין העבירה אשר בוצעה לכאורה בשנת 2020 (סע' 17 לכתב התביעה).  ביום 30.1.24 ניתנה החלטת כבוד הנשיא פרנקל, במסגרתה נקבע כדלקמן:

"משלא הוגשה תביעה עיקרית ולא ניתן לדעת אם יש בבקשה לסעד הזמני להבטיח את ביצוע פסק הדין, ומשהבקשה הוגשה בשיהוי ומשמדובר בצו עשה, דינה להידחות.  אף מבלי להידרש לכל טענות המדינה ובכלל זה שהסעדים הזמניים המבוקשים בבקשה הכוללת נספחים מעל 1,000 עמודים הם סעדים בהיקף נרחב ולא ממוקד - ושאינם מתאימים כלל להליך של סעד זמני, וכן טענות בקשר לסמכות העניינית והמקומית לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע" (סע' 8 להחלטה).

5. ביום 1.25 הגיש המשיב תביעתו לבית דין זה. ביום 25.5.55 עתרה המבקשת לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית.

טענות הצדדים

6. לטענת המבקשת, יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית. עניינה של התובענה הוא בקשת המשיב למתן סעדים הצהרתיים, צו עשה ופיצוי כספי אשר כולם נובעים מהחלטות המבקשת על אודות פיטורי המשיב מהמשטרה בשנים 2020 ו-2021 וכן סביב טענות שהעלה המשיב כנגד התנהלות המשיבה עם החזרתו לשירות בשנת 2024.

עוד טענה המבקשת, כי המשיב בתביעתו טוען לפגמים רבים בהליך סיום העסקתו ולפיטורים שלא כדין, כמו כן טוען להתעמרות בזמן השבתו לעבודה ואכיפה בררנית, הרחקה ממחוז דרום, החלת צעדי משמעת ודרישת תשלום חוב (סע' 10 לבקשה).  לדידי המבקשת - מדובר בהחלטות מקצועיות אשר התקבלו בעניינו של המשיב ומצויות בגדר הסמכות הקבועה בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת המשטרה) ומשכך בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בהן (סע' 12 לבקשה).